בית פולאק
בית פולאק הוא מראשוני בתיה של תל אביב. הוא שוכן בפינת הרחובות הרצל ואחד העם, מול בית ויס.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים  |
| על שם |
מיכאל פולאק |
| כתובת |
רח' אחד העם 20 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
מיכאל פולאק |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1912 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1912 |
| מידות | |
| קומות |
2 |
| קואורדינטות | 32°03′49″N 34°46′12″E / 32.0636°N 34.77°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית פולאק  | |
  | |
היסטוריה עריכה
_in_Pollack_house_in_Tel_Aviv.jpg)
הבית הוקם בידי שניים ממייסדי אחוזת בית, מיכאל פולאק וגיסו זלמן אוליצקי, שרכשו יחדיו מגרש בשטח כפול לשם בניית הבית. בקומת הקרקע התגוררו פולאק ורעייתו, ובקומה השנייה גר אוליצקי. במהלך הבנייה הלין הדייר מעברו השני של הרחוב, עקיבא אריה ויס, על כך שהבית נבנה בקווים ישרים, ואינו תואם את החזית המעוגלת של ביתו שלו, אך פולאק סירב לשנות את התוכניות. הוויכוח בין השניים מתואר בסיפור "פינה עגולה ופינה ישרה" בספרו של נחום גוטמן "עיר קטנה ואנשים בה מעט", בו מכונה פולאק "אדון פוליקובסקי".
פולאק הלך לעולמו זמן קצר לאחר בניית הבית, ב-1912. הוא הוריש את ביתו לאחיו, אהרון אליהו פולאק, שהנציח אותו בלוח שיש במעקה הגג, בו נקבע שם הבית "היכל מיכאל". במהלך מלחמת העולם הראשונה גורשו בני הבית למצרים, ואהרון נסע לארצות הברית בחיפוש אחר עבודה. עם סיום המלחמה שבו לביתם. ב-1936 נמכר הבית, אך משפחת פולאק המשיכה להתגורר באחת מהדירות שבו בשכירות עד 1954.
בנוסף לדייריו, פעלו בבית פולאק בתי עסק שונים ומוסדות ציבור, בהם ועד הצירים, ששכן בו לזמן קצר.
את אחד מבתי העסק הפעיל אהרון פולאק עצמו. ב-1920 התיר לו הוועד להקים בחצר הבית קיוסק, בו נמכרו תה וגלידה. הוועד התיר לפולאק לבנות מבנה עץ ארעי, אך נכון לשנת 2009 הוא עודו עומד על תילו. עקב קרבתו לגימנסיה הרצליה, קראו התושבים לקיוסק ולגינה שסביבו "גינת הקיץ הרצליה". לאחר מכן פעלו בצריף בן 16 הפאות בית תמחוי, חייט, ובין 1933 ל-1996 חנות לתיקון מכונות כתיבה.
רבקה הורביץ הפעילה בבית פולאק מסעדה, לאחר שנדדה בין מספר בתים עד שהתמקמה בו. ועד השכונה התיר לה לפתוח את המסעדה בתנאי שלא יימכרו בו משקאות חריפים, שלא יתקיימו בו משחקי ביליארד, שהיא בלבד תפעיל את המסעדה ולא תעביר את זכויותיה לאדם אחר, ושתפריש לקופת הוועד חמישה אחוזים מרווחיה. בחלוף הזמן הרחיבה הורביץ את עסקיה והחלה להפעיל בבית פולאק גם פנסיון.
גימנסיה הרצליה הסמוכה שכרה את הקומה השנייה בין 1921 ל-1936 לשם שיכונה של ספריית שער ציון. הספרייה, שהוקמה עוד ב-1886 ביפו, נוהלה בתחילה בידי יעקב בלובשטיין-סלע, ובהמשך בידי אברהם כהנא והיינריך לווה. ההיסטוריון יוסף קלוזנר קיים בספרייה הרצאות, ואורחי הספרייה יכלו ליהנות ממוזיקה שבקעה מהרמקולים שבחנות התקליטים הסמוכה. לאחר הכרזתה של תל אביב כעיר, נטלה העירייה את חסותה על הספרייה ב-1922, וב-1926 כבר נמנו בה כ-16 אלף ספרים. בעקבות מצוקת מקום עקרה הספרייה ב-1936 לבית זאב גלוסקין ברחוב מונטיפיורי. בשנות ה-70 עברה למקום גדול עוד יותר, בית אריאלה.
כיום פועלים בבית פולאק בתי עסק שונים.
 |
