בית הכנסת העתיק בפקיעין

בית כנסת עתיק בישראל

בית הכנסת העתיק של פקיעין הוא בית כנסת קדום בכפר פקיעין שבגליל המערבי. על פי מסורת, בית הכנסת הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. מועד הקמת בית הכנסת אינו ידוע אך הוא שופץ בתחילת שנת ה'תרל"ג (1873). את המימון לשיפוץ בית הכנסת נתן יהודי מביירות בשם רפאל הלוי. כתובת המנציחה את תרומתו מצויה במשקוף בית הכנסת.

בית הכנסת העתיק בפקיעין
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פקיעין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°58′39″N 35°20′08″E / 32.977499°N 35.335564°E / 32.977499; 35.335564
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרידים קדומים עריכה

בשנים 1926 ו-1930 התגלו בבית הכנסת שני לוחות אבן עתיקים אשר הוצבו בבית הכנסת בשימוש משני בעת הקמתו. ככל הנראה לוחות אבן אלו גולפו סמוך לימי בית שני והם חלק משרידי בית הכנסת הקדום. על לוחות האבן ישנם תבליטים. באחד תבליט של מנורת המקדש, למרגלותיה של המנורה שופר ומחתה מצדה האחד ולולב מצדה השני. על לוח האבן השני ישנו תבליט של שער מפואר, לצד השער שני עמודים ומעליהם מעין קונכייה. מקובל להניח שהתבליט מתאר ארון קודש. שני הלוחות שולבו בתוך קיר בית הכנסת.

בבית הכנסת נמצאו גם שרידי ספר תורה עתיק שעל פי ההערכה הגיעו בידי פליטים שנסו מירושלים לאחר חורבן בית שני[1].

בעבר הלא רחוק היה בארון הקודש ספר תורה עתיק בן מאות שנים הכתוב על עור צבי.

בית הכנסת בתקופה החדשה עריכה

יצחק בן-צבי חקר בין היתר בספרו שאר ישוב את בית הכנסת העתיק, אדריכל מאיר בן אורי יזם את שיפוץ בית הכנסת ועיצב תוכניות לחזית הדרומית עם המנורה ושלט הזיכרון, הדלת והחלונות בכניסה המופיעים על שטר 100 ש"ח, וחצר בית הכנסת בכללותה, הצעתו משנת 1954 בוצעה בפיקוחו בשנים 56–1955. בן אורי יזם ייחוס השיפוץ לבן צבי מתוך הערכה לפועלו ולהשפעת החוברת משנת 1922 על יוזמתו של בן אורי. הקשר בינו לבית הכנסת בא לידי ביטוי בנוסח לוח ההקדשה בחזית הדרומית, ובכך שחזית הכניסה לבית הכנסת מופיעה על צדו האחורי של שטר 100 ש"ח, בו הופיע דיוקן הנשיא עד שהוחלפו השטרות באוגוסט 2018[2].

במסגרת מאמציו של האדריכל שמחה יום-טוב לשכן מחדש את יהודי פקיעין בכפר קיימו בבית הכנסת כינוס של כ-70 תושבי הכפר. הכינוס התקיים ב-9 באפריל 1963 בחול המועד פסח. בין האורחים היה סלאמן פדול ראש המועצה נהריה גרשון טץ ונכבדים נוספים. האירוע כונה סדר שני של בני קהילת פקיעין. את הסדר ניהל חכם יוסף תומא זקן בני הקהילה בן ה-104[3].

כיום בית הכנסת מתוחזק על ידי מרגלית זינאתי, ממשפחת זינאתי שחיה בפקיעין מזה זמן רב, המתגוררת בסמוך לו (בבית זינאתי). בית הכנסת נפתח לביקורים ותפילות בתיאום מראש. המבנה זקוק לשיפוץ ושימור נרחב, בעיקר מפגעי רטיבות.

עץ התות העתיק עריכה

בחצר בית הכנסת גדל עץ תות עתיק[4]. העץ הובא מלבנון, ומניב פרי משובח בתחילת הקיץ[5].

גלריית תמונות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה