בית הקברות טרומפלדור

בית קברות בישראל

בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור. בית הקברות נוסד בשנת תרס"ג (1902), כשש שנים לפני ייסוד אחוזת בית, ועם השנים נקברו בו מייסדי תל אביב, סופרים ואנשי תרבות רבים, ודמויות מפורסמות בתולדות העיר והיישוב, ובהם ראש הממשלה השני של מדינת ישראל משה שרת.

בית הקברות טרומפלדור
פרטי בית הקברות
דת יהדות
תאריך הקמה 1902 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 10.6 דונם
מספר קבורים 5,000 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
מיקום תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות 32°04′32″N 34°46′12″E / 32.075631°N 34.770033°E / 32.075631; 34.770033
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות טרומפלדור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב
הקבר הראשון בבית הקברות
קברי אלמונים

כשבית הקברות נפתח הוא שכן הרחק ממקום יישוב, אולם היום הוא נמצא במרכז העיר, בצידו הצפוני של רחוב טרומפלדור, בין הרחובות חובבי ציון ופינסקר. הכניסה אל בית הקברות משלושה שערים שנמצאים ברחוב טרומפלדור (רק השער המרכזי פתוח בדרך כלל). השער המקורי הוא השער המזרחי, ואילו השער הראשי (המרכזי) נפתח ב-1926 עם העלאת עצמותיו של מקס נורדאו. שטח בית העלמין כ-10.6 דונם, ויש בו כ-5,000 קברים, בצפיפות גבוהה ביותר. החלקה המזרחית היא החלקה העתיקה יותר, שחלק מהקברים בה קודמים לייסוד תל אביב, והם של נפטרים יהודים מיפו. רוב אנשי השם הקבורים בבית העלמין נמצאים סמוך לפינה הדרום מערבית שלו. עד 1932 היה בית הקברות טרומפלדור בית הקברות היחידי בתל אביב. אולם כשהתברר שהוא הולך ומתמלא נפתח בית הקברות נחלת יצחק, ואילו בטרומפלדור המשיכו להיקבר רק אנשים שרכשו חלקות קבר במחירים שהלכו והאמירו (המחיר לחלקה בשנת 2013, עמד על כמאה אלף שקל).

ראשית בית הקברות עריכה

בית הקברות נוסד בחשוון ה'תרס"ג (1902), בעת שפגעה ביפו מגפת הכולרה שהתפרצה במצרים והתפשטה לתחומי ארץ ישראל. השלטונות העות'מאניים אסרו לקבור את נספי המגפה מיפו בבית העלמין היהודי ביפו שהיה בלב אזור בנוי. שמעון רוקח, מראשי היישוב היהודי ביפו (ובנווה צדק) התגייס לפתור את הבעיה, והשיג מהשלטונות חלקה בת 12 דונם בבעלות ממשלתית, הרחק מהעיר, אותה קנה "ועד הקהילה המאוחדת לעדות האשכנזים והספרדים" ביפו תמורת 50 מג'ידי. מעבר לפתרון בעיית קבורת הנספים במגפה, שימשה הקנייה תקיעת עוד יתד של התיישבות יהודית באזור יפו. גם כיום ניתן להבחין בבית הקברות בקברי אלמונים מאותה מגפה.

שני הקברים הראשונים נכרו במרחק זה מזה – כדי ליצור עובדות בשטח. הראשון, של שמואל-דוד גרשין-זאן, בפינה הצפון מזרחית של החלקה, והשני, של נישקא בת ברוך בראמבערג, מערבית ממנו (כיום, סמוך לאמצע החומה הצפונית, מול רחוב טבריה). כסגולה לסיום המגפה נערכה בבית הקברות חופה לשני זוגות של יתומים, וכתבי קודש גנוזים נקברו במקום בקבר מיוחד.

בשנת 1918 נכרו שלושה קברים שעל המצבות שעליהן נכתב כי בעליהן נפטרו מן השפעת הספרדית: יהושע וישני (38), מנדל סטבורובסקי (21),[1] והילד יהואש גולדברג (5).[2][3]

נקברים בולטים עריכה

מייסדי תל אביב עריכה

 
לוחית
"ממייסדי תל אביב"

רבים ממייסדי העיר: השכונות נווה צדק, ואחוזת בית קבורים בבית העלמין. על מצבותיהם של מייסדי אחוזת בית, שנחשבים כמייסדי תל אביב, הציבה העירייה בשנת 2001 (ביוזמת העיתונאי עמית לוינסון) לוחיות מתכת המציינות את עובדת היות הקבורים ממייסדי העיר. בין היתר קבורים במקום:

מנהיגים ואנשי ציבור עריכה

בבית העלמין קבורים אנשי ציבור רבים ממנהיגי היישוב והתנועה הציונית וכן ראשי עיריית תל אביב. רובם קבורים סמוך לפינה הדרום מערבית של בית העלמין, שבה בולטים המוזוליאום שבנה הפסל אברהם מלניקוב על קברו של מקס נורדאו וקבריהם של מאיר וצינה דיזנגוף. בנוסף, קבורים במקום חיים ארלוזורוב ורעייתו, חיים נחמן ביאליק, אחד העם ומשה שרת. כמו כן קבורים במקום שלושה מבין "ארבעת הגיסים", מראשי ההגנה: דב הוז, אליהו גולומב ומשה שרת. גם קבריהם של העיתונאים והעסקנים יוסף אהרונוביץ' ומשה בילינסון ושל הנדבן שמואל בלום ניצבים בבית העלמין.

אנשי רוח, תרבות וחינוך עריכה

בבית העלמין טמונים כמה מחשובי המשוררים, הסופרים, אנשי הרוח, החינוך והתרבות שפעלו בתל אביב ואף מחוצה לה. רוב קברים אלה מרוכזים בפינה הדרום-מערבית של בית הקברות, בסמוך למצבותיהם של חיים נחמן ביאליק ואחד העם. בין הקבורים בחלקה זו שושנה דמארי, אפרים קישון ואריק איינשטיין.[4]

קברי אחים עריכה

בסמוך לשער הראשי של בית העלמין נמצאים קברי אחים של הרוגי הפרעות בשנות העשרים והשלושים, בהם קברו של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח בפרעות תרפ"א, קבר אחים להרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, פרעות תרפ"א ותרפ"ט.

מצבות מיוחדות עריכה

בבית העלמין מספר רב של מצבות בעלות עיצוב מיוחד, לדוגמה מצבות בצורת כלי נגינה, דמויות אנושיות, צורות גאומטריות ומבנים מפורסמים.

קהילות עריכה

ב-1954 הקים ועד ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל גל-עד לזכרם של חללי העיירה בבית הקברות, בו הוטמן אפר הרוגי מחנה ההשמדה חלמנו (אליו גורשו יהודי העיירה באוגוסט 1942), שהובא ארצה, על ידי זליג פרנקל יליד זדונסקה וולה.

שימור בית העלמין עריכה

מצבם של חלק מהקברים הידרדר ברבות השנים וכיום ניתן לראות שברי מצבות מפוזרים בשטח בית הקברות. פעולות שימור בוצעו ברבים מהקברים, אך נותרו עדיין קברים שלא שוקמו. בשנים האחרונות בוצע מהלך רחב של שיקום בית הקברות המתנהל בשני שלבים. שלב השיקום הראשון, שיצא לדרך לרגל חגיגות 100 שנה לתל אביב, הושלם בשנת 2011. במסגרת תוכנית משותפת של עיריית תל אביב וחברה קדישא תועדו כל 5,400 המצבות בבית העלמין, כ-2,000 מהן שופצו, חודשו קטעים בחומת הכורכר, הוקמו שבילים וגשרים קטנים באזורים הצפופים והותקנו תשתיות חדשות, שלטים ואמצעי תאורה. בשלב השני צפויים עוד כ-1,000 קברים לעבור שיפוץ. כמו כן, מתוכננים פתיחת שער חדש לבית העלמין לכיוון סמטת טבריה, הקמת רחבת התכנסות, הכשרת שבילים חדשים ושיקום החומה הצפונית ושלושת השערים הדרומיים. שלב זה בשיקום נעשה במימון עיריית תל אביב-יפו, חברא קדישא ת"א-יפו ופרויקט אתרי מורשת במשרד ראש הממשלה.

לקריאה נוספת עריכה

  • ספר בית הקברות הישן בתל אביב: כולל שמות כל הנפטרים אשר מצאו מנוחתם בבית העלמין הישן בתל אביב, מראשיתו הוא יום העשירי במרחשון שנת התרס"ג (1902), בימי מגפת החלי רע ביפו, עד ראשית שנת הת"ש (1939), בצירוף תולדות חייהם של אנשי השם <רבנים, סופרים ומנהיגי העם>, החלוצים בוני היישוב והעיר תל אביב, והקדושים אשר מסרו נפשם לבנין הארץ ונלוה להם נוסחאות של המצבות וצִלומים / סודר, נערך ויצא לאור על ידי צבי קרול וצדוק לינמן, תל אביב: (דפוס ספר), ת"ש.[5]
  • הניה מליכסון, "בית הקברות ברחוב טרומפלדור לראשוני תל אביב", אריאל, 189–190 (תשע"ב), עמ' 113–122.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מנדל סטבורובסקי היה אחיו של חנוך סטבורובסקי מהעיר גרודנו, פולין. בנו של חנוך שנולד בשנת 1921, הפרופ' מנדל סטבורובסקי היה קרוי על שמו
  2. ^ עמית נאור, פעם ב-100 שנה: מה קרה כאן בהתפרצות המגפה העולמית הקודמת?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 17.03.2020
  3. ^ ממה מתו תושבי ירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה זלצן גרינברג, קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה, יד יצחק בן צבי, חוברת 165, תשרי תשע"ה, עמוד 145
  4. ^ איתי בלומנטל, ליד דמארי וביאליק: פה ייטמן אריק איינשטיין, באתר ynet, 27 בנובמבר 2013
  5. ^ עמנואל בן-גריון, עם קריאה ראשונה: "ס' בית הקברות הישן בתל-אביב", דבר, 2 בינואר 1940.