בילי קובהם

ויליאם עמנואל "בילי" קובהם (באנגלית: William Emanuel "Billy" Cobham; נולד ב-16 במאי 1944) הוא מתופף ג'אז פנמאי-אמריקאי, מלחין ומוביל הרכב, אשר העתיק את מושבו לשווייץ בסוף שנות ה-70.

בילי קובהם
William Emanuel Cobham Jr.

קובהם מופיע בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה, אמנות וריקוד, יולי 2005
לידה	16 במאי 1944 (בן 79) פנמה
שם לידה	ויליאם עמנואל קובהם ג'וניור
מוקד פעילות	פנמה
תקופת הפעילות	מ-1968
מקום לימודים	התיכון למוזיקה ולאמנות
עיסוק	מוזיקאי, פזמונאי, מוביל הרכב, מורה
סוגה	ג'אז, ג'אז פיוז'ן, פוסט-בופ, ג'אז פאנק, רוק
שפה מועדפת	ספרדית
כלי נגינה	תופים, כלי הקשה
חברת תקליטים	אטלנטיק רקורדס, קולומביה רקורדס, CTI, אלקטרה רקורדס, GRP
שיתופי פעולה בולטים	מיילס דייוויס, תזמורת מאהאווישנו, ג'ק ברוס, רביעיית הג'אז של ניו יורק, הג'אז מת, בובי והמידניטס, מארק אלמונד
http://www.billycobham.com/
פרופיל ב-IMDb

קובהם החל להתבלט בשנות ה-60 המאוחרות ושנות ה-70 המוקדמות בעבודתו עם החצוצרן מיילס דייוויס ולאחר מכן עם תזמורת מאהאווישנו. ע"פ מבקר האולמוזיק קובהם הוא "באופן כללי מקבל שבחים כמתופף הפיוז'ן האדיר ביותר עם סגנון בעל השפעה אשר משלב כח מתפרץ ודיוק קפדני.

ביוגרפיה

שנים ראשונות וקריירה

קובהם נולד בפנמה, ועבר עם משפחתו לניו יורק סיטי במהלך ילדותו המוקדמת. מתופף כבר מילדותו, למד קובהם בתיכון למוזיקה ואמנויות בניו יורק, וסיים את לימודיו בשנת 1962. הוא ניגן בתזמורת הצבאית של ארצות הברית בין השנים 1965 ל-1968. מיד לאחר שחרורו, הצטרף קובהם להרכב אשר הובל על ידי הפסנתרן הוראס סילבר שם ניגן כשנה, כמו כן ניגן והקליט עם הסקסופוניסט סטנלי טורנטין, נגנית העוגב שירלי סקוט והגיטריסט ג'ורג' בנסון.

עבודתו בג'אז פיוז'ן

קובהם הסתעף לג'אז פיוז'ן, אשר שילב אלמנטים של ג'אז, רוק ופאנק, ניגן והקליט עם האחים ברקר (בעיקר בקבוצתם אשר נוסדה בשנות ה-70 חלומות), ועם הגיטריסט ג'ון אברקרומבי, לפני שהקליט ויצא לסיבוב הופעות עם החצוצרן מיילס דייוויס. עבודתו של קובהם עם דייוויס הופיעה במחווה לג'ק ג'ונסון (שנת 1971), בין הקלטות אחרות. קובהם הוא אחד מהמתופפים הראשונים לנגן בשיטת התיפוף תיפוף ביד פתוחה (באנגלית: open-handed lead): מתופף אשר מנגן בסט התופים לימנים אך מוביל עם ידו השמאלית על ההיי-האט במקום לשלב את ידו הימנית (כמו כן הניח את מצילת הרייד שלו בצד שמאל, במקום צד ימין ע"פ המסורת). הוא מנגן בדרך כלל עם טמ-טמים רבים ושני תופי בייסדראם והיה ידוע בשנות ה-70 בשל מערכות התופים הגדולות שלו. בשנת 1970, עבד קובהם על האלבום מיי גואל'ס ביונד (באנגלית: My Goal's Beyond) של הגיטריסט ג'ון מקלפלין. קובהם ומקלפלין ייסדו יחד את מאהאווישנו אורקסטרה, הרכב ג'אז פיוז'ן מכריע. קובהם יצא לסיבוב הופעות נרחב משנת 1971 עד 1973 עם המאהאווישנו אורקסטרה, אשר הוציאו שני אלבומי סטודיו, האינר מאונטינג פליים (באנגלית:The Inner Mounting Flame) (שנת 1971) והבירדס אוף פייר (באנגלית: Birds of Fire) (שנת 1973), ואלבום חי אחד בטווין נות'ינגנס אנד אטרניטי (באנגלית: Between Nothingness and Eternity) (שנת 1973). גרסאות הסטודיו המקוריות למנגינות האלבום החי הוצאו לאחר מכן כדה לוסט טרידנט סשנס (באנגלית: The Lost Trident Sessions) בשנת 1999. במאי 1973, עוד כשהיה במאהאווישנו אורקסטרה, הקליט קובהם את אלבום הסולו הראשון שלו ספקטרום (באנגלית: Spectrum) עם הקלידן ג'ן האמר מהמאהאווישנו אורקסטרה, הגיטריסט טומי בולין אשר לאחר מכן ניגן עם להקת הרוק הכבד דיפ פרפל, והבסיסט לי סקלאר. קצת לפני סיבוב ההופעות האחרון של המאהאווישנו אורקסטרה בסוף שנת 1973, ניגן קובהם בתופים עבור הגיטריסטים קרלוס סנטנה וג'ון מקלפלין בסיבוב ההופעות של 10-ערים בארצות הברית על מנת לקדם את הקלטת הדואו לאב דוושן סרנדר (באנגלית: Love Devotion Surrender) בשנת 1973 בה מוצגים ביצועי קאבר לקולטריין וביצועים מקוריים של מקלפלין (ג'ון מקלפלין ניגן גם תופים באלבום הסטודיו), וגרסה מורחבת של Taurian Matador מאלבום הספקטרום של קובהם. המופע בין הכמעט שלוש שעות בשיקגו היה FM סטריאו סימולקאסט. כמוביל הרכב ומלחין, הקליט קובהם עוד מספר הקלטות פיוז'ן פורצות דרך במהלך שנות ה-70, קרוסווינדס (באנגלית: Crosswinds) (שנת 1974), טוטאל אקליפס (באנגלית: Total Eclipse) (שנת 1974) ופאנקי ת'ייד אוף סינגס (באנגלית: A Funky Thide of Sings) (שנת 1975). כמו כן, ניתן לשמוע את נגינתו המיוצגת היטב בשנות ה-70 ב-The Billy Cobham - George Duke Band: "Live" on Tour in Europe (שנת 1976). בסיבוב הופעות זה קובהם דיווח (בראיון של דאון ביט) על התנסות עם מסע אסטראלי בעת הופעות, בהן מצא עצמו מרחף מעל ומעבר לתופים שלו, וראה את עצמו מנגן בדרך בה מעולם לא חשב עליה או ביצע לפני כן. בשנות ה-70, הקליט קובהם בהרחבה למען חברת ההקלטות CTI Records בעלת הנטייה לפיוז'ן, אשר יוסדה על ידי המפיק קריד טיילור. כמו כן, באותה תקופה היה קובהם חבר ברביעיית הג'אז של ניו יורק. בשנת 1976 תופף קובהם באלבום To the Heart של מארק-אלמונד (ג'ון מארק, ג'וני אלמונד).

בילי קובהם מופיע בראוניון באוקטובר 2006

שנות ה-80 והלאה

ב-1980, קובהם עבד עם ג'ק ברוס, בלהקה בשם ג'ק ברוס וחברים.

בשנת 1981, נוסדה ' גלאס מנגרי' 'של בילי קובהם (באנגלית: Billy Cobham's Glass Menagerie), בה מופיע מייקל אורבניאק בכינור ובאייווי, גיל גולדשטיין בפנסתר, טים לנדרס בבס ומייק סטרן בגיטרה. דין בראון החליף את מקומו של סטרן כשעזב על מנת לנגן עם מיילס דייוויס. גלאס מנגרי הוציאו שני אלבומים לאלקטרה רקורדס.

בשנת 1984, קובהם ניגן בלהקה בובי והמידניטס (אשר היה מיזם הצד הראשוני עבור בוב ווייר מהגרייטפול דד) יחד עם אחרים כמו דייב גרלנד, בובי קוצ'רן, קני גרדני (מליטל פיט) אשר הקליטו את האלבום וור דה ביט מיטס דה סטריט (באנגלית: Where the Beat Meets the Street) (שנת 1984).

בשנת 1994, הצטרף קובהם לצוות אול-סטאר בתיאטרון היווני בלוס אנג'לס והופיעו בסטנלי קלארק, לארי קארלטון, בילי קובהם, נאג'י ודרון ג'ונסון בשידור חי ביווני. המופע היה בעיקר המוזיקה של קלארק אך כל המוזיקאים תרמו חומרים.

בשנת 1998, הוא הצטרף עם גרייטפול דד ללהקת הקאברים הג'אז מת.

בעקבותם הוציא קובהם מספר אלבומי סולו (מיולי 2005, הוציא קובהם למעלה מ-30 הקלטות תחת שמו) והמשיך להקליט, להופיע וללמד.

בשנת 2006, הוציא קובהם את Drum'n'Voice 2. זו הייתה חזרה לצליל הג'אז-פאנק של שנות ה-70, עם אורחים שכללו את ג'ן האמר, באדי מיילס, ג'ון פטיטוסי, ג'ף ברלין, דומיניק מילר, מייק לינדאפ, איירטו מוריירה, פרנק גמבל, בריאן אאוגר, גיא בארקר והלהקה נובסנטו. התקליט הופק ועובד על ידי פינו ולינו ניקולוסי עבור ניקולוסי הפקות.

קובהם הוכרז כפטרון ואמן מבקר בקולג' הלונדוני דראמטק ביוני 2008.

בילי קובהם קיבל את הפרס "Bratislav Bata Anastasijevic" בפסטיבל הג'אז ניסוויל 2008.

בשנת 2009, הוציא קובהם את Drum'n'Voice 3. האורחים כללו את צ'אקה קאן, גינו וונלי, ג'ורג' דוק, אלכס אקונה, בוב מינצר, בריאן אאוגר, ג'ון סקופילד ונובסנטו. התקליט הופק ועובד על ידי פינו ולינו ניקולוסי עבור ניקולוסי הפקות.

בילי קובהם הופיע עם ג'ון מקלפלין בפסטיבל הג'אז במונטרה ה-44, במונטרה, שווייץ, ביום שישי ה-2 ביולי 2010, לראשונה מאז שהתפרקה הלהקה.

ממרץ 2010, קובהם החל לעבוד על מיזם חדש הגיטריסט הירדני עטור השבחים קמאל מוסאלאם.

באוגוסט 2011, יצא האלבום Rock the Tabla. מופיעים בו בילי קובהם, א.ר. ראהמן, הוסאם רמזי, עומאר פארוק טקבילק ומאנו קאטצ'ה.

בדצמבר 2011, קובהם החל ללמד תופים ברשת בבית הספר לתופים בילי קובהם, בית ספר בתוך האקדמיה לתופים לעבודה אמנותית.

ציוד

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תופים

בילי קובהם תומך בתופי ימאהה ומשתמש באופן שגרתי במערכות Yamaha Maple Custom Absolute 9-piece בגדלים הבאים:

• 24x16 תוף בס (2x)
• 10x9 טום
• 12x10 טום
• 13x11 טום
• 14x12 טום
• 15x13 טום
• 16x16 טום
• 18x18 טום

לקובהם יש דגם תוף סנר ימאהה משלו, כשהוא מתעקש על 6-ply shell ממייפל עם חישוקי עץ, אך הוא משתמש גם בתוף בס סנר ימאהה 14 x 6 1/2.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בילי קובהם בוויקישיתוף

• בילי קובהם, ברשת החברתית פייסבוק
• בילי קובהם, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בילי קובהם, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• בילי קובהם, באתר אייטונס (באנגלית)
• בילי קובהם, באתר ספוטיפיי
• בילי קובהם, באתר Last.fm (באנגלית)
• בילי קובהם, באתר AllMusic (באנגלית)
• בילי קובהם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בילי קובהם, באתר Discogs (באנגלית)
• בילי קובהם, באתר Songkick (באנגלית)