בטווס-אי-קוייד
בטווס-אי-קוייד (בוולשית: Betws-y-coed ⓘ?; "בית התפילה בחורש") הוא כפר וקהילה הממוקמת בעמק נהר הקונווי במחוז קונווי שבצפון ויילס, הממלכה המאוחדת. משום מיקומה וחשיבותה לתיירות באזור מוכרת העיירה בכינוי "השער לסנודוניה".
 | |
| מרכז העיירה בשלג | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומה |
 ויילס |
| מחוז | קונווי |
| שטח | 1,798.01 הקטאר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 564 (2011) |
| קואורדינטות | 53°05′31″N 3°47′31″W / 53.092°N 3.792°W |
| אזור זמן | UTC |
| http://www.betws-y-coed.co.uk/ | |
העיירה שוכנת במפגש נהרות הקונווי והל'וגווי ובצומת דרכים חשובה המחברת את כביש הוליהד ההיסטורי (כיום כביש ה-A5) וה-A470 המגיע מקונווי לאורך נהר הקונווי. בטווס-אי-קוייד נמצאת בחלקו הצפון-מזרחי של שמורת הטבע סנודוניה בתוך יער גווידיר. סביב העיירה מספר רב של מוקדי טיול וביקור לתיירים הרבים הפוקדים אותה מדי שנה, בהם מפלים, אגמים, טירת דולוויד'לן, גשר ווטרלו, מסלולי הליכה רבים, אטרקציות ספורט אקסטרים, מוזיאון הרכבת עמק קונווי ומספר מוזיאונים המוקדשים לתעשיית כריית הלווחה שהייתה נפוצה באזור.
היסטוריה עריכה
העיירה נוסדה סביב מנזר שהוקם במקום בסוף המאה ה-6 בתקופה שלאחר סיום השלטון הרומי בבריטניה[1]. השם "Betws" מקורו ככל הנראה מאנגלו סקסונית: Bed-hus שמשמעותו "בית החרוזים" כלומר בית תפילה או מקום תפילה. התוספת בוולשית "Y-Coed" נוספה ככל הנראה מאוחר יותר ושמעותה "בחורש" ונועדה כדי להבדיל את בטווס-אי-קוייד מיישובים אחרים בעלי שם דומה. האזכור הראשון של המקום הוא משנת 1254 בשם "Betus"[2].
החל מהמאה ה-19 הייתה העיירה מוקד תיירות חשוב, הרבה בזכות כביש ה-A5 המחבר את לונדון להוליהד (ומשם לדבלין) אשר עובר דרכה, בנוסף למסילת רכבת שהובילה מבקרים מלונדון לתחנת הרכבת בטווס-אי-קוייד שבנייתה הושלמה ב-1868 ופעילה גם כיום.
גלריית תמונות עריכה
-
בטווס-אי-קוייד בסוף המאה ה-19 -
גשר פונט-אי-פייר על נהר הל'וגווי -
רציפי תחנת הרכבת בטווס-אי-קוייד -
כנסיית סנט מרי בעיירה
,_Wales-LCCN2001703431.jpg)
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בטווס-אי-קוייד- אתר תיירותי המוקדש לעיירה.
הערות שוליים עריכה
- ^ מתוך כתבה על העיירה באתר הדיילי מייל.
- ^ מתוך מפות יום הדין.