בלטונפירד
בלטונפירד (בהונגרית: Balatonfüred) היא עיר על גדות אגם בלטון הנמצאת במחוז וספרם, שבצפון-מערב הונגריה. כמו יישובים רבים באירופה גם בבלטונפירד מספר התושבים נמצא בירידה. כך, בשנת 1990 חיו בעיר 13,520 תושבים, ובשנת 2023 רק 13,053 תושבים.
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 וספרם | ||
| נפה | נפת בלטונפירד | ||
| ראש העיר | István Bóka | ||
| שטח | 46.45 קמ"ר | ||
| גובה | 104 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 13,053[1] (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 46°57′00″N 17°53′00″E / 46.95°N 17.883333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.balatonfured.hu | |||
  | |||
יהודי בלטונפירד עריכה
יהודי ראשון הגיע לבלטונפירד בשנת 1730[2] ויהודים נוספים החלו להתיישב בעיר בשנת 1746. רובם עסקו במסחר, ומיעוטם במלאכה ובמקצועות חופשיים. הקהילה נוסדה בשנת 1784. בית הכנסת נבנה בשנת 1840[3]. כמו כן, פעלו במקום אגודת נשים, בית ספר וישיבה. הקהילה הצטרפה לזרם הקהילות האורתודוקסיות.
בתקופת "הטרור הלבן" נרצחו כמה מיהודי המקום. ובשנת 1938, עם פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והחברה, נפגעה פרנסת יהודי העיירה. בשנת 1942 נשלחו צעירים לעבודות כפייה ורובם נספו.
ב-16 במאי 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, הובלו 130 יהודים מהעיר לגטו שהוקם בטפולצה. וב-20 ביוני, הועברו כולם לזאלאגרסג שם רוכזו עם יהודים נוספים מהסביבה. ביולי שולחו כולם למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו למקום 15 ניצולים וחידשו את חיי הקהילה. ובשנת 1949 הוקמה מצבה בעיר לזכר הניספים בשואה.
| שנה | מספר היהודים בכפר[4] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 18 | |
| 1880 | 117 | 1,788 |
| 1910 | 168 | |
| 1920 | 187 | |
| 1930 | 143 | |
| 1941 | 137 | 3,826 |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בלטונפירד (בהונגרית)- קהילת בלטונפירד, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- "בלטונפירד", באתר JewishGen (באנגלית)
