ויקיפדיה

בוב הופ

שחקן אמריקאי

בוב הופ (באנגלית: Bob Hope‏; 29 במאי 1903 - 27 ביולי 2003), או בשמו המקורי לסלי טאונס-הופ, היה בדרן אמריקני יליד בריטניה, כוכב קולנוע, רדיו ותיאטרון, שהרבה להופיע בפני חיילי צבא ארצות הברית ברחבי העולם.

בוב הופ
Bob Hope
לידה 29 במאי 1903
אלת'אם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביולי 2003 (בגיל 100)
טולוקה לייק, לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סן פרננדו של המיסיון עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Leslie Townes Hope עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1919–1997 (כ־78 שנים)
בן או בת זוג דולורס הופ (19 בפברואר 1934–27 ביולי 2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה ראו פרסים
http://www.bobhope.com/
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בוב הופ, 1940

ילדותו עריכה

לסלי טאונס-הופ נולד בלונדון, החמישי משבעת בניהם של בנאי אנגלי, ויליאם הנרי הופ, ואביס טאונס, זמרת אופרטות ולשית שנאלצה לעבוד כמנקה. המשפחה התגוררה בבריסטול וב-1907 היגרה לארצות הברית והשתקעה בקליבלנד, אוהיו. הופ היה לאזרח אמריקני כשמלאו לו 17, ב-1920.

ראשית דרכו עריכה

בילדותו עבד הופ בעבודות מזדמנות, מגיל 12. בזמנו הפנוי היה מופיע ברחוב, רוקד ומתבדח כדי להרוויח כמה פרוטות מהצד. הוא השתתף בתחרויות ריקוד וכישרונות אחרים לחובבים ואף זכה בפרס על חיקוי של צ'ארלי צ'פלין. הוא ניסה את כוחו גם באיגרוף, התחרה לזמן קצר בשם פקי איסט, אולם לא זכה להצלחה.

ב-1925 צפה פאטי ארבוקל באחת מהופעותיו והשיג לו עבודה קבועה בהרכב בשם Hurley's Jolly Follies. שנה לאחר מכן הקים את להקת ה"דנסמדיאנז" (שילוב של רקדנים ובדרנים), יחד עם האחיות הילטון, תאומות סיאמיות שרקדו סטפס.

לאחר חמש שנים בסצנת הוודוויל, הופ עצמו היה מופתע ומאוכזב כשנכשל במבחן בד ב-1930 ולא קיבל תפקיד בקליפורניה. הוא חזר לניו יורק והופיע במחזות זמר בברודוויי, ביניהם "רוברטה" ו"אדום חם וכחול", שבו הופיעה לצידו אתל מרמן. על פי רוב זכה לביקורות טובות, ששבחו את חוש התזמון הקומי שלו.

הוא שינה את שמו ל"בוב", כדי להימלט ממשחק המילים שהדביק לו את הכינוי "Hopelessly" (הופ - לסלי).

סרטי קולנוע עריכה

באמצע שנות ה-30 שב הופ להוליווד ונאלץ בתחילה לשחק בסרטים סוג ב' ובמספר קומדיות קצרות של האחים וורנר. אולם הקריירה שלו תפסה תאוצה במהרה: ב-1938 שר יחד עם שירלי רוס בסרט את הדואט שהפך לסמל המסחרי שלו, "תודה על הזיכרון". השיר היה להיט וזכה לביקורות טובות. השיר הסנטימנטלי והגמיש שימש את הכותבים של הופ פעמים רבות, כל פעם בגרסה שונה במשהו, לכבוד אירועים והופעות למיניהן.

הופעתו הקולנועית של הופ התאפיינה בגלגולי עיניים, יש שיאמרו מוגזמים. הופ תלה זאת בכך שבראשית דרכו אמר לו במאי קולנוע שמשחק בסרטים הוא מלאכה לעיניים בעיקר.

סרטיו והופעותיו ברדיו הפכו אותו לאחד הבדרנים הפופולריים בצפון-אמריקה. בשיאו הרוויח סכומי כסף גבוהים מהופעות חיות, למשל בסיבוב ההופעות של 1940, שארך שמונה שבועות והכניס סכום שיא של 100,000 דולר (כ-1.4 מיליון דולר במונחי 2006).

בין הסרטים הידועים ביותר של הופ ניתן למנות את "הברונטית האהובה עלי" ואת סרטי המסעות שבהם כיכב לצד בינג קרוסבי ודורותי למור, שחקנית אותה "גילה" במועדון לילה. הופ ולמור היו ידידים טובים לאורך שנים, והיא השחקנית המזוהה איתו ביותר על המסך הגדול. שחקניות אחרות איתן הופיע היו לוסיל בול, ג'יין ראסל וקתרין הפבורן.

הופ מעולם לא זכה בפרס אוסקר על תפקיד מסוים, אולם האקדמיה האמריקאית לקולנוע העניקה לו מספר פרסים מיוחדים, ואף הפקידה בידיו את הנחיית טקס חלוקת פרסי אוסקר פעמים רבות, החל בשנות החמישים ועד שנות השמונים.

שידורי רדיו וטלוויזיה עריכה

הופעתו הראשונה על המסך הקטן הייתה ב-1932, בשידור ניסיוני מוקדם של רשת CBS בניו יורק. הקריירה הטלוויזיונית שלו נמשכה כשישים וארבע שנים, בעיקר במסגרת רשת NBC. עם NBC הוא הופיע לראשונה ברדיו, ב-1937. שנה לאחר מכן החל להנחות תוכנית קבועה על שמו, שרצה עד 1953. החל מראשית הטלוויזיה הנחה לסירוגין את התוכנית שעת הקומדיה של קולגייט בערוץ הטלוויזיה של NBC ובמשך השנים הופיע בספיישלים רבים בערוץ זה, על פי רוב תחת חסותה של ענקית הנפט טקסקו. ידועים מכל היו הספיישלים שהופקו לכבוד חג המולד, בהם נהג לשיר את "פעמוני כסף" כדואט עם כוכבניות צעירות, כגון אוליביה ניוטון-ג'ון וברוק שילדס.

הוא הופיע בתפקיד אורח, בסוף שנות השמונים, בתוכנית "בנות הזהב". הופעתו האחרונה בטלוויזיה הייתה ב-1996, כשהנחה בצוותא עם טוני דנזה רטרוספקטיבה על נשיאי ארצות הברית.

הופעות בפני אנשי צבא עריכה

 
בוב הופ והשחקנית ג'יין ראסל בהופעה עם תזמורת הרדיו של הצבא האמריקני, 1944

הופ היה מעורב לאורך חייו בפעולת ארגון השירות המאוחד (United Service Organization או בקיצור USO), ארגון שמטרתו לארגן הופעות של בדרנים ומוזיקאים אמריקנים בבסיסי זרועות הצבא האמריקאי ברחבי העולם. לראשונה הופיע במסגרת ה-USO ב-6 במאי 1941. הופ הופיע בפני לוחמים במלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם ומלחמת המפרץ. להופעותיו מחוץ לגבולות ארצות הברית נהג להופיע במדים. בסך הכול יצא לשישים סיבובי הופעות מטעם ה-USO, על פני חמישים שנה. בשנת 1972 לצידו הופיע אינגבורג סורנסן שהייתה באותה שנה סגנית מיס עולם.

ב-1997 חוקק הקונגרס של ארצות הברית (בחתימתו של הנשיא קלינטון) חוק שהעניק להופ מעמד של "ותיק מלחמה של כבוד". הופ כינה את ההכרה הזו: "הכבוד הגדול ביותר שאי פעם קיבלתי".

הזיהוי של הופ עם הכוחות הלוחמים לא תמיד הועיל לו. הוא נהיה מזוהה עם "המכונה המלחמתית" וכאשר המלחמה לא הייתה פופולרית, כמו בימי וייטנאם, גם תדמיתו של הופ סבלה כתוצאה מכך.

ספורט עריכה

בוב הופ היה ידוע באהבתו לספורט. בצעירותו עסק כאמור באיגרוף ולכל אורך חייו שיחק ביליארד, צפה במשחקי פוטבול ואף היה הבעלים של שתי קבוצות: הקליבלנד אינדיאנס והלוס אנג'לס ראמס.

אולם מעל הכול נקשר שמו של הופ במשחק הגולף. הוא שיחק באירועים שארגן סבב ה-PGA, כמו גם עם כמעט כל הנשיאים מדווייט אייזנהאואר ועד ג'ורג' בוש הבן. על הבמה במופעיו, השתמש במחבט גולף כאחד מהאביזרים האהובים עליו.

בהופעת אורח שלו במשפחת סימפסון בתפקיד עצמו, הוא הופיע בפני חיילים בבסיס פורט ספרינגפילד, ואמר להם: "ראש העיר קווימבי הוא חתיכת שחקן גולף. הכדורים שלו מבלים יותר זמן מתחת למים מגרג לוגניס". בכך לכדו כותבי הסימפסונס שניים מהסממנים המזוהים ביותר עם הופ בזיכרון הלאומי האמריקני: ההופעות בפני חיילים וגולף.

ב-1978 הוענק לו פרס בוב ג'ונס (אותו חילק עם בינג קרוסבי), הפרס הגבוה ביותר של איגוד הגולף האמריקני. הוא גם חבר בהיכל התהילה העולמי של הגולף.

חייו האישיים עריכה

לפי הביוגרף ארתור מרקס (בנו של גראוצ'ו מרקס, שהיה קולגה של הופ ואף התחרה בו), הופ נישא בראשונה לגרייס לואיז טרוקסל, שותפתו לבמות הוודוויל. הם נישאו ב-25 בינואר 1933. הופ טען שנים רבות לאחר מכן שלא היו אלה נישואים של ממש, ושהם התגרשו זמן קצר לאחר מכן.

הופ נישא בשנית ב-23 בפברואר 1934, לדולורס דפינה, זמרת מועדונים קתולית. שמה על הבמה היה דולורס ריד. הופ פגש אותה במועדון במנהטן בו הופיעה. דפינה והופ נשארו ביחד עד מותו ב-2003. הנישואים בני 69 השנים הם הארוכים ביותר בתולדות כוכבי הוליווד. הם אימצו ארבעה ילדים, כולם מאותו בית יתומים באוונסטון, אילינוי.

לפי הביוגרף לורנס קווירק ואחרים, היה ידוע לכל על רומנים רבים שניהל הופ עם שחקניות שהיו באותם זמנים צעירות ממנו בעשרות שנים.

אחרית ימיו עריכה

 
בוב הופ בהופעה בבסיס חיל האוויר לאקלנד, 1990

הופ האריך ימים, עד כדי כך שפעמיים פורסמו בתקשורת הספדים שקוננו על מותו בעודו בחיים: ב-1998 הספד מוכן של סוכנות הידיעות AP פורסם בטעות באינטרנט, וגרם לכך שמותו הוכרז בבית הנבחרים. ב-2003 פורסם באתר של CNN הספד מוכן נוסף, יחד עם ידיעות על מותם של ידוענים אחרים.

ב-29 במאי 2003 חגג הופ את יום הולדתו המאה והצטרף לאירווינג ברלין וג'ורג' ברנס, אנשי תעשיית המופעים שהגיעו לגיל מאה לפניו. 35 מדינות הכריזו על היום כ"יום בוב הופ", ופינת הרחובות הוליווד וווין בלוס אנג'לס נקראה "כיכר בוב הופ". הופ הקשיש היה שווה, לפי דיווחים, מעל מיליארד דולר, הון שצבר בעיקר על ידי השקעות נבונות בנדל"ן.

אף על פי שכבר היה זקן וחלש לא איבד את חוש ההומור שלו, ואמר על עצמו: "אני כל כך זקן, שכבר ביטלו את סוג הדם שלי". על ערש מוות, כששאלה אותו רעייתו היכן ירצה להיקבר, הוא ענה: "הפתיעי אותי".

חודשיים לאחר ציון המאה הוא מת מדלקת ריאות. ההספדים ביום מותו, 27 ביולי 2003, ציינו בעיקר את מסירותו ל-USO ואת העובדה שהופיע בפני 11 נשיאים.

לאחר מותו גילו שהוא המיר את דתו לקתוליות, ככל הנראה בהשפעת אשתו דולורס. בהתאם לכך הוא נקבר בבית הקברות של המיסיון בסן פרננדו.

פרסים ועיטורים עריכה

ב-2004 נכלל ברשימת הקומדי סנטרל 100, של מאה הסטנדאפיסטים הטובים ביותר. ב-2005 נבחר בין חמישים "הבדרנים של הבדרנים", כלומר בסקר של חברים למקצוע. מקומו אינו נפקד בדרך כלל מרשימות מסוג זה.

פרסי אוסקר עריכה

כוכבים בשדרת הכוכבים עריכה

בוב הופ זכה ללא פחות מארבעה ציונים שונים בשדרת הכוכבים של הוליווד:

  • כוכב קולנוע (בשדרות הוליווד 6541)
  • כוכב רדיו (בשדרות הוליווד 6141)
  • כוכב טלוויזיה (בשדרות הוליווד 6758)
  • לוח מיוחד לתיאטרון (בשדרות הוליווד 7021)

מדליות עריכה

תארים וכיבודים נוספים עריכה

הופ זכה לתארים וכיבודים רבים ומגוונים, על הסקאלה שבין אביר האימפריה הבריטית (KBE) ל"פרס הפודינג הנמהר".

הנצחה עריכה

 
מטוס C-17 גלובמאסטר של חיל האוויר האמריקני הנקרא על שמו של בוב הופ

בין המקומות והאירועים הנקראים על שמו ניתן למנות את:

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בוב הופ


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בוב_הופ&oldid=38006634"