בית קברות טאסו

בית קברות טאסו
פרטי בית הקברות
דת	אסלאם
מיקום	תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות	32°02′15″N 34°46′18″E / 32.0375°N 34.77166667°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית קברות טאסו בית קברות טאסו בית קברות טאסו מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

בית קברות טאסו, הידוע גם כבית הקברות תל גיבורים הוא בית קברות בתל אביב-יפו ליד נתיבי איילון, בתל א-ריש ("תל גיבורים") על גבול חולון, המשמש את הקהילה המוסלמית ביפו. בתחומי בית הקברות שוכנת מערכת מים משומרת יחסית של בארות עתיקות ששימשו להשקיית פרדסי האזור. מאז שנת 1973 ניצב בית הקברות במרכזו של סכסוך משפטי סבוך, המסעיר את אוכלוסיית יפו הערבית-מוסלמית.

באר מים וחלק ממערכת מים בתחומי בית הקברות, 2008

היסטוריה עריכה

משפחת טאסו הייתה משפחה ארמנית שהחזיקה בשטחים נרחבים ובמטעי פרדסים באזור נפת יפו. בסוף המאה ה-19 מכרה משפחת טאסו חלקת אדמה בשטח של 82 דונם למשפחת אבו ח'דרה. בחלקה הצפון-מערבי של החלקה הוקם בית באר ששימש למגורים (וכיום משמש מפעל לשיש), וממנו הוזרמו מים בתעלות מזרחה להשקיית הפרדסים. בארות נוספות הוקמו מזרחית לבית, לצידן הוקמו בריכות, ומערכת של אקוודוקטים חיברה ביניהן. בסמוך לבארות אלה הוקמו מגורי הבהמות. שאיבת המים התבצעה בתחילה באמצעות אנטיליות, ובשנות ה-20 היא הוחלפה במשאבות מכניות המופעלות באמצעות מנוע דיזל.

משפחת אבו ח'דרה מכרה את החלקה לוואקף המוסלמי של יפו ב-1942, לאחר שהתקשתה בחלוקתה בין צאצאי האב שהלך לעולמו, וב-1943 החל לפעול בית קברות על מחצית השטח, כ-40 דונם. עם הקמת מדינת ישראל נמסר ניהולו לוועד הנאמנים לנכסי ההקדש המוסלמי ביפו.

האפוטרופוס לנכסי נפקדים ביקש לרשום על שמו את החלק השני של השטח שבו לא היה בית הקברות, אך הדבר עוכב בבית המשפט. לאחר שעיריית תל אביב בקשה להפקיע את רוב השטח, מכר בית הדין השרעי את השטח לחברת תיעוש. כך הוסברה המכירה על ידי כתב שדיבר עם סעיד הבאב, מזכיר מועצת העדה המוסלמית^[1]:

יש שטח של 40 דונם שאינו ראוי לקבורה בגלל המים הנקווים בו בחורף. איש עדיין לא נקבר שם. פעמים ביקש האפוטרופוס להעביר שטחים מחלק זה של בית הקברות לרשות הפיתוח ופעמיים עוכב הדבר על ידי הליכים משפטיים. אבל באה עיריית תל אביב והחליטה להפקיע לצורכי סלילת כבישים וגנון 25 דונאם מתוך ה-40. מה עשה הבאב? שכנע את בית הדין השרעי למכור את כל 40 הדונאם לחברת תיעוש בעד 600,000 ל"י ולמסור לחברה את ההתדיינות עם עיריית תל אביב יפו.

האפוטרופוס לנכסי נפקדים התנגד למכירה והיא בוטלה.

ב-22 בדצמבר 1983, חולל בית הקברות טאסו. המבצעים השחיתו מצבות, לכלכו אותם בצבע וחיללו קברים. בין דברי הנאצה, המלים המגונות וציורי הזימה שצוירו על המצבות נמצאו גם המלים: "זו רק ההתחלה", על חלק מן המצבות צוין, כי מעשה הזה נעשה בידי ט.נ.ט. (ארגון טרור נגד טרור)^[2].

מכירה והתדיינות עריכה

בשנת 1973 מכר הוועד את המחצית האחרת של השטח, זו שלא פעלה כבית קברות, לחברה הבנייה הישראלית "יוסי חברה להשקעות, עזרא חממי ודן אבס". משנודע דבר המכירה לתושבי יפו הערבים החלו להשתמש בשטח נשוא חוזה המכר לקבורה, במטרה לטרפד את המכירה.

כחודשיים לאחר חתימת ההסכם פנה אחד מחברי ועד הנאמנים לבית המשפט המחוזי בתל אביב ודרש את ביטולו. לדבריו לא הוזמן לישיבה שבה הוחלט לחתום על ההסכם והתמורה שסוכמה עבור שטח המריבה הייתה נמוכה משוויו הריאלי. מאידך ביקשו הרוכשים לממש את זכותם לפי חוזה המכר ולהקים במקום פרויקט מגורים. ב-1977 הושגה פשרה ולפיה נקבעה תמורה גבוהה יותר מהאמור בחוזה, ומונו כונסי נכסים שהופקדו על מכירת הקרקע^[3]. בית המשפט הורה לרשום את הקרקע על שם הרוכשים, אך הפרשה לא באה לסיומה וועד הנאמנים שב ופנה לערכאות מספר פעמים. העניין הגיע לבית המשפט העליון שלוש פעמים, ובפעם השלישית, ב-29 בינואר 2008 ובחלוף 35 שנים מאז חתימת ההסכם, דחה זה את ערעורו האחרון של ועד הנאמנים. בית המשפט העליון קבע כי מכירת השטח הייתה חוקית וחייב את המערערים להעביר את הקברים הקיימים לאתר אחר^[4]. עוד הורה בית המשפט על השלמת הליכי רישום הקרקע על שמם של הרוכשים, ובשל התארכות הדיונים המשפטיים, חייב אותם בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 195,000 ש"ח^[5].

בעקבות פסק הדין קיימו ערביי יפו כנס חירום בנוכחות חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, סעיד נפאע ואבראהים צרצור, אשר אמר: "ישראל מנהלת מלחמה נגד המקומות הקדושים של המוסלמים וממשיכה לפגוע בחיים ובמתים". בבית הקברות התקיימו פעולות תחזוקה וגורם בתנועה האיסלמית ביפו אמר כי אלפים ישכבו לפני הדחפורים, אם אלה ינסו להעתיק את הקברים ממקומם.

בית הקברות המשיך לפעול, ובעקבות חשש כי מימוש העסקה יוביל למהומות ביפו ומחוצה לה, הורה ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, לבדוק את הנושא במטרה לסייע בפתרון המחלוקת, וזאת אף על פי שהדגיש כי עיריית תל אביב איננה צד בעניין^[6]^[7]. בתחילת שנת 2009 נוסחה טיוטת פשרה על ידי עיריית תל אביב, נציגי מינהל מקרקעי ישראל, היזם שרכש את השטח והמועצה המוסלמית ביפו, ולפיה יקבל היזם זכויות בנייה בשטח סמוך השייך למנהל, ובית הקברות לא יהרס^[8].