בלומסדיי
בלומסדיי (באנגלית: Bloomsday, יומו של בלום; אירית: Lá Bloom) הוא חג חילוני הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני. החג בא לציין את חייו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס ולהזכיר את האירועים הבדיוניים שברומן "יוליסס", שמתרחש כולו ביום אחד בדבלין: 16 ביוני 1904. השם "בלומסדיי" נגזר משמו של גיבור הספר, לאופולד בלום.
 | |
| מדינה |
אירלנד  |
|---|---|
| סוג |
חג |
  | |
רקע עריכה
בגיל 22, זמן קצר לפני שעזב את אירלנד לצמיתות, התאהב ג'ויס בנורה בארנקל, חדרנית לא משכילה. השניים חיו יחדיו עד מותו של ג'ויס בגיל 59, אך נישאו רק בשנת 1931, כ-10 שנים קודם לכן. הפגישה הראשונה בין השניים אירעה ב-16 ביוני 1904, וג'ויס בחר להנציח תאריך זה בספרו יוליסס. ה-16 ביוני, היום בו מתרחשת העלילה, מוזכר בספר שלוש פעמים: פעם אחת בפרק הקיקלופים: "ובהגיע היום השישה עשר לחודש האלה בעלת עיני-השור"[1], ופעמיים נוספות מפורשות בפרק הסלעים הנודדים[2] ובפרק "שורי השמש"[3]. גם בפרק "לסטריגונים" מצוין "היום השישה עשר".
עוד בחייו של ג'ויס, ב-1929, בפריז[4], נחגג "יוליסס" אך היה זה בחודש יולי דווקא, ולא בשם "בלומסדיי". חבורה של אוהדי ג'ויס, ביניהם סמואל בקט, הגיעה לכפר קטן ליד ורסאי והתארחה במלון בשם "לאופולד" ל"ארוחת יוליסס" שערכה סילביה ביץ', המוציאה לאור, לרגל הוצאת המהדורה בצרפתית.
ב-1954, במלאת 50 שנה לאותו יום, החליטה חבורה של אמנים ויוצרים בדבלין, ובהם הסופר בריאן או'נולאן והאמן ג'ון ראיין, יחד עם בן דודו של ג'ויס, לכבד את זכרו של ג'ויס בטקס ובמסע עלייה לרגל באתרי הספר בעקבות לאופולד בלום. האירוע נקרא בלומסדיי, על שמו של בלום. בין האתרים בהם ביקרו היו מגדל מרטלו בחוף סנדיקוב, הפאב של דייוי ביירן וביתו של בלום ברחוב אקלס 7.
החגיגה הפכה למסורת, וכך נחגג בלומסדיי מדי שנה בדבלין, ובמספר גדל והולך של ערים בעולם, כיום המציין את זכרו של ג'ויס. בצירוף מקרים מת אחיו של ג'ויס, סטניסלאוס, ביום זה ב-1955.
פעילויות ואירועים עריכה
את בלומסדיי מציינים בפעילויות שונות, כדוגמת כנסים אקדמיים, הצגות והקראות פומביות מ"יוליסס", סיורים בעקבות לאופולד בלום, ארוחות ושמחה כללית. ממרכז ג'ויס שבדבלין יוצאים סיורים במסלולים המשחזרים חלק מעלילת הספר. באתרים הנזכרים ב"יוליסס" וברחובות דבלין ניתן לראות אנשים המסתובבים בבגדי התקופה. מסעדות מציעות באותו יום ארוחות בוקר מיוחדות ברוח הפרק "קליפסו", בו מכין לאופולד בלום ארוחת בוקר הכוללת כליות חזיר.
בשנת 2004, בחגיגת 100 שנים ל"בלומסדיי", נערך בדבלין פסטיבל שנמשך חמישה חודשים בין 1 באפריל ל-31 באוגוסט. ביום ראשון האחרון לפני בלומסדיי של שנת 2004 נאספו אלפי אנשים ברחוב או'קונל לארוחת בוקר שכללה נקניקיות, קותלי חזיר ומאכלים אירים מסורתיים כ"פודינג שחור" ו"פודינג לבן".
גלריה עריכה
-
"אדי מרק ראש-עגל והבל כיסני-ריבה שנאפו זה עתה נפלטו ממסעדתו של האריסון." לוחית הקדשה לאפיזודה לסטריגונים, ברצפת רחוב או'קונל בדבלין. לוחיות כאלו שובצו באתרים שונים ברחבי דבלין, בעקבות מסלולי הליכתו של לאופולד בלום בספר -
חוגגים את בלומסדיי בדבלין, יוני 2004, במלאת 100 שנה לבלומסדיי -
דלת הכניסה לביתו (הבדיוני) של בלום ברחוב אקלס 7 בדבלין, שמורה במרכז ג'יימס ג'ויס. הבית המקורי נהרס, אך המקום מהווה אתר עלייה לרגל לחובבי ג'ויס
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בלומסדיי- מרכז ג'יימס ג'ויס
- רות אלמוג, לחגוג את יומו של ליאופולד בלום נעים ונוח הרבה יותר מאשר לצלוח את הספר שבלום הוא גיבורו, באתר הארץ, 10 ביוני 2004
- יומו של בלום
- יהודה ליטני, "שוב קוברים את פדי", מסע אחר
- מודי קרייטמן, לונדון, 100 שנות מסע, באתר ynet, 16 ביוני 2004
הערות שוליים עריכה