ביילי האוול
ביילי אי. האוול (באנגלית: Bailey E. Howell; נולד ב-20 בינואר 1937) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 12 עונות בליגת ה-NBA, בעמדות הפאוור פורוורד והסמול פורוורד. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 18.7 נקודות, 9.9 ריבאונדים ו-2.0 אסיסטים למשחק.[1] 17,770 הנקודות שקלע האוול הציבו אותו בעת פרישתו במקום השמיני ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA.[2] בשנת 1997 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[3]
לידה |
20 בינואר 1937 (בן 87) מידלטון שבטנסי |
---|---|
עמדה | פאוור פורוורד, סמול פורוורד |
גובה | 2.01 מטר |
מכללה | אוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי |
דראפט |
בחירה שנייה, 1959 דטרויט פיסטונס |
היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 1997 |
קבוצות כשחקן | |
1959–1964 1964–1966 1966–1970 1970–1971 |
דטרויט פיסטונס בולטימור בולטס בוסטון סלטיקס פילדלפיה 76' |
הישגים כשחקן | |
2 אליפויות NBA (1968, 1969) חמישיית העונה השנייה (1963) 6 השתתפויות במשחק האולסטאר (1961–1964, 1966, 1967) |
מכללות עריכה
האוול נולד וגדל בעיר מידלטון שבטנסי, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי בין השנים 1956–1959. ב-3 עונותיו במיסיסיפי קלע 27.1 נקודות והוריד 17.0 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוליך את הקבוצה למאזן כולל של 61 ניצחונות ו-14 הפסדים.[4] בעונתו האחרונה, 1958/1959, הוביל האוול את הקבוצה לאליפות המחוז הדרום-מזרחי (SEC), לראשונה בתולדות המועדון, ונבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות (Consensus first-team All-American).[3] בשנת 2009 העלתה הקבוצה את גופייתו של האוול עם המספר 52 לתקרת אולמה הביתי, כהוקרה על תרומתו למועדון.
קריירה מקצועית עריכה
האוול נבחר על ידי דטרויט פיסטונס בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA לשנת 1959.[5] האוול שיחק בדטרויט ב-5 העונות הבאות, והוביל את הקבוצה, לצד הרכז ג'ין שו, ל-4 הופעות בשלב הפלייאוף. בתקופתו בקבוצה רשם ממוצעים של 21.1 נקודות ו-11.8 ריבאונדים למשחק, ונבחר 4 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר.[1] לקראת עונת 1964/1965 נשלח בטרייד לבולטימור בולטס, ושיחק במדיה במשחק שתי עונות, יחד עם הכוכבים הצעירים וולט בלאמי וגאס ג'ונסון.
בסיום עונת 1965/1966 הועבר בטרייד לבוסטון סלטיקס, שם הפך לחלק משלד הקבוצה שכלל את ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק, קיי סי ג'ונס ו-סם ג'ונס. בעונתו הראשונה בבוסטון נקטע רצף 8 האליפויות הרצופות של הסלטיקס, אך בשתי העונות הבאות עזר האוול לקבוצה לזכות בשתי אליפויות נוספות, שהיו הראשונות בקריירה של הפורוורד.
בשנת 1970, לאחר 4 עונות בבוסטון, נבחר האוול בדראפט ההרחבה של שנת 1970 על ידי קבוצת באפלו ברייבס, ונשלח על ידה בטרייד לפילדלפיה 76'.[6] באותה עונה, בה שיחק לצד בילי קנינגהם והאל גריר, קלע האוול 10.7 נקודות למשחק בלבד, ובסיומה הודיע על פרישה, בגיל 34.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 סטטיסטיקות הקריירה של האוול ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, נכון לשנת 1971, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 דף השחקן, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ סטטיסטיקות המכללות של האוול, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1959, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט ההרחבה של 1970, באתר basketball-reference.com