בירד (סרט)

בירד
Bird
	קלינט איסטווד עם השחקנים מייקל זלניקר ופורסט ויטאקר, וחברתו דאז סונדרה לוק, מקדמים את הסרט בפסטיבל קאן בשנת 1988.
	קלינט איסטווד עם השחקנים מייקל זלניקר ופורסט ויטאקר, וחברתו דאז סונדרה לוק, מקדמים את הסרט בפסטיבל קאן בשנת 1988.
בימוי	קלינט איסטווד
הופק בידי	קלינט איסטווד
תסריט	ג'ואל אוליאנסקי
עריכה	ג'ואל קוקס
שחקנים ראשיים	פורסט ויטאקר; Lou Cutell; אנה תומסון; טוני טוד; טוני קוקס; טים רוס; Diane Salinger; ריצ'רד ג'ני; Penelope Windust; ג'ון וויטרספון; סם רוברדס; סמואל רייט; דיאן ונורה; Arlen Dean Snyder; קית' דיווד; ג'יימס הנדי; ביל קובס; Damon Whitaker
מוזיקה	לני נילהאוס
צילום	ג'ק נגרין
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Malpaso Productions
חברה מפיצה	האחים וורנר, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 בספטמבר 1988
משך הקרנה	161 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט מוזיקלי, סרט דרמה
הכנסות באתר מוג'ו	bird
פרסים	פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר (Les Fresholtz, Dick Alexander, Vern Poore, Willie D. Burton)
	דף הסרט ב־IMDb

בירד הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1988, שהפיק וביים קלינט איסטווד, על פי תסריט מאת ג'ואל אוליאנסקי. הסרט הוא מחווה לחייו ולמוזיקה של סקסופוניסט הג'אז צ'רלי פארקר שהיה ידוע בכינוי "בירד". הוא בנוי כמונטאז' של סצנות מחייו של פרקר, מילדותו בקנזס סיטי, דרך מותו המוקדם בגיל 34^[1].

הסרט נע קדימה ואחורה בהיסטוריה של פרקר. חלק גדול מהסרט סובב סביב מערכות היחסים שלו עם אשתו צ'אן פרקר, והשפעתו (הן מבחינה מוזיקלית והן על ההתמכרותו להרואין) על נגן החצוצרה רד רודני.

עלילה עריכה

בשנת 1939 בקנזס סיטי, מיזורי, מופיע נגן הסקסופון האלטי הצעיר צ'רלי "בירד" פארקר (פורסט וויטאקר) במועדון "רינו". עם זאת, נגינתו המהירה והספורדית גורמת לקהל לקרוא לו לרדת מהבמה. כשהוא עובר לעיר ניו יורק, צ'רלי מתחיל להופיע במועדוני ג'אז שונים ברחוב 52, ופוגש את החצוצרן דיזי גילספי (סמואל א 'רייט). בזמן שצ'רלי מופיע עם דיזי, סגנון הג'אז הספציפי שלהם מתפתח ומכונה "ביבופ".

ערב אחד פוגש צ'רלי את צ'אן פרקר (דיאן ונורה), רקדנית וחובבת ג'אז. אך היא עוברת לשיקגו. מאוחר יותר, צ'אן חוזרת משיקגו ומתוודה שהיא בהריון עם ילד של גבר אחר. מאוכזב, צ'רלי עוזב ללוס אנג'לס, כדי להופיע עם דיזי. ערב אחד, רודני האדום (מייקל צלניקר), חצוצרן יהודי, ניגש לצ'ארלי ואומר לו שהוא מעריץ שלו. מאוחר יותר, המופע של צ'רלי ודיזי מבוטל בגלל חוסר עניין ב"ביבופ". צ'רלי נשאר בלוס אנג'לס, אך התמכרותו לסמים ואלכוהול מחמירה והוא מאושפז במשך שמונה חודשים.

בשובם לניו יורק, צ'רלי ורודני האדום מופיעים יחד בפתיחה של מועדון בירדלנד. לאחר מכן המשטרה עוצרת את רודני האדום על החזקת סמים. צ'רלי ממשיך להופיע במועדון בירדלנד ובמועדונים אחרים בניו יורק. צ'אן וקים עוברים לגור עם צ'רלי, ונולדו להם שני ילדים: הבן ביירד והבת פרי.

זמן מה לאחר מכן, צ'רלי נעצר בגין החזקת סמים, ונאסר עליו להופיע בניו יורק והוא עובר ללוס אנג'לס במטרה למצוא עבודה. הוא מתחבר שוב לדיזי, שרואה שהוא שוב משתמש בסמים. מאוחר יותר לומד צ'רלי כי פרי נפטרה ממחלה וחוזר הביתה להלווייתה. מדוכא ממותה של פרי ומהקריירה המקרטעת שלו, צ'רלי מנסה להרוג את עצמו על ידי שתיית יוד, אך שורד. בהמשך חוזר צ'רלי לעיר לאודישן, אך מחליט ברגע האחרון לא ללכת אליו. צ'רלי הולך לדירתה של הברונית ניקה (דיאן סלינג'ר), פטרונית מוזיקת ג'אז עשירה, ועד מהרה מתעלף. מגיע רופא וממליץ לצ'רלי ללכת לבית החולים, אך הוא מסרב. מאוחר יותר כשהוא צופה בטלוויזיה עם הברונית, צ'רלי סובל מהתקף לב ומת בגיל 34.

שחקנים עריכה

פורסט ויטאקר - בתפקיד צ'רלי פרקר
דיאן ונורה - בתפקיד צ'אן פרקר
מייקל צלניקר - בתפקיד רודני האדום
סמואל רייט - בתפקיד דיזי גילספי
קית' דייוויד - בתפקיד באסטר פרנקלין
דיאן סלינג'ר - בתפקיד הברונית פאנוניקה דה קניגסווארטר
מייקל מקגווייר - בתפקיד ברוסטר
ג'יימס הנדי - בתפקיד אסטבס
אנה תומסון - בתפקיד אודרי
דיימון ויטאקר - בתפקיד חונה של ציפורים צעירות
ארלן דין סניידר - בתפקיד ד"ר הית
סם רובארדס - בתפקיד מוסקוביץ'

פסקול עריכה

בתחילה, כאשר חברת קולומביה הייתה אחראית על הפרויקט, בכירי האולפנים רצו לשכור מוזיקאים להקליט מחדש את כל המוזיקה של פרקר, בעיקר מאחר שההקלטות המקוריות היו במונו, ולא היו באיכות צליל מקובלת לליווי סרט עלילתי. לאיסטווד ניתנו כמה הקלטות של פרקר שהוקלטו על ידי אשתו של פרקר, צ'אן, שמהם הצליחו לבודד אלקטרונית את הסולואים של פרקר. מוזיקאים, כמו ריי בראון, וולטר דייוויס, ג'וניור, רון קרטר, בארי האריס ורד רודני, נשכרו אז להקליט רצועות גיבוי על ציוד מודרני. דיזי גילספי היה בסיבוב הופעות בזמן ההקלטה, אז נגן החצוצרה ג'ון פאדיס נשכר להקליט את חלקיו^[2].