בית סאחור
בית סאחור (בערבית: بيت ساحور) היא עיר פלסטינית בהרי יהודה, הסמוכה לבית לחם ממזרח, ומשתייכת לנפת בית לחם של הרשות הפלסטינית. העיר נמצאת בשטח המוגדר כ"שטח A".
 סמל בית סאחור | |
 | |
| בית סאחור | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | בית לחם |
| ראש העיר | חאני אל-חייק |
| שטח | 6.9 קמ"ר |
| גובה | 620 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 15,000 (2019) |
| קואורדינטות | 31°42′00″N 35°13′00″E / 31.7°N 35.216666666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| www.beitsahour.ps | |
אוכלוסיית בית סאחור מונה 15,565 תושבים (נכון לשנת 2016), שמתוכם 80% נוצרים והשאר מוסלמים. בית סאחור נחשבת לפי המסורת הנוצרית כמקום בו היה שדה הרועים, להם בישר המלאך על לידת ישו. בבית סאחור שתי כנסיות שנבנו לזכר האירוע - הכנסייה היוונית אורתודוקסית וכנסיית שדה הרועים הפרנציסקנית, השייכת לכנסייה הקתולית. כל כנסייה טוענת שהאירוע התרחש בשטחה.
שם הכפר עריכה
הכפר קרוי על שם מבנה מקאם אחמד אל סאחורי. קבר הנמצא מדרום לכפר בח'רבת בית סאחור. המקאם משמש בית קברות לשבט הסואחרה[1].
היסטוריה עריכה
שרידים קדומים עריכה
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים: בגבעה בחלקה הדרומי של העיירה, בגובה 656 מטר מעל פני הים, שוכנת חירבת בית ביס'ה (נכתב גם כ"בית בצה"). במקום נמצאו שרידי מבנים, מערות בורות ומתקנים וחומת אבנים בצפון האתר. ממצא החרסים מצביע על אתר שהתקיים בתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה, הביזנטית והממלוכית. מסביב לחומה הוקמה מערכת מצור הכוללת דייק ומבנים נוספים. בחפירות שנערכו באתר בשנת 1994 נחשפה מערת קבורה, בתוכה נמצאו גלוסקמאות מעוטרות[2].
בעקבות ייחוס אירוע סגידת הרועים למקום, בנתה בו הלנה אם הקיסר קונסטינוס מנזר. כיום ידוע מקום זה כ"מערת הרועים".
מקורות הכפר המודרני עריכה
עפ"י מסורת מקומית, בית סאחור לא היייתה מיושבת עד המאה ה-14. באותה העת הגיעו ליישוב מספר משפחות מוסלמיות ונוצריות מואדי מוסא, בדרום ירדן של ימינו, והתיישבו במערות באזור הכפר המודרני. משפחה נוצרית נוספת מואדי מוסא, המתייחסת לשבט ע'סאן, היגרה לכפר במאה ה-17. הגירה נוספת במאה ה-18 מראשדה במצרים העליונה, שובכ בירדן וכאוכאלייה בסוריה תרמו לביסוס האופי הנוצרי של הכפר.[3][4]
בית סאחור העתיקה נבנתה מסביב לקברו של השייח' אחמד א-סאחורי. השייח' נחשב לקדוש מוסלמי והשבט המקומי אל-סוואחרה רואה בו את אביו ומשמו נגזר שם משפחתם.
הגאוגרף הערבי מוג'יר א-דין מזכיר שני כפרים בשם בית סאחור, בית סאחור העתיק ובית סאחור הנוצרי, בביוגרפיה של מלומד מוסלמי בשם שבאן בן סלים בן שבאן, שמת בבית סאחור בשנת 1483 בגיל 105.
התקופה העות'מאנית עריכה
בית סאחור נזכרת בכמה רישומי מס עות'מאניים מן המאה ה-16. ברישום שנערך בשנת 1525-6, נמנו בה 5 משקי בית נוצריים ו-7 משקי בית מוסלמיים. ברישום הבא, בשנים 1538-1539, נמנו בה 8 משקי בית נוצריים ו-8 משקי בית מוסלמיים.[5] בהמשך, ב1553-4, נמנו 13 משקי בית נוצריים ו-21 משקי בית מוסלמיים, וב1562-3 נמנו 9 משקי בית נוצריים ו-17 משקי בית מוסלמיים.[5]
ברישום המס של שנת 1596, הכפר "בית סאחור א-נסארה" נרשם ככפר בנפת ירושלים במחוז ירושלים. אוכלוסייתו כללה לפי מפקד זה סך הכל 24 משקי בית, מהם 15 מוסלמיים ו-9 נוצריים.[6]
הפרנציסקנים הפסיקו לקיים שירותי דת במתחם מערת הרועים סביב שנת 1820. בשנת 1864 הושלמה בנייתם של בית ספר וכנסייה רומית קתולית חדשים בכפר.[7]
לפי רשימת כפרים שחיברו השלטון העות'מאני בשנת 1870, בכפר בית סאחור אל-פוקא ("בית סאחור עילית") התגוררו אז 37 "לטינים" (קתוליים) ב-11 בתים, ו-187 "יוונים" (אורתודוקסים מזרחיים) ב-48 בתים. לפי מפקד זה, בשני הכפרים חיו 190 גברים, ב-76 בתים.[8][9]
הגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן, שנפטר בסוף המאה התשע עשרה, מזכיר את בית סאחור העתיקה כמקום שנמצא 40 דקות מירושלים ומרחק קצר מעמק קידרון.
סקר ארץ ישראל המערבית מתאר את בית סאחור כשרידי הכפר עם בארות וקבר שייח'. בית סאחור החדשה מתוארת באותו סקר כפרוור של בית לחם הנמצאת על אותו רכס.[10] בשנת 1896, העריך קונרד שיק כי בכפר מתגוררים 861 איש.[11] על כתובת בנייה המתוארכת לשנת 1897, שהוטבעה על גבי משקוף דלת ברחוב העירייה, נתגלה קטע שירה מן המאה ה-19 הכתוב בכתב נסח'י.[12]
המנדט הבריטי עריכה
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בבית סאחור נרשמה אוכלוסייה של 1,519 נפש, בהם 285 מוסלמים ו-1,234 נוצרים.[13] במפקד 1931 נמנו בכפר 1,942 נפש, בהם 395 מוסלמים ו-1,547 נוצרים.[14] בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה ביישוב הייתה 2,700, בהם 370 מוסלמים ו-2,400 נוצרים.[15]
ירדן עריכה
במפקד שנערך בשנת 1961, נמנו בבית סאחור 5,316 איש.[16]
תחת ישראל והרשות הפלסטינית עריכה
ב–1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, ארגנו פלסטינים נוצרים ומוסלמים בבית סאחור חרם מיסים בלתי־אלים על ישראל, במחאה על הכיבוש. כדי לציין את ניצחונם, קראו תושבי בית סאחור לתפילה בלתי־אלימה למען השלום בכנסייה הקתולית במקום. בתפילה נכחו המופתי המוסלמי של ירושלים, פטריארכים נוצרים, יהודים ישראלים ומאות מתושבי בית סאחור.
כלכלה עריכה
כלכלת העיר מבוססת בעיקר על תיירת ותעשיות נלוות, כמו גילוף בעץ הזית. חלק מהתושבים מועסקים בחקלאות או עובדים בישראל. לעיר היה תפקיד חשוב בפרויקט "בית לחם 2000", שנועד לשקם את האתרים התיירותיים, בתי מלון ועסקים וגם אתרים היסטוריים לכבוד חגיגות המילניום. המגזר התיירותי והכלכלי נפגעו משמעותית מהאינתיפאדה ב-2000.
בסיס שדמה עריכה
בתקופת המנדט הבריטי נבנה בסיס צבאי הצופה על העיר בקרבתה המיידית. הבסיס המשיך לפעול לאורך השנים בשימוש הלגיון הירדני וצה"ל, בתקופתו נקרא הבסיס שדמה. צה"ל נטש את בשנת 2006 והותיר אותו כשטח צבאי סגור, וב-2010 חזר ואייש אותו. ב-2016 אושרה מסירת השטח לפלסטינים לשם הקמת בית חולים.
ערים תאומות עריכה
הערים התאומות של בית סאחור הן:[17][18]
*  פיורנזולה ד'ארדה (אנ'), אמיליה-רומאניה, איטליה (מ־1990)
|
*  טראלי (אנ'), אירלנד (מ־2019)
|
*  קונקון (אנ'), צ'ילה (מ־2001)
|
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית סאחור
בית סאחור (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ סואעד מוחמד יוסף, קברי קדושים בדווים בארץ ישראל, בתוך: דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בארץ-ישראל עורך: אלי שילר, ירושלים, הוצאת ספרים אריאל, 1996, עמוד: 135
- ^ יובל ברוך ואברהים שרוך, Kh. Beit Baṣṣa / ח' בית בצה, חדשות ארכיאולוגיות, 1996, כרך קו, 147-148
- ^ "Beit Sahour Residents". Forefathers Orthodox Church, Beit Sahour.
- ^ Kårtveit, Bård (4 בספטמבר 2014). Dilemmas of Attachment: Identity and Belonging among Palestinian Christians (באנגלית). BRILL. p. 39-40. ISBN 978-90-04-27639-0. נבדק ב-23 ביוני 2022.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Toledano (1984), p. 312
- ^ Hütteroth and Abdulfattah (1977), p. 115.
- ^ Kildani (2010), p. 332
- ^ Socin (1879), p. 147
- ^ Hartmann (1883), p. 124 noted 76 houses
- ^ Conder and Kitchener (1883), SWP III, p. 29; partially cited in Sharon (1999), p. 154
- ^ Schick (1896), p. 121
- ^ Sharon (1999), p. 155
- ^ Barron (1923), Table VII, Sub-district of Bethlehem, p. 18.
- ^ Mills (1932), p. 35
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics (1945), p. 24
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics (1964), p. 7
- ^ "Twinning". Welcome in ..:: Beit Sahour ::.. Municipality. אורכב מ-המקור ב-2016-06-18. נבדק ב-2016-06-02.
- ^ "Tralee signs twin deal with Palestinian town".
