בית הכנסת חסד-אל

בית כנסת בסינגפור

בית הכנסת חסד-אל הוא בית כנסת בסינגפור, הממוקם במעלה אוקסלי במתחם התכנוני ריוור ואלי (אנ') במרכז סינגפור.

בית הכנסת חסד-אל
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מתחם התכנוני ריוור ואלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סינגפור עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1902
תאריך פתיחה רשמי 1902 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי נאו-רנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 1°17′50″N 103°50′35″E / 1.29722°N 103.843°E / 1.29722; 103.843
www.chesedel.org
(למפת סינגפור רגילה)
 
בית הכנסת חסד-אל
בית הכנסת חסד-אל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הכנסת חסד-אל, מרץ 2006

בית הכנסת נבנה ב-1905, כאשר בית הכנסת מגן אבות כבר לא יכול להכיל את כל מתפללי הקהילה היהודית ההולכת וגדלה, והיה צורך במקום תפילה נוסף. בית הכנסת חסד-אל נבנה בסגנון הרנסאנס, והיה אחד המקומות הראשונים בסינגפור שהשתמשו בתאורת גז.

היסטוריה עריכה

עם המשך גדילתה של הקהילה היהודית בסינגפור הפך בית הכנסת מגן אבות אשר נבנה בשנת 1878 לצפוף למדי. ב-1902 היו שהרגישו כי יש מקום להקמת בית כנסת נוסף.

בנוסף לצפיפות, החלה להתגבש סיבה נוספת להקמת בית כנסת שני: הקהילה היהודית בסינגפור כללה בשלב זה יוצאי אירופה ויוצאי אסיה. הרקע השונה של העדות השונות הוביל לאי הסכמה בנוגע לסדרי התפילה ולנוהגים נקודתיים. מנשה מאייר, אשר הקים את בית הכנסת מגן אבות, היה רגיש מאוד באשר לחיכוך בין העדות, ולפי גרסאות אחרות אף נקלע בעצמו לוויכוחים, ולבסוף החליט לבנות בית כנסת פרטי ליד ביתו במעלה אוקסלי.

בניית בית הכנסת הסתיימה בשנת 1905. באותה שנה מנתה הקהילה היהודית בסינגפור כ-500 אנשים.

בתחילה העסיק מאייר "אנשי מניין" בשכר, על מנת שיוכל להשלים מניין, אולם ב-1920 פתחו אנשי המניין בשביתה בדרישה למשכורות גבוהות יותר וכיסוי הוצאות נסיעה ("דמי ריקשה").

ב-8 בדצמבר 1998 בית הכנסת הוגדר אנדרטה לאומית של סינגפור.

פעילות כיום עריכה

הקהילה היהודית בסינגפור כיום מונה כ-300 תושבים קבועים ו-2,000 יהודים ככלל. היא סובלנית ומאוחדת מאז 1994 תחת הנהגתו של הרב מרדכי אברג'ל, שאף שימש ב-1997 סגן נשיא של ארגון בין-דתי סינגפורי המקדם הרמוניה והבנה הדדית בין דתות. שני בתי הכנסת, מגן אבות וחסד-אל, פועלים כיום בהרמוניה כחלק מקהילה אחת, ולקהילה היהודית כולה ועד רווחה יחיד שנוצר בתקופת מלחמת העולם השנייה ומנהל את כל ענייני הקהילה.

בית הכנסת חסד-אל מנוהל כיום על ידי חבר נאמנים, ויש לו אתר, וחשבון פייסבוק בהם מתפרסמות דרשותיו של רבי ז'אן פייר פטמן.

מתקיים בו שיעור תורה שבועי, ותפילות בימים שישי, שבת ושני (בניגוד לבית הכנסת מגן אבות אשר פעיל בכל ימות השבוע). כמו כן פועלים בו מטבח ואולם הסעדה המציע ארוחת ערב ללא תשלום בכל יום שישי לאחר התפילות, ארוחת צהריים בכל יום שבת וארוחת בוקר בימי שני. הזמנת מקום לארוחות נעשית דרך אתר בית הכנסת.

בבית הכנסת ישנו גם אוהל לאירועים המתאים לארוחות גדולות, כגון אלו של סדר פסח, ומארח גם בר-מצוות, בריתות וחתונות.

התפילות הן בנוסח ספרד,[דרושה הבהרה] אולם קהל המתפללים מגוון, כאשר בערך חצי מהם ממוצא אשכנזי.

ארכיטקטורה עריכה

בית הכנסת חסד-אל תוכנן בסגנון הרנסאנס המאוחר על ידי סוואן ומאקלארן, משרד הארכיטקטים הגדול בסינגפור בזמנו.

מאפיינים עריכה

  • עמודים שצידיהם שטוחים המונחים על בסיסים מרובעים המסודרים לאורך צדי הבניין. הם מקבילים לעמודי הקומה השנייה המתעגלים לקשתות מסביב לחלונות.
  • את הכניסה לבית הכנסת מחפה אכסדרת כרכרות. מעל האכסדרה ישנו דק של גלריה בקומה השנייה, שממשיך מתוך עזרת הנשים. התקרה עשויה פסי עץ ויוצרת עם הקורות אפקט של תיבות.
  • הדק של הגלריה ממשיך מעבר לקו הכניסה, לתוך האולם, ויוצר קומה עליונה קטנה לצורכי עזרת נשים, אשר לה כניסה נפרדת. בית הכנסת היה אחד המקומות הראשונים בסינגפור שהשתמשו בגז לתאורה. מאז עברה כבר התאורה בבית הכנסת להתבסס על חשמל במקום גז, אולם צינורות המתכת שהובילו את הגז עדיין נמצאים באולם התפילה תחת הגג.
  • העמודים מחורצים וחוצים אותם שתי יציקות. יש להם כותרות מרובעות יצוקות, הם מחוברים בקשתות ועומדים על בסיסים בעלי צדדים שטוחים.
  • מעל טורי הקשתות תוחמים את הקירות יציקות ועמודים קטנים. ניתן לראות אותם מעל המעקה לאורך הדק של עזרת הנשים.
  • על יציקת הנוי ממש מתחת לתקרה כמו גם על שני לוחות הפונים אל ההתקהלות ניתן להבחין באות M, התחילית של השם "מאייר".
  • לימין הכניסה יש לוח עליו מצוין שבית הכנסת נבנה על ידי מנשה מאייר, כמו גם שמו של האדריכל.
  • הרצפה עשויה שיש לבן. השילוב המקורי של שיש לבן עם עיטורי זהב שאינם בנמצא עוד, נתנו לפנים הבניין תחושת עושר מאופק.
  • הבמה המובילה לתיבה בה נשמרים ספרי התורה, הייתה במקור עשויה שיש, אולם נהרסה בעת הכיבוש היפני וכעת היא עשויה עץ. הלוחות של הבמה מקושטים במגיני דוד, בדומה לחלקים רבים אחרים בבית הכנסת.
  • ישנו שלוש כניסות לתיבה בה נשמרים ספרי התורה בתופסנים מיוחדים.
  • בכתובת בעברית מעל התיבה כתוב: "ברב חסדך אבוא ביתך, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך". ישנם לוחות נוספים בבית הכנסת שנשאו בעבר כיתוב בעברית.
  • ישנו כיסא מיוחד למנשה מאייר לפני ההתקהלות, מקום הכבוד קרב לתיבה.
  • לחלונות העץ יש שני תריסים ומעליהם אשנבים עגולים ובצורת סהר מובלטים בעץ. ממש מעל הקרקע ישנם פתחי אוורור.
  • חלק מהחלונות בקומות העליונות מעל הכניסה ובפנים הם מרובעים עם תריסי עץ.
  • בית הכנסת שוחזר לחלוטין לפאר המקורי שלו בשנת 2016 בתמיכת המועצה למורשת לאומית בסינגפור.

מקורות עריכה

  • Lee Geok Boi (2004), The Religious Monuments of Singapore, Landmark Books, ISBN 981-3065-62-1
  • Preservation of Monuments Board, Know Our Monuments

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת חסד-אל בוויקישיתוף