בני שכונתנו

בני שכונתנו (בערבית: اولاد حارتنا, בתעתיק לעברית: אולאד חארתנא) הוא רומן מאת הסופר המצרי נגיב מחפוז, שיצא לאור בשנת 1959.

בני שכונתנו
اولاد حارتنا

עטיפת הספר בעברית
עטיפת הספר בעברית
מידע כללי
מאת	נגיב מחפוז
שפת המקור	ערבית
סוגה	דרמה, רומן
הוצאה
תאריך הוצאה	1967
הוצאה בעברית
הוצאה	עם עובד
תאריך	1990
תרגום	דוד שגיב
מספר עמודים	440
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001153040

עלילה

עלילת הספר מבקשת לתאר את ההיסטוריה האנושית לאורך השנים, מנקודת מבטן של שלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות, יהדות, נצרות, ואסלאם, וזאת במסגרת סיפורו של פרבר קהירי נידח בשם שכונת אל-גבלאוי, אשר מתבסס על השכונה הקהירית אל-גמאליה, שבה נולד מחפוז. השכונה למעשה מהווה בספר את העולם בזעיר אנפין, וסיפורה של השכונה מהווה אלגוריה לקורותיה של ההיסטוריה האנושית, בהתאם למסורות מוסלמיות בשילוב תפיסות ספרותיות מודרניות.

השכונה המתוארת בספר מייצגת במידה רבה שכונות רבות בערי מצרים ובעולם הערבי בתקופה שבה יצא הספר לאור. מחפוז שם דגש רב על עליבותה של השכונה, שבה תושבים קשי יום מתמודדים עם תנאי הקיום הקשים, ועומדים מול דיכוי כבד מצד בעלי השררה, החומסים את זכויותיהם של התושבים, לשם שמירה על כוחם. בתרגום העברי לספר, שמם של בעלי השררה הוא גביריונים (שילוב של גביר ובריון), אשר נועד מחד לתאר את הכוח הנמצא בידיהם, ומאידך את הדיכוי אותו הם משליטים על סביבתם. עם זאת, וחרף התנאים הקשים, המאפיין הבולט ביותר בקורותיה של השכונה הוא התקווה - לעתיד טוב יותר, חופשי מעריצות. חרף אכזבותיהם החוזרות ונשנות של התושבים, שכל שליט חדש מכביד עולו עליהם יותר מזה שלפניו, התושבים לא זונחים את התקווה לעתיד טוב יותר ואת נאמנותם לשכונה.

חלקי הספר

הספר מחולק לחמישה ספרי משנה, שכל אחד מהם מבוסס על סיפורו של גיבור אחד, המהווה אלגוריה לנביא במסורת האסלאמית (המסורת האסלאמית מכירה בקיום הנביאים המונותאיסטים בתקופה שטרם עליית האסלאם), כאשר הנביא האחרון הוא למעשה מבשרה של דת חדשה - המדע. ברקע הדברים, אף כי מופיע רק במהלך הפרק הראשון, נמצאת תמיד דמותו של מקים השכונה ובעל השררה העליונה בה - אל גבלאוי (אלגוריה לאלוהים).

ספר אדהם

הספר מתאר את קורותיו של אדהם (אלגוריה לסיפור אדם וחוה), בנו הצעיר של אל גבלאוי, אשר גר יחד עם אביו ואחיו בבית הגדול במרכזה של השכונה. בית זה הוא בית המלא בכל טוב ומהווה מודל לתרבות ולעוצמה בלב הישימון (אלגוריה לגן עדן). אדהם זוכה בחסדו של אביו, אל גבלאוי, וממונה כאחראי להקדש השכונה, תפקיד המטיל עליו את חלוקתו הצודקת של הרכוש בין כלל תושבי השכונה. בין בניו הנוספים של אל גבלאוי נמצא אדריס (אלגוריה לשטן), בנו הבכור של אל גבלאוי, אשר כעסו על המעמד המועדף שניתן לאדהם מוביל אותו לאבד את עשתונותיו וכתוצאה מכך לגירושו מהבית הגדול. בשעה שאדהם מתאהב בבחירת לבו, אמימה (אלגוריה לחווה), ואף נישא לה, מצליח אדריס בתחבולותיו להוביל לסילוקם של אדהם ואמימה מהבית הגדול, ולניכור בין אדהם לאביו. חרף תנאי הקיום הקשים, מצליח אדהם להתמודד עם תנאים אלו מחוץ לבית הגדול, ומגדל יחד עם אשתו שני בנים, קדרי והמאם (אלגוריה לסיפור קין והבל). עם זאת, מותו של המאם בידי קדרי בשל סכסוך בין האחים כתוצאה מהזמנתו של המאם בידי אל גבלאוי להתגורר איתו בבית הגדול (חרף התנכרותו מאדהם, אביו), מוביל לבסוף למותם של אדהם ואמימה, כאשר על ערש דווי סולח אל גבלאוי לבנו ומעניק לו את ההקדש, אשר ישמש לבניו.

ספר גבל

הספר מתאר את קורותיו של גבל (אלגוריה למשה), צעיר בן שבט חמדאן, שבשנות חייו המוקדמות אומץ על ידי משפחתו של המשגיח. המשגיח הוא ריבון השכונה ומצאצאי אדהם, אשר במשך הזמן התנכר למורשתו ההומנית של אדהם ובחר לעשוק את תושבי השכונה למען שמירה על מעמדו, בעזרתם של הגביריונים, הזוכים למעמד מועדף בשל ההתעמרות בתושבי השכונה. גבל מתמודד מחד עם חיבתו למשגיח ולאשתו, אשר אימצו אותו והעניקו לו חיי עושר ושררה, ומאידך עם תחושת שייכותו לבני שבט חמדאן, אשר נאנקים תחת שלטונו הרודני של המשגיח, ושל גביריון השכונה, קדרה. בסופו של דבר הורג גבל את קדרה בשל התאכזרותו לאחד מתושבי השכונה, ובעקבות זאת בורח הרחק מהשכונה, שם הוא מתגורר יחד עם מאלף הנחשים אל בלקיטי (אלגוריה לסיפור יתרו), אשר מלמד אותו את אומנות אילוף הנחשים ומשיא לו את בתו שפיקה (אלגוריה לצפורה). גבל חוזר לשכונה ומכריז על עצמו כמנהיגם של בני שבט חמדאן, ומובילם במאבק כנגד הגביריונים והמשגיח, כאשר לבסוף נהפך גבל לגביריון הראשי, תפקיד אותו ממלא כל ימיו בהגינותו ורחמנותו של אדהם. עם זאת, תקוותם של בני השכונה לפיהם הגיעו לבסוף אל המנוחה והנחלה נכזבת, כאשר בעקבות מותו של גבל חוזר שלטון הכוח לשכונה, וממורשתו של גבל נשארים רק הזיכרונות והתקווה של בני השכונה לעתיד טוב יותר.

ספר רפאעה

הספר מתאר את קורותיו של רפאעה (אלגוריה לישו), צעיר אשר בדומה לגבל, אף הוא במקור בן שבט חמדאן (רמז למוצאו היהודי של ישו), אשר שב עם הוריו אל השכונה לאחר שנים רבות, במטרה להקים בית ומשפחה. חרף מתינותו של רפאעה, הדוגל באי אלימות, מעט לאחר הגעתו לשכונה נוצר סכסוך בינו לבין הגביריון ח'נפס, וזאת בין היתר על רקע קריאתו של רפאעה לתושבי השכונה לזנוח את ההשתוקקות חסרת התכלית לפירות ההקדש, אשר רק מייסרת את חייהם. ככל שעובר הזמן הופך רפאעה בקרב תושבי השכונה לדמות אצילה, המהווה מודל לדמות אידיאלית אותה יש לחקות. רפאעה לומד את אמנות גירוש השדים (עיסוק שהיה עד אז מוגבל לנשים בלבד), מתחתן עם יאסמינה, אשה הידועה כטיפוס חריג בקרב תושבי השכונה, ומגבש סביבו עדת מעריצים המהווה את בסיס כוחו. חרף ניסיונו של רפאעה להגיע להבנה הדדית בין תושבי השכונה לבין המשגיח וגביריוניו, האירועים מתדרדרים והופכים לסכסוך גלוי, בו רפאעה נחשב לסמל ואידיאל לנאבקים כנגד שלטונם הרודני של הגביריונים. לבסוף רפאעה נרצח על ידי הגביריונים, וזאת בעקבות הסגרתו לידם בידי אשתו, יאסמינה (אלגוריה ליהודה איש קריות). מותו של רפאעה הוביל לגיוסם של אנשי השכונה כנגד המשגיח והגביריונים, וכתוצאה מכך הוכרו אנשיו של רפאעה כבני שבט נפרד, בדומה לאנשי שבט גבל, וניתנו להם זכויות דומות בהקדש. במהלך הזמן הלכה ההערצה לרפאעה וגברה בקרב תושבי השכונה, כאשר יותר ויותר החשיבו אותו כיורשו של גבל. ההסדר בין אנשי רפאעה והמשגיח הוביל לפרץ תקווה חדש בין אנשי השכונה, המאמינים בעתידה הוורוד של השכונה. תקוותם של בני השכונה לפיהם הגיעו לבסוף אל המנוחה והנחלה נכזבת, כאשר ימי שלטונם של חסידיו של רפאעה חולפים, ושלטון הכוח חוזר פעם נוספת לשכונה. בסופו של דבר, ממורשתו של רפאעה נשארים רק הזיכרונות והתקווה של בני השכונה לעתיד טוב יותר.

ספר קאסם

הספר מתאר את קורותיו של קאסם (אלגוריה למוחמד), צעיר בן שבט הירבועים, אשר נחשב לשבט נחות המעמד בשכונה, שמרבית אנשיו הם קבצנים ורוכלים. קאסם התייתם מהוריו בגיל צעיר וגודל על ידי דודו, זכריא (אלגוריה לאבו טאלב). עוד מגיל צעיר נודע קאסם בשכונה בזכות מידותיו הטובות, שבזכותן זכה בחיבתה של קמר, אלמנה מבוגרת, שאיתה התחתן (אלגוריה לח'דיג'ה). חייו הנוחים אל קאסם הופרעו בעקבות התגלות, שבה נגלה לעיניו קנדיל (אלגוריה למלאך גבריאל, הידוע במסורת המוסלמית בשם ג'יבריל), משרתו הנאמן של אל גבלאוי, אשר הטיל עליו את המשימה להפיל את שלטון הגביריונים בשכונה ולהשליט את הצדק בין כלל תושביה. בעקבות ההתגלות מתחיל קאסם להפיץ את תורתו, מה שמוביל לסכסוך בינו לבין גביריון השכונה, סוארס. בסופו של דבר קאסם בורח מהשכונה, יחד עם חבריו הקרובים, ובראשם חסן (אלגוריה לעלי), ומתיישב במדבר, רחוק מידי הגביריונים (אלגוריה להג'רה). במהלך הזמן הולך וגובר כוחו של קאסם, עד שלבסוף הוא חוזר לשכונה ומתעמת עם הגביריונים, והורגם זה אחר זה. בשל מנוסתו של המשגיח, ממונה קאסם בהסכמת הכל למשגיח החדש של השכונה, ומכריז שפירות ההקדש יחולקו לכל, ללא אפליה בין אדם לרעהו. במשך כל ימי חייו המשיך קאסם לשלוט בצדק וברחמנות, ברוח מורשתם של גבל ורפאעה, ותקוותם של אנשי השכונה נראית לבסוף כמתגשמת. לאחר מותו של קאסם, ובעקבות הסכסוך בין חסידו הנאמן ביותר חסן לשאר החסידים (אלגוריה להיווצרות השיעה), ימי שלטונם של חסידי קאסם חולפים אף הם, ושלטון הכוח חוזר פעם נוספת לשכונה. בסופו של דבר, ממורשתו של קאסם נשארים רק הזיכרונות, והתקווה של בני השכונה לעתיד טוב יותר.

ספר ערפה

הספר מתאר את קורותיו של ערפה (הפעם האלגוריה אינה לאישיות מסוימת, אלא למדע כשלעצמו), נווד צעיר אשר מגיע יום אחד לשכונה יחד עם חברו חנש. עיסוקו של ערפה הוא בתחום השיקויים והתרופות, המזכים אותו בתואר "קוסם". חרף הצלחתו העסקית, ערפה מתרעם על אי הצדק השורר בשכונה, וגומר בנפשו לחדור אל הבית הגדול עצמו הניצב בלב השכונה, ביתו של אל גבלאוי, אשר איש לא ראהו עוד מימיו של אדהם, ולבקש את פעולתו לשם החזרת הצדק לשכונה. אף כי ערפה מצליח לחדור לבית הגדול ללא ידיעת אנשי השכונה, הוא נתקל במשרתו של אל גבלאוי והורגו על מנת למנוע את תפיסתו. לאחר מכן, בעת שחוזר ערפה לשכונה, הוא מתבשר כי אל גבלאוי עצמו נפטר, כתוצאה מאבל על מות משרתו הנאמן (אלגוריה למות האלוהים על פי ניטשה). בעקבות ההלם על מותו של אל גבלאוי, מאיים המשגיח, שגילה את האמת, כי אם ערפה לא יסכים לשרתו ולהכין עבורו חומרי נפץ, יגלה לאנשי השכונה כי הוא האחראי למות אל גבלאוי, איום המביא את ערפה להסכים בלית ברירה לתנאיו של המשגיח. בסופו של דבר מחליט ערפה לברוח, יחד עם חברו חנש, אך נתפס על ידי המשגיח ומוצא להורג, בעוד חנש מצליח לברוח. חרף מותו של ערפה, הגילוי אודות ניסיונו הכן להיטיב עם תושבי השכונה עושה את שלו, ובמשך הזמן הולכת ההערצה לערפה וגוברת בשכונה, עד שמאפילה אף על ההערצה לשלושת גיבורי העבר. מנוסתו של חנש, שבהתאם לאמונה הרווחת פועל ללא לאות ליצירת כלי נשק חדשים לשם הפלת שלטון המשגיח וגביריוניו, מביאה את תושבי השכונה לאמץ את התקווה במידה רבה יותר מבעבר, ולשאת עיניים לעתיד, מתוך אמונה שלמה כי בסופם של הדברים עתיד הצדק לנצח את העוול, והחופש את השיעבוד.

ביקורת על הספר

בעת יציאתו של הספר לאור, בתחילה כפרקים בודדים שפורסמו בעיתון המצרי הידוע אל-אהראם בתקופה שבין דצמבר 1959 למרץ 1960, ובהמשך כספר שלם, הוא נחשב לשנוי במחלוקת במיוחד כיוון שהוא מתאר את חייהן של דמויות נערצות במסורת המוסלמית כמשה, ישו ומוחמד, כאזרחים מצריים רגילים. בעקבות הביקורת עליו מצד אנשי דת מוסלמים, הספר נאסר להפצה במצרים ובכל העולם הערבי, פרט ללבנון, בטענה של חילול הקודש. בשנות ה-80 טען השייח' עומר עבדל רחמן, מראשי האחים המוסלמים במצרים, כי אילו היה מחפוז מוצא להורג בעקבות חילול הקודש על "בני שכונתנו" לא היה סלמאן רושדי מעז להוציא את ספרו "פסוקי השטן". למרות זאת מעולם לא הוצאה פתווה רשמית הקוראת להריגתו של מחפוז, בעיקר הודות למעמדו כסופר ואיש רוח מצרי בעל השפעה. בשנת 1994 ניסה קיצוני מוסלמי להתנקש בחייו של מחפוז, אך הצליח רק לפצוע באופן קשה את הסופר בן ה־82. לאחר ניסיון ההתנקשות מחפוז הסתובב רק בליווי מאבטחים חמושים. רק לאחר ניסיון הרצח יצא "בני שכונתנו" מרשימת הספרים האסורים במצרים.

בעולם לעומת זאת, התקבל הספר היטב, כאשר רבים מחשיבים אותו לאחד מהרומנים הערביים הטובים ביותר בתקופה המודרנית. בנימוקיה לרגל הענקת פרס נובל לספרות לנגיב מחפוז בשנת 1988, ציינה ועדת הפרס את ספר זה, לצד יצירתו הגדולה ביותר של מחפוז, הטרילוגיה הקהירית, כנימוק להענקת הפרס.

תרגומים

הספר תורגם לעברית בידי דוד שגיב, ויצא לאור במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

הספר ידוע באנגלית בשם Children of Gabalawi (ילדי גבלאוי), וכמו כן בשם Children of Our Alley (בני שכונתנו). בעברית הספר ידוע גם בשם בני השכונה או ילדי השכונה.

ראו גם

• הטרילוגיה הקהירית
• נגיב מחפוז

קישורים חיצוניים

• הספר "בני שכונתנו", באתר "סימניה"
• דף הספר באתר Google Books
• ביקורת על הספר באתר סימניה
• דוד שגיב, למה יצא קצפם של אנשי הדת , באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006