בוריס שרמטייב
בוריס שרמטייב (ברוסית: Борис Петрович Шереметев; 25 באפריל 1652 - 17 בפברואר 1719) היה אציל רוסי, בין המדינאים והמפקדים הבולטים של רוסיה בתקופת פיוטר הגדול.
.jpg) | |
| לידה |
25 באפריל 1652 (יוליאני) מוסקבה, רוסיה הצארית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1719 (יוליאני) (בגיל 66) מוסקבה, רוסיה הצארית |
| מקום קבורה |
בית הקברות לזרב בסנקט פטרבורג במתחם המנזר אלכסנדר נבסקי |
| מדינה |
רוסיה הצארית |
| השכלה |
Kyiv-Mohyla Academy |
| בן או בת זוג |
Anna Saltykova (13 באפריל 1713–17 בפברואר 1719) Yevdokiya Chirikova (1669–1703) |
| צאצאים |
MIkhail Sheremetev, Anna Sheremetev, Sergey Sheremetev, Vera Sheremeteva, Sofya Sheremeteva, Pyotr Sheremetev, Natalia Sheremeteva, Yekaterina Sheremeteva |
| השתייכות |
צבא האימפריה הרוסית |
| דרגה |
גנרל-פלדמרשל |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
| |
  | |
תחילת הקריירה עריכה
בוריס שרמטייב נולד במשפחה בויארית ותיקה וידועה. בשנת 1681 התמנה לוויווד בעיר טמבוב ולחם נגד הכוחות של חאנות קרים. בשנת 1682 קיבל תואר בויארין. בשנת 1686 השתתף במשא ומתן עם האיחוד הפולני-ליטאי לקראת חתימת הסכם שלום ולאחר החתימה נשלח בראש המשלחת לוורשה. עם חזרתו לרוסיה הצארית התמנה למפקד הצבא באזור בלגורוד והיה אחראי על שמירת הגבולות הדרומיים של המדינה. בהיותו רחוק מהבירה לא היה צריך לבחור צד במאבקי הכוח בין פיוטר הגדול לבין נסיכת סופיה.
תקופת פיוטר הגדול עריכה
בשנת 1695 תמך במאמץ של מערכות אזוב אך בחזית המשנית - באזור הדנייפר. בשנים 1697–1699 נסע לאירופה (פולין, אוסטריה, איטליה ומלטה) תוך ביצוע שליחות מדינית. חזר למוסקבה בבגדים מערביים ועל זה קיבל קבלת פנים מיוחדת מהצאר.
במלחמת הצפון הגדולה היה מפקד העליון של הצבא. לאחר כישלון בקרב נארווה נשלח לאסטוניה. לאחר מספר קרבות מוצלחים הוענק לו עיטור אנדריי הקדוש והוא קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל. במהלך שנים 1702–1704 היו לו מספר ניצחונות בקרבות וגם כבש מבצרים וערים.
בשנת 1706 קיבל תואר רוזן. בקרב פולטבה תפקידו היה משני אך לא מבוטל. בשנת 1710 פיקד על מצור על ריגה. לאחר כיבושה נשלח להשתתף במלחמת רוסיה-טורקיה (1710-1711) הלא מוצלחת.
בשנת 1712 הודיע לפיוטר הגדול על רצונו להתנזר. במקום זה התחתן עם בחורה צעירה. בשנת 1715 נשלח להיות בראש כוח רוסי בגרמניה שתמך בצבא הפרוסי בלחימה נגד השוודים.
בשנת 1717 חזר למוסקבה ונפטר לאחר מחלה קשה. ביקש להיות מוטמן בלאוורת קייב-פצ'רסק אך בהתאם להחלטת פיוטר הגדול גופתו הועברה למנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג.
קישורים חיצוניים עריכה
- בוריס שרמטייב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)