בטי אלוור
אליזבט "בטי" אלוור (באסטונית: Betti Alver; 23 בנובמבר 1906, ייגבה, אסטוניה – 19 ביוני 1989, טרטו, אסטוניה) (משנת 1937, אליזבט טאלוויק, ומשנת 1956 אליזבט לֶפּיק)[1] הייתה משוררת וסופרת אסטונית בולטת. היא שייכת לדור הראשון שהתחנך בבתי הספר של אסטוניה העצמאית.
 | |
| בטי אלוור | |
| לידה |
23 בנובמבר 1906 ייגבה, אסטוניה  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1989 (בגיל 82) טרטו |
| מדינה |
אסטוניה, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
Raadi cemetery |
| מקום לימודים |
גימנסיון מינה הרמה, אוניברסיטת טרטו |
| שפות היצירה |
אסטונית, רוסית, גרמנית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יצירתה עריכה
ראשית יצירתה בכתיבת סיפורת. היא השתייכה לקבוצה קטנה אך רבת השפעה של משוררים אסטוניים בשם Arbujad ("מגידי העתידות"), שכללה גם את ברנרד קאנגרו, אוקו מאסינג, קרסטי מרילאס, מארט ראוד, אוגוסט סאנג, הייטי טאלוויק (בעלה של אלוור) ופאול וידינג.
לאחר מלחמת העולם השנייה אסרו סוכני NKVD את טאלוויק, והוא גורש לסיביר ומת במחנה עבודה שם, בשנת 1947.[2] במשך כשני עשורים לא פרסמה שירה, כמחאה נגד השלטון הסובייטי, אך חזרה לפרסם בשנות ה-60 של המאה ה-20. בתקופה זו פרסמה את קובץ השירים Tähetund. היא אף פרסמה רומנים ותרגומים, בהם תרגום לרומן בחרוזים יבגני אונייגין מאת פושקין.
ביובל המאה להולדתה הוקם מוזיאון מוקדש לחייה וליצירתה במקום הולדתה ייגבה.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- דף ביוגרפי על אלוור (אנגלית) באתר מרכז הספרות האסטונית.
הערות שוליים עריכה
- ^ ערך על אלוור (אנגלית) בתוך Columbia Dictionary of Modern European Literature.
- ^ דף ביוגרפי על טאלוויק (אנגלית) באתר הספרות האסטונית.
- ^ "Shifting Borders: East European Poetry of the '80s" (אנגלית), באתר הספרות האסטונית