ויקיפדיה

בן גורדון

כדורסלן בריטי-אמריקאי

בנג'מין "בן" גורדון (באנגלית: Benjamin "Ben" Gordon; נולד ב-4 באפריל 1983) הוא כדורסלן בריטי-אמריקאי המשחק בעמדות הרכז והקלע בליגת ה-NBA ובנבחרת בריטניה. בעברו שיחק גורדון בשיקגו בולס והוא השחקן בעל מספר השלשות השני בגובהו בתולדותיה, אחרי קירק היינריך. הוא זכה בפרס השחקן השישי של העונה ב-NBA ב-2005.

בן גורדון
Ben Gordon
לידה 4 באפריל 1983 (בן 41)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה רכז, קלע
גובה 1.91 מטר
מספר 7
מכללה אוניברסיטת קונטיקט
דראפט בחירה מספר 3, 2004
שיקגו בולס
קבוצות כשחקן
2004 - 2009
2009 - 2012
2012 - 2013
2014 - 2015
2017		 שיקגו בולס
דטרויט פיסטונס
שארלוט בובקאטס
אורלנדו מג'יק
טקסס לג'נדס
הישגים כשחקן
השחקן השישי של העונה (2005)
חמישיית הרוקיז של העונה (2005)
זכייה באליפות ליגת המכללות (2004)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גורדון במדי שיקגו בולס בעונת 2008/2009

ראשית חייו עריכה

בן גורדון נולד בלונדון שבאנגליה להורים שהיגרו מג'מייקה.[1] משפחתו עברה להתגורר בארצות הברית זמן קצר לאחר הולדתו, והוא גדל במונט ורנון שבניו יורק. במונט ורנון שיחק גורדון כדורסל במסגרת קבוצת התיכון שכונתה "אבירי מונט ורנון", והוביל את הקבוצה לזכייה באליפות מדינת ניו יורק ובאליפות הפדרציה שלה בשנת 2000. בתקופתו בקבוצה נבחר גורדון לאחד מ-40 שחקני השנה הראשונה המצטיינים בתיכוני ארצות הברית ולנבחרת העונה של מדינת ניו יורק.

לאחר סיום לימודיו בתיכון קיבל גורדון הצעה מאוניברסיטת סיטון הול להצטרף לקבוצת הכדורסל שלה, אך לבסוף בחר בהצטרפות לאוניברסיטת קונטיקט. בעונתו הראשונה באוניברסיטת קונטיקט הוא דורג שני בקבוצה בקליעות עם ממוצע של 12.6 נקודות למשחק, על אף שהיה שחקן מחליף במשך מרבית העונה. הרגע המפורסם ביותר שלו כפרשמן היה קליעת שלשת ניצחון בסיום המשחק מול אוניברסיטת וילאנובה.[2]

בעונתו השנייה באוניברסיטה השתפר גורדון במידה רבה, כאשר קלע בממוצע של 19.5 נקודות למשחק שהיה הגבוה ביותר בקבוצתו. הוא דורג במקום ה-50 בקליעת נקודות בין כל שחקני המכללות בארצות הברית. הוא אף הוביל את קבוצתו במספר האסיסטים הכולל עם 156 כאלו. בעקבות יכולתו הטובה הוא נכלל בחמישיית העונה של ההתאחדות הצפון-מזרחית (Big East) במסגרתה שיחקה נבחרת האוניברסיטה.[2]

בשנתו השלישית בקונטיקט, ב-2004, הגיע גורדון שוב למקום הראשון בקבוצתו ולמקום ה-50 בארצות הברית כולה עם ממוצע של 20.5 נקודות למשחק, בנוסף לממוצעים של 4.7 ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים. הוא קלע באותה עונה 103 שלשות, שהיוו את הכמות השנייה-בגובהה לעונה אחת בתולדות אוניברסיטת קונטיקט.[2] הוא נבחר באותה שנה לשחקן המצטיין של ההתאחדות האזורית. יחד עם אמקה אוקפור, הוביל גורדון את קונטיקט לזכייה בטורניר אליפות המכללות, כאשר היה הקולע המוביל בטורניר עם 127 נקודות בסך הכול.

קריירה ב-NBA עריכה

לאחר שלוש שנים באוניברסיטת קונטיקט החליט גורדון להירשם לדראפט ה-NBA ב-2004. הוא נבחר על ידי קבוצת שיקגו בולס במקום השלישי הכללי, שהיה גבוה בהרבה מהמיקום בו ציפה להיבחר, בעוד שחברו לקבוצה באוניברסיטת קונטיקט, אוקפור, נבחר במקום השני על ידי שארלוט בובקאטס. עם הגעתו לשיקגו נתלו בגורדון ציפיות כמי שימשיך בקבוצה את דרכו של מייקל ג'ורדן, שנבחר גם הוא במקום השלישי בדראפט, 20 שנים קודם לכן.[3]‏[4] גורדון נאלץ להחליף את מספר חולצתו ל-7, מאחר שמספר החולצה 4 שאותו לבש בתיכון ובמכללה, נשמר על ידי הקבוצה כאות כבוד לג'רי סלואן.[3]

בעונתו הראשונה ב-NBA, עונת 2004/2005, השיג גורדון ממוצעים של 15.1 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק, ב-24.2 דקות בממוצע בהן שיחק. כבר בתחילת דרכו בליגה הפגין גורדון יכולת מרשימה לקראת סיומם של משחקים - ב-21 מקרים שונים הוא קלע למעלה מ-10 נקודות ברבע האחרון של המשחק, כמות שהייתה שנייה רק לזו של לברון ג'יימס.[5] הוא סייע לשיקגו בולס להעפיל למשחקי הפלייאוף לראשונה מאז 1998, סיום עידן מייקל ג'ורדן בקבוצה. בסיום העונה הפך גורדון לרוקי הראשון שזוכה בתואר השחקן השישי של העונה ב-NBA.‏[6] לאורך אותה עונה הוא נבחר שלוש פעמים לרוקי החודש בליגה, ונבחר גם לתואר חמישיית הרוקיז של העונה.

על אף יכולתו המרשימה, סבל גורדון מכוח סיבולת לוקה בחסר במהלך עונתו הראשונה ב-NBA, וכן הרבה לאבד כדורים - הוא איבד 4.46 כדורים בממוצע ל-48 דקות ומוקם שישי בדירוג האיבודים של הליגה ב-2005. בעונתו השנייה בשיקגו, 2005/2006, שיפר גורדון את מעמדו בקבוצה ונע באופן קבוע בין החמישייה הפותחת לספסל המחליפים, ובסך הכול פתח בחמישייה ב-47 משחקים, מרביתם בחצי השני של העונה. בעקבות העלייה בדקות המשחק שלו החל גורדון לשפר גם את הישגיו, והיה מלך הסלים של שיקגו עם 16.9 נקודות למשחק, בנוסף ל-2.7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים.

באותה עונה נבחר גורדון להשתתף במשחק הרוקיז נגד שחקני השנה-השנייה במסגרת סוף-שבוע האולסטאר שנערך ביוסטון, וקלע בו 17 נקודות. באפריל 2006 קלע גורדון תשע שלשות רצופות במשחק בו ניצחה קבוצתו את וושינגטון ויזארדס, והשווה את שיא ה-NBA לניסיונות רצופים מוצלחים משלוש נקודות.[7] במהלך אותם שנים היה גורדון אחד ממספר שחקנים צעירים בשיקגו, יחד עם קירק היינריך, לואל דנג ואנדרס נוצ'יוני, שהיוו את השחקנים המובילים של הקבוצה ואת השלד העיקרי שלה.

במהלך עונת 2006/2007 הפגין גורדון יכולת מרשימה במיוחד שהפכה אותו לאחד מהשחקנים הבולטים בליגה. במהלך העונה הוא קלע 40 נקודות ומעלה בשני משחקים שהתפרסו על שני שבועיים, במשחקים נגד מיאמי היט ופיניקס סאנס.[8] במרץ 2007 הוא הגיע לשיא קריירה חדש של 48 נקודות במשחק, שהובילו את קבוצתו למהפך גדול ולניצחון 121-126 על מילווקי באקס לאחר הארכה.[9] גורדון היה למלך הסלים של שיקגו בולס עונה שנייה ברציפות, וסיים עם ממוצעים של 21.4 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק. בפלייאוף של אותה עונה סייע גורדון לשיקגו להעפיל לחצי גמר המזרח, שם הפסיד עמה לדטרויט פיסטונס.

על אף שהמשיך להפגין יכולת טובה, בעונת 2007/2008 שימש גורדון בעיקר כשחקן העולה מהספסל. בעונת 2008/2009 ביסס גורדון את מעמדו בשיקגו לראשונה כשחקן חמישייה קבוע בקבוצה, כאשר פתח בחמישייה ב-76 מתוך 82 משחקיה. הוא השיג ממוצעים 20.7 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים, וסייע לשיקגו להעפיל למשחקי הפלייאוף לאחר שנה בה נעדרה מהם. בדצמבר 2008 עקף גורדון את סקוטי פיפן והפך לשחקן בעל מספר השלשות השני בגובהו בתולדות המועדון. לאורך תקופתו בשיקגו הוא קלע 770 שלשות בסך הכול.

לאחר אותה עונה עבר גורדון לקבוצת דטרויט פיסטונס, וחתם בה על חוזה לחמש שנים. גם בדטרויט הוא נועד להיות אחד מקלעי הקבוצה המובילים.

נבחרת לאומית עריכה

 
גורדון נותן חתימות לפני משחק של שיקגו בולס

בשנת 2003 השתתף גורדון עם נבחרת ארצות הברית בטורניר הכדורסל של המשחקים הפאן-אמריקאיים. הנבחרת, שהייתה מורכבת אז משחקני CBA ושחקני מכללות, סיימה במקום הרביעי בטורניר.[10]

באפריל 2008 קיבל גורדון היתר לשחק במדי נבחרת בריטניה בכדורסל וצורף לסגל המורחב של הנבחרת. גורדון, שרשאי לייצג את בריטניה בשל העובדה שנולד בממלכה, הצטרף בנבחרת הבריטית לחברו לקבוצה לואל דנג, המחזיק בדרכון בריטי.[11] הוא לא שיחק במשחק רשמי במדי הנבחרת.

סטטיסטיקת קריירה עריכה

נכון לסוף עונת 2014/2015[12]‏[13]

בעונה הסדירה עריכה

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2004/2005 שיקגו 82 3 24.4 0.411 0.405 0.863 2.6 2.0 0.6 0.1 15.1
2005/2006 שיקגו 80 47 31.0 0.422 0.435 0.787 2.7 3.0 0.9 0.1 16.9
2006/2007 שיקגו 82 51 33.0 0.455 0.413 0.864 3.1 3.6 0.8 0.2 21.4
2007/2008 שיקגו 72 27 31.8 0.434 0.410 0.908 3.1 3.0 0.8 0.1 18.6
2008/2009 שיקגו 82 76 36.6 0.455 0.410 0.864 3.5 3.4 0.9 0.3 20.7
2009/2010 דטרויט 62 17 27.9 0.416 0.321 0.861 1.9 2.7 0.8 0.1 13.8
2010/2011 דטרויט 82 27 26.0 0.440 0.402 0.850 2.4 2.1 0.6 0.2 11.2
2011/2012[א] דטרויט 52 21 26.9 0.442 0.429 0.860 2.3 2.4 0.7 0.2 12.5
2012/2013 שארלוט 75 0 20.8 0.408 0.387 0.843 1.7 1.9 0.5 0.2 11.2
2013/2014 שארלוט 19 0 14.7 0.343 0.276 0.810 1.4 1.1 0.5 0.1 5.2
2014/2015 אורלנדו 56 0 14.1 0.437 0.361 0.836 1.1 0.9 0.3 0.0 6.2
קריירה 744 269 27.4 0.432 0.401 0.857 2.5 2.5 0.7 0.2 14.9
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

בפלייאוף עריכה

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2005 שיקגו 6 1 25.5 0.405 0.318 0.800 2.7 2.5 0.8 0.3 14.5
2006 שיקגו 6 6 40.8 0.406 0.366 0.676 3.3 3.0 1.0 0.0 21.0
2007 שיקגו 10 10 39.5 0.415 0.436 0.921 3.8 3.8 0.9 0.1 20.4
2009 שיקגו 7 7 43.4 0.388 0.370 0.875 2.9 3.0 0.4 0.1 24.3
קריירה 29 24 37.9 0.403 0.384 0.840 3.2 3.1 0.8 0.1 20.2

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בן גורדון

הערות שוליים עריכה

  1. ^ sportsillustrated.cnn.com, Ben Gordon - Bulls Guard
  2. ^ 1 2 3 NBA.com, Prospect Profile: Ben Gordon
  3. ^ 1 2 sportsillustrated.cnn.com, Q&A: Ben Gordon
  4. ^ "כמה סנטימטרים, והוא היה כמו ג'ורדן", באתר ערוץ הספורט, 4 במרץ 2007
  5. ^ NBA.com, Ben Gordon, Chris Duhon, Andres Nocioni and Luol Deng Bulls Fource
  6. ^ NBA.com, Ben Gordon Named 2004-05 NBA Sixth Man]
  7. ^ NBA.com, Gordon Ties Record; Bulls Get Key Win
  8. ^ ESPN, Elias Says ..., 3.01.2007
  9. ^ Yahoo! Sports, Chicago 126, Milwaukee 121, OT, 4.03.2007
  10. ^ insidehoops.com, USA Men Lose Bronze Medal Game, 7.08.2003
  11. ^ AP Sports, Chicago Bulls guard Ben Gordon called up to British basketball squad, 1.04.2008
  12. ^ Ben Gordon career stats באתר NBA.com
  13. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בן_גורדון&oldid=37030114"