בנימין מורמלשטיין

רב אוסטרי

בנימין מורמלשטיין (9 ביוני 1905, למברג - 27 באוקטובר 1989, רומא) היה רב, פעיל יהודי וראש היודנראט בטרזיינשטט. לפי סרטו של קלוד לנצמן, "אחרון הלא-צדיקים" (2013), מורמלשטיין הוא ראש היודנראט היחיד בכל מזרח אירופה ששרד את מלחמת העולם השנייה והשואה ולכן לזיכרונותיו משמעות מיוחדת.

בנימין מורמלשטיין
Benjamin Murmelstein
בנימין מורמלשטיין תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
בנימין מורמלשטיין
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 ביוני 1905
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 1989 (בגיל 84)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות פלמיניו עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

בשנות ה-30 של המאה ה-20 מורמלשטיין היה רב אזורי בווינה וממנהיגי הקהילה היהודית. ב-1938, לאחר האנשלוס, נאלץ לעזור לאדולף אייכמן באיסוף מידע על יהדות העולם לצורך הקמת הלשכה המרכזית להגירת יהודים. בשל תפקידו היה בעל קשרים ענפים עם אייכמן, שהיה הממונה על נושא הגירת היהודים. לפי עדותו של מורמלשטיין בסרט, הוא היה אחד משני היהודים היחידים שהורשו לשבת בנוכחותו של אייכמן. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח מורמלשטיין עם קבוצה של יהודים להיות בין הראשונים שיכינו את הקרקע לתוכנית ניסקו-לובלין. מורמלשטיין נכח, לפי עדותו, בנאום של אייכמן בו איים במוות על קבוצת היסוד אם לא תבצע את עבודתה כראוי. בשל כך ביקר את העובדה שבמשפט אייכמן התייחסו בביטול לאירוע זה. המשימה ארכה מספר שבועות ולאחריה חזר מורמלשטיין לווינה.

בהמשך נשלח מורמלשטיין לטרזיינשטט, שם מונה לחבר ביודנראט. בין השאר היה אחראי על תברואה ובינוי בגטו. ראש היודנראט הראשון, יעקב אדלשטיין, נשלח לאושוויץ ב-1943 ואת מקומו תפס פאול אפשטיין. לאחר שהגרמנים הוציאו להורג את אפשטיין בספטמבר 1944, מונה מורמלשטיין לתפקיד ראש היודנראט, תפקיד אותו מילא עד לשחרור הגטו במאי 1945. לאחר השחרור נשפט מורמלשטיין על שיתוף הפעולה שלו עם הגרמנים בבית משפט צ'כי ונמצא זכאי. הוא שקל לעלות לארץ ישראל אך לבסוף השתקע באיטליה, ברומא עם משפחתו. לתקופה קצרה שירת כרב של העיר טריאסטה, אך שב עם המשפחה והתיישב באופן קבוע ברומא שם חי עד מותו בשלהי 1989. מורמלשטיין פרסם ספר זיכרונות באיטלקית על גטו טרזיינשטט ועל אייכמן בשנת 1961 ורוב זמנו התפרנס ממכירת רהיטים. מורמלשטיין היה עד 1989 חבר פעיל (גם בפן המדעי) במכון האפיפיורי למקרא ברומא.

אחרון הלא-צדיקים עריכה

  ערך מורחב – אחרון הלא-צדיקים

בשנות ה-70, במסגרת התחקיר לסרט "שואה", נפגש קלוד לנצמן עם מורמלשטיין בביתו ברומא. לנצמן צילם את הראיונות הממושכים שערך עם מורמלשטיין ובהם שאל וקיבל תשובות על החיים במהלך המלחמה, יחסיו של מורמלשטיין עם אייכמן ובמיוחד תקופת כהונתו כראש היודנראט בטרזיינשטט והדילמות שנלוו לה. מורמלשטיין התגלה כמרואיין אינטליגנטי ביותר, בעל זיכרון חד והבנה של התקופה בה חי. לבסוף לנצמן לא השתמש בחומר המצולם הזה במסגרת סרטו. רק בתחילת המאה ה-21, החליט לנצמן שהגיע הזמן לעשות שימוש בחומרים ויצר סרט ארוך, המבוסס בחלקו הגדול על הראיונות עם מורמלשטיין. הסרט, שנקרא אחרון הלא-צדיקים, יצא לאקרנים במחצית השנייה של 2013.

קישורים חיצוניים עריכה