בוב קוזי

שחקן אמריקאי

רוברט ג'וזף "בוב" קוזי (Robert Joseph "Bob" Cousy; נולד ב-9 באוגוסט 1928 בניו יורק, ניו יורק) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי. קוזי, המתנשא לגובה של 1.85 מטר, שיחק בעמדת הרכז. את רוב שנותיו העביר בבוסטון סלטיקס, למעט שנת פרישה בעונת 70–1969 בה שיחק עבור סינסינטי רויאלס (גלגולה הראשון של קבוצת הסקרמנטו קינגס של היום). קוזי נבחר כבחירה השלישית בדראפט של 1950 על ידי טרייסיטיז בלאקהוקס (שמה המוקדם של האטלנטה הוקס), אך לאחר שסירב להתייצב לשחק עבור ההוקס, הוא נבחר על ידי בוסטון סלטיקס. לקוזי הייתה קריירה מרובת הישגים עם הסלטיקס, בשורותיהם זכה בשש אליפויות NBA, כמו גם בתואר ה-MVP של שנת 1957, כשבתוך כך הוא משתתף בשלושה עשר משחקי אולסטאר.

בוב קוזי
Bob Cousy
קוזי במדי בוסטון סלטיקס
קוזי במדי בוסטון סלטיקס
לידה 9 באוגוסט 1928 (בן 95)
ניו יורק שבניו יורק (מדינה)
עמדה רכז
גובה 1.85 מטר
מספר 14, 19
מכללה College of the Holy Cross
דראפט בחירה מספר 3, 1950
טריי-סיטיז בלאק הוקס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 1971
קבוצות כשחקן
1950–1963
1969–1970
בוסטון סלטיקס
סינסינטי רויאלס
הישגים כשחקן
6 אליפויות NBA‏ (1957, 19591963)
זכייה בפרס ה-MVP של העונה הסדירה (1957)
2 זכיות בפרס ה-MVP של משחק האולסטאר (1954, 1957)
13 בחירות למשחק האולסטאר (19511963)
10 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (19521961)
2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (19621963)
אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
אליפות טורניר המכללות (1947)
מספר 14 הופרש על ידי בוסטון סלטיקס
קבוצות כמאמן
1963–1969
1969–1973
בוסטון קולג'
סינסינטי רויאלס
דונלד טראמפ עונד לקוזי את מדליית החירות הנשיאותית בבית הלבן, 2019

במהלך הקריירה שלו ב-NBA התבלט קוזי בשליטה בכדור ויכולות מסירה מדויקות, כשבתוך כך הוא זוכה שמונה פעמים ברציפות בתואר מלך האסיסטים של הליגה.

לאחר פרישתו אימן את סינסינטי רויאלס מספר עונות ואף שיחק בשורותיהם (בגיל 41). לאחר מכן הוא שידר את משחקי הסלטיקס ובשנת 1971 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל. הסלטיקס העניקו לו את הכבוד של תליית גופייתו, מספר 14, על תקרת הבוסטון גארדן.

קוזי הוא אחד מארבעה שחקנים בלבד אשר נבחרו לרשימת 50 השחקנים הגדולים של ליגת ה-NBA לרגל חגיגות 25 שנה לליגה, לכבוד חגיגות ה-35 שנה, ולחגיגות היובל של הליגה. בשנת 2014 בחר בו הארץ לשחקן הכדורסל הלבן הרביעי הטוב ביותר אי פעם.[1] ב-2019 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית על ידי הנשיא דונלד טראמפ.[2]

ילדות וקריירה מוקדמת עריכה

קוזי נולד בניו יורק, למשפחה ממוצא צרפתי. בשנותיו הראשונות דיבר רק צרפתית, ואנגלית החל לדבר רק בבית הספר היסודי. אחותו מתה מדלקת ריאות בגיל צעיר. בגילאים צעירים הוא הרבה לשחק סטיקבול (משחק הדומה דמיון רב לבייסבול) ואל הכדורסל נחשף רק בגיל 13 לערך, והתמכרותו למשחק הייתה מיידית. הצלחתו ככדורסלן, לעומת זאת, לא הייתה מיידית - הוא נופה מספר פעמים מנבחרות בית הספר. באותה תקופה שבר את ידו הימנית, ובתקופה שחלפה עד שהחלימה ידו, הוא הפך לבעל שליטה שווה בשתי הידיים. בשנתו האחרונה בתיכון, הוא הפך לקלע המצטיין בניו יורק. בתקופה זו החל לחשוב על לימודים ומשחק בקולג', לאחר שקודם לכן פסל את העניין מחמת יכולות למידה נמוכה שאפיינו אותו.

הוא הצטרף לבוסטון קולג' ולבסוף החליט ללמוד באוניברסיטת הצלב הקדוש שבמסצ'וסטס. בשנתו הראשונה באוניברסיטה הוא מיעט לשחק. באותה תקופה התעמת קוזי עם מאמנו באוניברסיטה, על רקע סגנון המשחק שהפגין קוזי, סגנון אטרקטיבי ויצירתי, השונה מאוד מהסגנון שנהוג היה לשחק באותה התקופה. קבוצתו, עם ג'ו מולאני כאחד משחקניה, סיימה את העונה במאזן של 24 ניצחונות ושלושה הפסדים. הקבוצה העפילה לטורניר ה-NCAA וזכתה באליפות כשקוזי מציג משחק גמר חלש ביותר, עם 2 מ-13 מהשדה וארבע נקודות בלבד. בשובם למסצ'וסטס זכו שחקני הקבוצה לקבלת פנים של כ-10,000 אוהדים.

בעונה שלאחר מכן שוב שיחק קוזי מעט, וביקש העברה לקבוצה אחרת. לבסוף נמלך בדעתו, לאחר שהוברר לו כי החלפת קבוצה עלולה לעלות לו בהפסד של שנת משחק. בסיומה של אותה עונה השתנה גורלו של קוזי. קבוצתו שיחקה בבוסטון גארדן מול קבוצה משיקגו, כשמספר דקות לסיום החל הקהל לשיר: "We want Cousy! We want Cousy". מאמנו נענה לדרישה וקוזי הפגיז 11 נקודות בפרק זמן קצר, כשהוא אף קולע סל של השנייה האחרונה לאחר כדרור מרהיב מאחורי גבו. מכאן דרך גורלו של קוזי והוא הוביל את קבוצתו ל-26 ניצחונות רצופים כשהוא וקבוצתו הופכים בפעם השלישית ברציפות לאול אמריקן.

קריירה מקצוענית עריכה

ב-1950 העמיד עצמו קוזי לבחירה בדראפט, בסיומה של עונה בה הבוסטון סלטיקס השיגו מאזן של 22 ניצחונות לעומת 46 הפסדים, נתון שהשפיע רבות על כך שהוענקה לקבוצה הזכות לבחירה הראשונה בדראפט. קוזי המקומי היה צפוי להיבחר בבחירה הראשונה, אך המאמן האגדי רד אאורבך העדיף על פניו את הסנטר צ'ארלי שייר, מהלך שגרר ביקורת מצד העיתונות המקומית. כתוצאה מכך, נבחר קוזי על ידי טרייסיטיז בלאקהוקס, בבחירה השלישית. קוזי לא התלהב לשחק עבור ההוקס, ודרש שכר של 10,000 דולר. הבעלים של ההוקס הציע לו 6,000 דולר בלבד. בסופו של דבר מצא עצמו קוזי חותם חוזה לשחק עבור הסלטיקס בעבור שכר של 9,000 דולר.

כבר בעונתו הראשונה בקבוצה השיג קוזי מאזן אישי של 15.6 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו-4.9 אסיסטים למשחק, כשהוא מסייע לסלטיקס לשפר את מאזנם עד כדי 39 ניצחונות ו-30 הפסדים. בעונה הבאה הצטרף לקבוצה ביל שרמן ולצידו של אד מקאולי הוביל קוזי את הקבוצה עם 21.7 נקודות, 6.7 אסיסטים ו-6.4 ריבאונדים למשחק. עם זאת, גם בעונה זו הודחו הסלטיקס מהפלייאוף על ידי ניו יורק ניקס. בעונה הבאה, כשקוזי משפר את הסטטיסטיקה האישית שלו לכדי 7.7 אסיסטים למשחק, הוא זכה בתואר הראשון שלו (מתוך שמונה רצופים) כמלך האסיסטים של הליגה. זאת, בתקופה ששעון 24 השניות טרם נכנס לתוקפו. הסלטיקס הדיחו בעונה זו את הסירקיוס נשיונלס (גלגול מוקדם של פילדלפיה 76'). המשחק השני בסדרה זו הסתיים בתוצאה 105–111 לטובת הסלטיקס לאחר ארבע הארכות, כשקוזי קולע 50 נקודות כולל 30 מ-32 מקו העונשין, מספר שיא של נקודות מהקו עבור שחקן סלטיקס במשחק יחיד, שיא שעודנו שריר וקיים גם כיום. עם זאת, בסיבוב הבא הודחו הסלטיקס שוב על ידי הניקס.

בשלוש השנים הבאות מיצב עצמו קוזי כרכז המוביל של הליגה, כשהוא מציג סגנון משחק מגוון ואף משיג למעלה מ-20 נקודות ושבעה ריבאונדים בממוצע למשחק, מלבד הזכייה השגרתית בתואר מלך האסיסטים של הליגה. סגנון המשחק שהפגין משך המונים אל הבוסטון גארדן. גם המאמן רד אאורבך החל לראות בו את עמוד התווך של הקבוצה. הסלטיקס חיזקו עצמם בשני פורוורדים מוכשרים, פרנק רמזי וג'ים לוסקטוף והפכו לקבוצה מוכשרת בהרבה. בשנים אלו עדיין לא הרחיקו הסלטיקס לכת בפלייאוף, כשהודחו על ידי הנשיונלס בראשות דולף שייז. בשלב זה, החלו הסלטיקס לחשוש שיתעייפו מלהשיג את מטרותיהם, אולם אז הגיע לקבוצה שחקן ששינה את פני הדברים.

שושלת האליפויות עריכה

בדראפט של 1956 השיגה הסלטיקס את קיי. סי. ג'ונס, את טום היינסון ומעל לכולם, את הסנטר ביל ראסל, שסייע יותר מכל להפוך את הסלטיקס לקבוצה דומיננטית.

בסיוע המצטרפים החדשים השיגו הסלטיקס מאזן של 44 ניצחונות מול 28 הפסדים בעונה הרגילה, כשקוזי קולע 20.6 נקודות, קוטף 4.8 ריבאונדים ומוסר 7.5 אסיסטים בממוצע למשחק, כשבתוך כך הוא משיג את תואר ה-MVP הראשון שלו. כן זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, בפעם השנייה. הסלטיקס העפילו לסדרת גמר ה-NBA של שנת 1957, שם פגשו את ההוקס עם בוב פטיט וניצחו אותם 3–4 בסיוע ההגנה של ביל ראסל וההתקפה של קוזי. בעונת 57–58 נתן קוזי עונה פרודוקטיבית נוספת, כשהוא קולע 20 נקודות, מוסר 8.6 אסיסטים וקוטף 5.5 ריבאונדים למשחק. בסיומה של אותה עונה שוב הגיעו הסלטיקס לסדרת הגמר נגד ההוקס, אולם במשחק מספר שלוש נכנע ראסל לפציעה בכף רגלו, והסלטיקס הפסידו בסדרה לאחר שישה משחקים. זו הייתה סדרת הפלייאוף האחרונה שקוזי אי פעם יפסיד.

בעונה הבאה, 58-59, שיחזר קוזי במדויק את ממוצעיו מהעונה הקודמת. כמו כן הוא קבע שיא אישי של אסיסטים למשחק יחיד, כשמסר 28 אסיסטים נגד מיניאפוליס לייקרס (גלגול מוקדם של לוס אנג'לס לייקרס). בעוד ששיאו זה של קוזי נשבר 19 שנים לאחר מכן, השיא של 19 אסיסטים במחצית אחת עודנו שריר וקיים. הסלטיקס הסתייעו במסירותיו של קוזי והשיגו את הסוויפ הראשון בתולדות סדרת הגמר של ה-NBA, כשגברו 4 - 0 על הלייקרס. גם העונה שלאחר מכן הייתה פרודוקטיבית עבור קוזי, כשהוא קולע 19.4 נקודות, מוסר 9.5 אסיסטים וקוטף 4.7 ריבאונדים למשחק. היה זה תואר "מלך האסיסטים של הליגה" השמיני ברציפות בו זכה קוזי בעונה זו. בסדרת הגמר של אותה שנה ניצחה הסלטיקס 4 - 3 את ההוקס, וזכתה פעם נוספת באליפות.

בשנה שלאחר מכן קוזי בן ה-32 קלע 18.1 נקודות, מסר 7.7 אסיסטים וקטף 4.4 ריבאונדים למשחק - אולם הפעם לא זכה בתואר מלך האסיסטים של הליגה. אף על פי כן הסלטיקס שוב זכו באליפות כשהם מנצחים את ההוקס 4 - 1 בסדרת הגמר.

סטטיסטיקות קריירה ב-NBA עריכה

מקרא
= הוביל את ה-NBA בעונה זו
= זכה באליפות ה-NBA בעונה זו
מודגש = שיא קריירה

בעונה הסדירה עריכה

עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים נקודות
1950/1951 בוסטון 69 0.352 0.756 6.9 4.9 15.6
1951/1952 בוסטון 66 40.6 0.369 0.808 6.4 6.7 21.7
1952/1953 בוסטון 71 41.5 0.352 0.816 6.3 7.7 19.8
1953/1954 בוסטון 72 39.7 0.385 0.787 5.5 7.2 19.2
1954/1955 בוסטון 71 38.7 0.397 0.807 6.0 7.8 21.2
1955/1956 בוסטון 72 38.4 0.360 0.844 6.8 8.9 18.8
1956/1957 בוסטון 64 36.9 0.378 0.821 4.8 7.5 20.6
1957/1958 בוסטון 65 34.2 0.353 0.850 5.0 7.1 18.0
1958/1959 בוסטון 65 37.0 0.384 0.855 5.5 8.6 20.0
1959/1960 בוסטון 75 34.5 0.384 0.792 4.7 9.5 19.4
1960/1961 בוסטון 76 32.5 0.371 0.779 4.4 7.7 18.1
1961/1962 בוסטון 75 28.2 0.391 0.754 3.5 7.8 15.7
1962/1963 בוסטון 76 26.0 0.397 0.735 2.5 6.8 13.2
1969/1970 סינסינטי 7 4.9 0.333 1.000 0.7 1.4 0.7
קריירה
924 35.3 0.375 0.803 5.2 7.5 18.4
13 28.3 0.329 0.843 6.0 6.6 11.3

בפלייאוף עריכה

עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים נקודות
1950/1951 בוסטון 2 0.214 0.833 7.5 6.0 14.0
1951/1952 בוסטון 3 46.0 0.400 0.932 4.0 6.3 31.0
1952/1953 בוסטון 6 45.0 0.383 0.836 4.2 6.2 25.5
1953/1954 בוסטון 6 43.3 0.284 0.800 5.3 6.3 21.0
1954/1955 בוסטון 7 42.7 0.381 0.958 6.1 9.3 21.7
1955/1956 בוסטון 3 41.3 0.500 0.920 8.0 8.7 26.3
1956/1957 בוסטון 10 44.0 0.324 0.747 6.1 9.3 20.2
1957/1958 בוסטון 11 41.5 0.342 0.853 6.5 7.5 18.0
1958/1959 בוסטון 11 41.8 0.326 0.745 6.9 10.8 19.5
1959/1960 בוסטון 13 36.0 0.305 0.765 3.7 8.9 15.3
1960/1961 בוסטון 10 33.7 0.340 0.761 4.3 9.1 16.7
1961/1962 בוסטון 14 33.9 0.357 0.684 4.6 8.8 16.0
1962/1963 בוסטון 13 30.2 0.353 0.830 2.5 8.9 14.1
קריירה
109 38.5 0.342 0.801 5.0 8.6 18.5

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בוב קוזי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלעד זאבי, השחקנים הלבנים הטובים בכל הזמנים, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2013
  2. ^ Krantz, Laura (2019-08-22). "Celtics legend Bob Cousy receives Presidential Medal of Freedom" (באנגלית). Boston Globe. נבדק ב-2020-03-11.