בית העלמין היהודי ביאשי
בית העלמין היהודי של העיר יאשי (ברומנית: Cimitirul evreiesc din Iași), בירת נסיכות מולדובה, ולאחר איחוד הנסיכויות הרומניות ברומניה בירת חבל מולדובה והעיר השנייה בגודלה ברומניה, ידוע על קיומם של לפחות שני בתי עלמין יהודים במהלך הזמן.
 | |
| בית העלמין היהודי ביאשי, חלקת הגיבורים היהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קואורדינטות | 47°10′47″N 27°32′13″E / 47.17972201867°N 27.537016352828°E |
  | |
ההיסטוריון החובב יעקב פסנתיר איתר ביאשי מצבות של יהודים המתוארכות לשנים 1467 ו-1549, אולם מניחים שהיו יהודים במקום גם לפני כן. ההיסטוריון הרב ד"ר אברהם מאיר הלוי התפלמס עם נתון זה וטען שהמצבות היהודיות הישנות ביותר ביאשי מתוארכות לשנת 1648, אך משערים שהוא לא מצא את בית העלמין היהודי הישן ביותר, משום שזה נהרס מפגעי השנים. מרבית יהודי יאשי של אותה תקופה היו יהודים ספרדים, נתינים עות'מאניים, לכן בסוף המאה ה-16, כשהשליט ארון וודה הרג את הטורקים (בדומה למעשיו של מיכאי האמיץ בבוקרשט) הוא הרג גם את יהודי המקום המזוהים עם הטורקים.
בית העלמין היהודי, שהתקיים בשכונת צ'יורקי טטראש (Ciurchi Tătărași) התמלא, לכן היהודים חנכו ב-1881 בית עלמין חדש יותר בשכונת פקוראר (Păcurari). בדצמבר 1909, ביאשי, מנהל הפרפקטורה אסר על הקברנים היהודים לבצע את מלאכתם בבית העלמין היהודי. ההנמקה הייתה שבית העלמין נמצא מחוץ לתחומי העיר, לכן נחשב לשטח חקלאי וליהודים אסור לעבוד בחקלאות[1]...
קיצו של בית העלמין הישן עריכה
את בית העלמין הישן, שהשתרע על פני חמישה הקטרים והיה מוקף חומה בגובה שלושה מטרים, הרסו בתקופת שלטונו של יון אנטונסקו והיהודים אולצו להוציא משם את עצמות הנקברים ולעבירם לבית העלמין האחר. השטח נועד לבניית שיכוני פועלים, כדי לפתור את מצוקת המגורים, שנבעה מתנועת פליטים ומהצפות אחד הנחלים. החשש של הרומנים ממגורים על הקברים הכשיל את התוכנית, על חלק משטח בית העלמין, שפונה, נבנו בניני מגורים ועל היתרה הוקם פארק Tătărași עם מתקני שעשועים ושולחנות שחמט. ב-7 באוגוסט 1943 אישר ראש עיריית יאשי את הריסת חומת בית העלמין הישן והמלאכה הוטלה על 200 מגויסים קדם-צבאים. היהודים הוזמנו להוציא את שרידי מתיהם מבית העלמים ולהעביר אותם משם ורבים עשו זאת והעבירו את השרידים לקברים משותפים בבית העלמין החדש, אך היו גם מתים, שלא היה להם דואג. המצבות נופצו ושימשו לריצוף דרכים וייצוב קרקעות נסחפות[2]. לניפוץ המצבות הופעלו מגויסים קדם צבאים ועובדים נוספים, אך בעקבות התערבות מנהיגים כנסייתיים הוחלט להרחיק מעבודה זו את הנוצרים ולהטילה על מאה יהודים כעבודת כפייה. על היהודים הוטלה מכסה של חמישה קברים ביום ומי שלא עמד בכך היה צפוי לעונשים גופניים. כמה מאות מצבות נפדו בכסף, כדי להעבירן לבית העלמין האחר[3].
הרב הראשי של רומניה באותה תקופה סיפר על כך שפנה לשר הדתות, ראדו בודישטאנו, ושאל אותו היכן יקברו היהודים את מתיהם וזה השיב לו, שיזרקו אותם לדנובה. בתחילת 2016 החליטה עיריית יאשי להכיר בעבר ובמקום הוצב שילוט בצורת מצבה המודיע ברומנית ובעברית על כך שבמקום הזה היה בעבר בית העלמין היהודי הראשון בארצות הרומניות[4].
משכנם של נרצחי סקולן עריכה
קורבנות רצח יהודי סקולן, שנמצאו בשנת 1945 בשלושה בורות הריגה ובשנת 2010 בבור הריגה נוסף, נחפרו, הוצאו ונקברו בקברים משותפים בבית העלמין של יאשי. מעל קברים אלה הוצבו מצבות המספרות את סיפורם של נרצחי סקולן.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Evreii din România (1900 - 1920) Fast și Nefast într-un răstimp istoric עמוד 60 (ברומנית)
- ^ S-a intamplat intr-un cimitir din Iasi (ברומנית)
- ^ Distrugerea cimitirelor evreiești în timpul lui Ion Antonescu (ברומנית)
- ^ Cartierul construit deasupra celui mai vechi cimitir evreiesc din România: cu pietrele de mormânt s-au pavat străzile (ברומנית)