בזיליונאי
עיירה בליטא
בזיליונאי (בליטאית: Bazilionai; בפולנית: Bazyliany; ביידיש: באזיליאן) היא עיירה קטנה במחוז שאולאי שבליטא, על גדת נהר דוביסה (Dubysa), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז שאולאי |
| מחוז משנה | שאולאי |
| גובה | 128 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 390 (2011) |
| קואורדינטות | 55°47′30″N 23°8′0″E / 55.79167°N 23.13333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
בשנת 1744 הוענקה לעיירה זכות לקיים בה ירידים שנתיים, בידי המלך אוגוסט השלישי. בשנת 1749 התיישבו בעיירה נזירים ממסדר בזיליוס הגדול, ומכאן שמה הנוכחי של העיירה.
יהודי בזיליאן עריכה
בין מלחמות העולם חיו בבזיליאן כ-130 יהודים, ובעיירה התקיים בית ספר יהודי.
עם כיבוש האזור בידי הגרמנים ביוני 1941, ריכזו לאומנים ליטאים את יהודי העיירה בבניין בית המדרש בה, ושדדו את רכושם, תוך מעשי רצח.
בסוף אוגוסט 1941 גורשו יהודי העיירה לזאגר הסמוכה, וב-2 באוקטובר 1941 נרצחו בידי הליטאים.
