בית הכנסת לעולי לוב
בית הכנסת לעולי לוב ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה, הוא בית הכנסת העתיק בתל אביב-יפו. המבנה מזוהה עם חאן שהוקם בשנת 1740 על ידי ועד פקידי קושטא באיסטנבול, בסמוך לנמל יפו, ואשר היה החאן היהודי היחיד שפעל בעיר עבור עולים יהודים. המבנה נודע גם בשם "בית זונאנה" על שמו של רבי יעקב בן דוד זונאנה, הגביר היהודי שרכשו[1], וכלל גם מקווה טהרה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′12″N 34°45′04″E / 32.05336111°N 34.75123056°E |
|
(למפת יפו רגילה)   בית הכנסת לעולי לוב  | |
  | |
בין המזכירים את המקום נמצא החיד"א, שביקר במבנה ב-1757[2]. עם זאת, כעבור שנים בודדות השתלטו ערביי יפו על המבנה, והתירו ליהודים להתפלל בו רק בשלושה ימים בשנה. מאוחר יותר נאסר על היהודים לעשות בו שימוש כלל ועיקר. במשך השנים שימש המבנה לצרכים שונים, כולל בית חרושת לסבון, אך האוכלוסייה הערבית המשיכה לכנותו "הבית היהודי". המקום חזר לבעלות יהודית לאחר מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה התיישבה באזור קהילה גדולה של יוצאי לוב, ובית הכנסת היה למרכזה הרוחני החל בשנת 1948. לפי המסורת, כאשר חיפשו העולים מבנה שישמש כבית הכנסת, פגש אותם כומר פרנציסקני ומסר לידיהם את מפתח הבניין, באומרו כי במקום שכן בעבר בית כנסת. רק בשנת 1980 זוהה המבנה עם החאן ההיסטורי, אך אין לכך ראיה ישירה היסטורית.
בשל השינוי הדמוגרפי בשכונה, כיום כמעט ולא מתקיימים במבנה תפילות, אך נערכים בו אירועים שונים[3]. בשנת 1995 היה חלקו המזרחי של המבנה לחלק ממוזיאון אילנה גור.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ צור שיזף, מדריך לאתרי יפו
- ^ מקור: שמואל אביצור, עמ' 15
- ^ תמונה יפואית
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |