בוריס סידיס

בוריס סידיס (12 באוקטובר 1867 - 24 באוקטובר 1923) היה פסיכולוג, רופא, פסיכיאטר ופילוסוף חינוכי ממוצא יהודי-אוקראיני. סידיס היגר לארצות הברית והיה פעיל במחקר ובפעילות אקדמית הנוגעת לפסיכולוגיה. בוריס סידיס התנגד לרעיונותיו של פרויד ושל מחקרים בולטים אחרים בתחום הפסיכולוגיה ולכן סבל מנידוי בקרב קהילת החוקרים. אשתו הייתה קרובת משפחה של האינטלקטואל האמריקאי קליפטון פדימן. בנו היה ילד הפלא ויליאם ג'יימס סידיס.

בוריס סידיס
Boris Sidis
לידה 12 באוקטובר 1867
ברדיצ'ב, פלך קייב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוקטובר 1923 (בגיל 56)
פורטסמות', ניו המפשייר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג Sarah Mandelbaum עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ויליאם ג'יימס סידיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סידיס נולד באימפריה הרוסית למשפחה יהודית, הוא היגר לארצות הברית בשנת 1887 על מנת להימלט מרדיפה פוליטית. עקב הסופות בנגב וחוק מאי הוא נידון לשנתיים במאסר. בשלב מאוחר יותר בחייו העיר שהכנסתו לתא בידוד שיפרה את יכולתו לחשוב. אשתו, שרה מנדלבאום סידיס, שהייתה אף היא רופאה, נמלטה מהפוגרומים ברוסיה בשנת 1889.

בוריס השלים ארבעה תארים באוניברסיטת הרווארד (תואר ראשון, שני, שלישי ותואר דוקטור לרפואה) תחת הנחייתו של ויליאם ג'יימס (שעל שמו נקרא בנו). עבודתו האקדמית הייתה רבה משקל בתחילת המאה ה-20, הוא נודע כחלוץ בתחום הפסיכופתולוגיה, חקר ההיפנוזה ודינמיקה קבוצתית. כמו כן ניסה ליישם את תורת האבולוציה על עולם הפסיכולוגיה.

הוא התנגד בלהיטות למלחמת העולם הראשונה, את רעיון המלחמה תיאר כ"מחלה חברתית" וכן השמיץ ובז למושג אאוגניקה. הוא חיפש למצוא תשובה לשאלה מדוע אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים, בעיקר במקרים של היסטריה המונית או מאניה דתית. בספרו משנת 1922 פרסם את מחקריו בנושא אבחון, הבנה וטיפול של הפרעות חרדה.

בעקבות השמצותיו את הזרם המרכזי בפסיכולוגיה ואת זיגמונד פרויד, הוא היה מוקצה מקרב קהילת חוקרי הפסיכולוגיה בה היה חבר שנים רבות.

סידיס יישם את גישתו הפסיכולוגית-חינוכית בגידול בנו, ויליאם ג'יימס סידיס. הוא החל ללמדו מגיל צעיר ביותר אותיות, קריאה, שפות ועוד. בנו נחשב לימים כאחד מן האנשים החכמים ביותר בעולם (מנת המשכל שלו הוערכה בין 250 ל-300), אם כי מחקר שנערך בנושא מצא שטענה זו היא מופרכת. לאחר שהשיג הישגים יוצאי דופן בתור ילד פלא, בבגרותו הוא נכשל בחיים ולא ניהל אורח חיים נורמטיבי. בוריס סידיס בעצמו לעג למבחני אינטליגנציה, אותם תיאר כ"טיפשיים, קפדניים, אבסורדיים ומטעים ביותר".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בוריס סידיס בוויקישיתוף
ממאמריו