בניין סנסור

בניין סנסור
	בניין סנסור וכיכר ציון, 2008
	בניין סנסור וכיכר ציון, 2008
מידע כללי
סוג	בניין
שימוש	משרדים ומסחר
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1929
תאריך פתיחה רשמי	1931
סגנון אדריכלי	הסגנון האקלקטי בארץ ישראל
מידות
קומות	3
קואורדינטות	31°46′55″N 35°13′10″E / 31.78203333°N 35.21938333°E
	(למפת ירושלים רגילה) בניין סנסור

בניין סנסור הוא בניין משרדים ומסחר בכיכר ציון, בפינת הרחובות יפו ובן-יהודה במרכז העיר ירושלים. הבניין נבנה בשנת 1929 על ידי איש העסקים הערבי הנוצרי כמאל מיכאיל סנסור,^[1] ובמשך שנים רבות היה מהגדולים והמפוארים שבבנייני המשרדים בירושלים. המבנה הוא דוגמה לבנייה הערבית בירושלים בתחילת המאה ה-20, המתבססת על ערכים ואדריכלות אירופאיים.

רקע היסטורי עריכה

בתקופת המנדט הבריטי התפתחה ירושלים לעיר מרכזית ומודרנית השואפת לאמץ סטנדרטים אירופאים, לאחר שבתקופה העות'מאנית הייתה עיר שדה משנית בחשיבותה. מוסדות חיוניים לעיר מודרנית, כגון משרדים, בנקים, בתי קולנוע, חנויות מלונות ובתי קפה נפתחו עבור אוכלוסיית העיר, תיירים ופקידי הממשל החדש.

מרכז העיר החדשה החל להתפתח, בתחילה לאורך רחוב יפו, שהיה גם בתקופה העות'מאנית עורק החיים והמסחר של ירושלים שמחוץ לחומות. חנוכת רחוב המלך ג'ורג החמישי ורכישת הקרקעות באזור הידוע כ"משולש" (רחוב יפו - רחוב המלך ג'ורג' - רחוב בן-יהודה) על ידי חברת הכשרת היישוב מידי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית הובילה ליצירת מרכז העיר המוכר היום.

חברת הכשרת היישוב שכרה את שירותי האדריכל ריכרד קאופמן לנהל את חלוקת השטח לחלקות. לאחר דחיות ועיכובים, שנבעו בעיקר מחילוקי דעות עם הרשויות המקומיות^[2] נמכרו החלקות למשקיעים.

את המגרש עליו נבנה בניין סנסור רכשה חברה "קהיליית ציון" שבבעלות יהודים אמריקאים. בתחילת שנות ה-20 נקלעה החברה לקשיים כלכליים והמגרש נמכר למרי ויניק, מיליונרית אמריקאית. את העסקה חתם עורך הדין דב יוסף, לימים שר בממשלות ישראל.

בשנת 1928 מכרה מרי ויניק את החלקה לאיש עסקים ערבי ויצרן סיגריות מבית לחם, כמאל מיכאיל סנסור.^[3] סנסור היגר להונדורס ושם הקים בית חרושת לסיגריות, ואחרי שהתעשר חזר לארץ והקים בבית לחם מפעל לסיגריות בשם "צ'מפיון"^[4]. מרווחיו אלו הוקם בית סנסור. הוצאות לרכישת השטח והבנייה הסתכמו ב-1,500,000 דולר, סכום עתק באותו זמן.^[5]

תכנון ובנייה עריכה

ערך מורחב – הסגנון האקלקטי בארץ ישראל

סנסור בנה בניין גדול השוכן מדרום וממזרח לרחוב יפו, וממערב לרחוב לונץ אליו פתוחה אחת מכניסות הבניין, ומצפון לרחוב בן יהודה, אליו פונה הכניסה השנייה. הבניין תוכנן מלכתחילה לשמש כבניין משרדים, וזאת בניגוד לבניינים אחרים במרכז העיר שתוכננו לשמש כבנייני מגורים (עם חנויות בקומת קרקע).

הבניין תוכנן ונבנה על ידי חברת האחים סמאחה מלבנון ונבנה בסגנון אקלקטי. שולבו בו אלמנטים קישוטיים בסגנון רוקוקו - כותרות מסוגננות, עיטורים מעולם הצומח והחי, ועיטורים המזכירים בתים מתקופת הרנסאנס, סגנון פופולרי בבנייה הערבית באותה תקופה. בעת בנייתו נחשב הבניין למפואר ביותר. למבקרים בו שמורה החוויה של השוטטות במסדרונות צרים, שדלתות לחדרי משרד ניצבים משני צידי המסדרון הנמתח במעגל סביב חדר מדרגות מרכזי.

מראה בניין סנסור כפי שנשקף מבעד לחלון הראווה של ״קפה וינה״, 1950

בחזית הפונה לכיכר ציון, מעל הפתח המשמש כיום ככניסה לבנק לאומי, מוצב לוח אבן סגלגל ועליו מונצח שמו של מקים הבניין.

שלטונות המנדט נתנו לכיכר המרכזית עליה צופה הבניין את השם "רחבת סנסור", אולם השם "כיכר ציון" דבק בכיכר בזכות קולנוע ציון הפופולרי.^[6]

תולדות הבניין עריכה

בבניין שכנו חנויות^[7]^[8] ובנקים שונים,^[9] בהם בנק קופת עם^[10] ובנק אלכסנדר עליאש ושות' (שלימים היה מסד לבנק צפון אמריקה),^[11] משרדי רופאים^[12] ומשרדים.^[13]^[14] בקומת הקרקע של הבניין פעלו בתי קפה.^[15]

בפברואר 1934 נפתח בחזית הבניין הפונה לכיכר ציון בית הקפה 'אירופה',^[16] שהיה אחד ממרכזי הבילוי החשובים של ירושלים המנדטורית. בית הקפה היה ידוע בגינה הפנימית שהייתה צמודה אליו ובהופעות המוזיקליות שנערכו במקום, ושימש מרכז חברתי ועסקי לחברה הגבוהה בירושלים.^[5]

בשנת 1937 החל מוסד הרב קוק את פעילותו באחד מהחדרים בבניין, ופרסומי המוסד נעשו בבית דפוס סמוך בנחלת שבעה.

במהלך מלחמת העצמאות פעל בבניין הסניף המרכזי של הוועד היישובי למען המגויס ומשפחתו.^[17] לאחר המלחמה פעלה בבניין המחלקה להנצחת החייל.^[18]

במהלך מלחמת העצמאות, באפריל 1948, עזב מיכאיל סנסור את העיר, והבניין הועבר לרשות האפוטרופוס לנכסי נפקדים. בשנת 1950 נמכר הבניין לחברת "הכשרת הישוב".

בשנות החמישים של המאה ה-20 שכן בבניין סניף ירושלים של המשביר לצרכן, עד שעבר לבניין המשביר לצרכן בשנת 1978. בבניין שכנו מערכות העיתונים מעריב, על המשמר ו"ידיעות חדשות" (עיתון מקומי בגרמנית) ומשרדי סוכנות הידיעות עתי"ם - עד שנסגרו. כן פעלו בבניין סניפים של הוצאת הקיבוץ המאוחד^[19] ושל ספריית הפועלים^[20] שהיה לסוכנות תמיר.^[21] כיום שוכנים בבניין משרדים של עורכי דין, סוכנויות לביטוח ובעלי מקצועות חופשיים שונים.

נכון ל-2008 גרו בבניין בין השאר בתיה בורנשטיין שהייתה חובשת בהגנה, שאביה השרברב עבד מחנות בבניין ואחרי פטירתו עבד בחנות אחיה השען, חנות שמאז הפכה לחנות תכשיטים. דייר נוסף היה המוזיקאי הימני-קיצוני דב שורין, ובקומת הקרקע שכן בין השאר סניף של בנק לאומי.^[22]

לקריאה נוספת עריכה

ג' ביגר 'קווים בהתפתחותה של ירושלים בעשור הראשון לשלטון הבריטי' א' שאלתיאל (עורך), פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדש יד בן צבי, ירושלים תשמ"א.
ד' קרויאנקר, אדריכלות בירושלים – הבנייה בתקופת המנדט הבריטי כתר, מכון ירושלים, ירושלים 1989.

קישורים חיצוניים עריכה

פיקסטרוול- מאה אתרי חובה לביקור בירושלים
ניצה אבירם, ירושלים: הרחוב שעצר מלכת, באתר ynet, 12 בספטמבר 2005
מיכאל יעקובסון: סיבוב בבניין סנסור שבכיכר ציון בירושלים, באתר 'חלון אחורי', 27 ביולי 2021

הערות שוליים עריכה

^ Wager 1988, p. 227.
^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים -הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת כתר, עמ' 163
^ פיקסטרוול-אתר התיירות של ישראל->ישראל - ירושלים - אתרים מרכזיים, באתר www.fixtravel.co.il
^ מפת בית לחם על בסיס תצלום אויר מאת חיל ההנדסה המלכותי בצבא בריטניה, 1945 (באנגלית) עם סימון בית החרושת (מס' 1 במקרא) גליון Bethlehem and Beit Jala, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ ¹ ² שמואל אבן אור, קרדום חוברת 33, הוצאת "אריאל" עמ' 33-34
^ בלהב המרד, יהודה לפידות
^ בימי הגשמים נעל את הערדלים והנעלים העליונות שלנו, דואר היום, 2 בנובמבר 1932
ר. ליבוביץ, דבר, 30 בספטמבר 1932
חנות הכל לנער, דואר היום, 10 במרץ 1932
^ לחם שטינמץ, דואר היום, 12 ביולי 1933
בורן ויטא, דואר היום, 20 בפברואר 1934
^ בנק לקרדיטים ולהשקעות, דואר היום, 18 בינואר 1933
אגודה שיתופית ארצישראלית פולנית, דואר היום, 13 באפריל 1934
^ בנק קפת עם בא"י בע"מ עובר, דבר, 15 באפריל 1934
^ בנק אלכסנדר עליאש ושות' בע"מ, דואר היום, 7 במרץ 1932
^ ד"ר ולתר יוזף, דואר היום, 3 בדצמבר 1933
^ גן הדרום, דואר היום, 27 בנובמבר 1931
^ סוכנות להתישבות הדרום, דבר, 21 במרץ 1934
^ גרנד קפה, דבר, 1 ביולי 1931
^ קפה אירופה יפתח, דואר היום, 31 בינואר 1934
^ תשלום הענקות למשפחות המגוייס, דבר, 21 בספטמבר 1948
^ הודעה על ספר יזכור, דבר, 4 בינואר 1956
^ הוצאת הקיבוץ המאוחד, דבר, 1 בינואר 1954
^ ספריית הפועלים, דבר, 8 ביולי 1966
^ ספריית פועלים, דבר, 14 בספטמבר 1966
^ Mark MacKinnon, Three storeys - and a nation - built by tragedy, The Globe and Mail, ‏May 3, 2008 (באנגלית)

[FOOTNOTEWager1988227-1] Wager 1988, p. 227.

[2] דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים -הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת כתר, עמ' 163

[3] פיקסטרוול-אתר התיירות של ישראל->ישראל - ירושלים - אתרים מרכזיים, באתר www.fixtravel.co.il

[4] מפת בית לחם על בסיס תצלום אויר מאת חיל ההנדסה המלכותי בצבא בריטניה, 1945 (באנגלית) עם סימון בית החרושת (מס' 1 במקרא) גליון Bethlehem and Beit Jala, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[אבן_אור-5] ¹ ² שמואל אבן אור, קרדום חוברת 33, הוצאת "אריאל" עמ' 33-34

[6] בלהב המרד, יהודה לפידות

[7] בימי הגשמים נעל את הערדלים והנעלים העליונות שלנו, דואר היום, 2 בנובמבר 1932
ר. ליבוביץ, דבר, 30 בספטמבר 1932
חנות הכל לנער, דואר היום, 10 במרץ 1932

[8] לחם שטינמץ, דואר היום, 12 ביולי 1933
בורן ויטא, דואר היום, 20 בפברואר 1934

[9] בנק לקרדיטים ולהשקעות, דואר היום, 18 בינואר 1933
אגודה שיתופית ארצישראלית פולנית, דואר היום, 13 באפריל 1934

[10] בנק קפת עם בא"י בע"מ עובר, דבר, 15 באפריל 1934

[11] בנק אלכסנדר עליאש ושות' בע"מ, דואר היום, 7 במרץ 1932

[12] ד"ר ולתר יוזף, דואר היום, 3 בדצמבר 1933

[13] גן הדרום, דואר היום, 27 בנובמבר 1931

[14] סוכנות להתישבות הדרום, דבר, 21 במרץ 1934

[15] גרנד קפה, דבר, 1 ביולי 1931

[16] קפה אירופה יפתח, דואר היום, 31 בינואר 1934

[17] תשלום הענקות למשפחות המגוייס, דבר, 21 בספטמבר 1948

[18] הודעה על ספר יזכור, דבר, 4 בינואר 1956

[19] הוצאת הקיבוץ המאוחד, דבר, 1 בינואר 1954

[20] ספריית הפועלים, דבר, 8 ביולי 1966

[21] ספריית פועלים, דבר, 14 בספטמבר 1966

[סנסור-22] Mark MacKinnon, Three storeys - and a nation - built by tragedy, The Globe and Mail, ‏May 3, 2008 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]