בעיית שחמט

בעיית שחמט היא חידה העושה שימוש בכללי משחק השחמט, שבה מוצג מצב מסוים על לוח השחמט, ועל הפותר להגיע למצב כלשהו (לדוגמה: שח או מט) תחת הגבלות של כללים מיוחדים, בהתאם לסוג הבעיה. ברוב הבעיות יש הגבלה על מספר המסעים.

בעיות שחמט לרוב יצייתו לכללי המשחק, אך יש כאלה שחורגות מהם. למרות זאת, הן שומרות על החוקים הבסיסיים ועוסקות במצבים, ובכך הן נבדלות מחידות שחמט, שבהן משתמשים בלוח ובכלים אך לא במצבים. בעיות שחמט נחשבות כמפתחות את החשיבה הלוגית ואת היכולת במשחק השחמט, אפילו כאלה שמטרתן הפוכה ממטרת משחק השחמט (לדוגמה: מט לדעת), ואף על פי שהמצבים שמוצגים בבעיות שחמט מורכבים ובדרך כלל לא יגיעו במשחק רגיל.

בעיות שחמט נחשבות כתחום עצמאי במשחק השחמט. יש ספרות ענפה בנושא, ומתקיימות אליפויות קומפוזיציה (חיבור בעיות) ופתרון בעיות. שחקני שחמט רבים עוסקים בהן. יש המתמקדים בבעיות שחמט, ועוסקים פחות בשחמט רגיל.

סוגי בעיות עריכה

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

מט בשני מסעים (אלן ווייט 1920).

הפתרון: 1.מהא1.

מט במספר מסעים - הלבן מתחיל ועליו להנחית מט על השחור במספר מסעים נתון, כאשר הוא יוכל להנחית מט ללא תלות מה יעשה השחור.
- מט בשני מסעים - (מכונה גם דו-מסעית) לבן מבצע מהלך, כך שבתור הבא יוכל להנחית מט. חידות אלה הן הפופולריות ביותר בגלל פשטותן.
מט עזר - השחור מתחיל (בדרך כלל) ומסייע ללבן להנחית לשחור מט.
- פט עזר - השחור מסייע ללבן להגיע למצב של פט.
מט לדעת - הלבן מתחיל וכופה על השחור, נגד רצונו, להנחית ללבן מט.
- מט רפלקס - בעיית מט לדעת, שבה מי שיכול להנחית מט חייב להנחית אותו.
בעיה סדרתית - בעיה שבה אחד מהצדדים משחק כמה תורות ברצף.
סיום - חידות "מציאותיות" ללא הגבלה על מספר המסעים. בעיות אלה מתחלקות לשני סוגים עיקריים:
- "לבן נוסע וזוכה" - על הלבן לשחק כך שיזכה, בהנחה שהשחור משחק בצורה הטובה ביותר.
- "לבן נוסע וכופה תיקו" - על הלבן לשחק כך שיכפה תיקו, בהנחה שהשחור משחק בצורה הטובה ביותר.
ניתוח רטרוגרדי - נתון מצב על הלוח ועל הפותר לגלות מה היה המצב שקדם לו.
שחזור - נתון פתרון של בעיה, על הפותר למצוא את הבעיה המקורית.

בנוסף, בבעיות שחמט נעשה לפעמים שימוש בכלי שחמט אגדתיים שהם כלים מיוחדים שלא קיימים במשחק רגיל, אך הם משמשים בווריאציות של משחק השחמט ובבעיות. בעיות עם כלים כאלה מכונות "בעיות אגדתיות".

סגנונות של בעיות שחמט עריכה

"כפאי" או מהלך כפוי, אלה בעיות שחמט היוצרות מצב בו כל מהלך תשובה יגרור הפסד.
"הכתרה לא צפויה", אלה בעיות שפתרונן טמון בהפיכת הרגלי המגיע לקו הסיום לכלי שאינו המלכה.
"הקרבות", אלה בעיות שניתן לפתור על ידי הקרבת כלים למען השגת המטרה הסופית.

מוטיבים בדו-מסעיות עריכה

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

דוגמה ל"גרימשואו"- מט בשני מסעים

ב"דו-מסעיות" (לבן נוסע וכופה מט ב-2) ישנן הזדמנויות למוטיבים מעניינים רבים, כגון:

"גרימשואו": רץ וצריח שחורים שבכל אפשרות אחד מהם נע וחוסם את האחר.
"switch-back": במסע השני, הכלי שנע חוזר למקומו הקודם ומנחית מט.
"אלבינו": במסע השני, בהתאם למסע השחור יש לרגלי הלבן 4 אפשרויות להנחית מט: מסע אחד, מסע כפול, הכאה לימין והכאה לשמאל.

בדוגמה משמאל הפתרון הוא 1. מהב1 (מאיים מהב7). על 1...רב2 עונים 2. מה ח1 (כי נחסם צז2) ועל 1...צב2 עונים 2.מהו5 (כי נחסם רה5)

"אלומוואנדלונג" ("Allumwandlung"): מוטיב המופיע בבעיות שבהן עומדות לרשות הלבן הכתרות לארבעה כלים שונים.
"בריסטול" ("Bristol clearance"): מוטיב שבו מעורבים שני כלים שווי-צבע הנעים על קו זהה (שני צריחים, מלכה ורץ, מלכה וצריח) כאשר כלי אחד נע לאורך הקו ומאפשר לכלי השני לנוע בעקבותיו על הקו.
"גוטהרט" ("Goethart"): כלי שחור חוסם את מסלולו של כלי שחור כפות ומאפשר לכלי לבן להסיר את הכפיתה על ידי מסע המט. המט יהיה תמיד מט סוללה.
"התעייה" ("Try"): מסע שלכאורה משיג את המטרה, אך נסתר על ידי מסע הגנה (בדרך כלל) אחד, שללבן אין עליו מענה.

פרובלמאים ישראלים עריכה

האיגוד לקומפוזיציה שחמטית בישראל מארגן תחרויות פתירת בעיות וקומפוזיציה, ומוציא לאור בכל ארבעה חודשים כתב עת ששמו "וריאנטים". מדי שנה מתקיימת אליפות עולם בפתירת בעיות שחמט, וישראל זכתה מספר פעמים במקום הראשון.

מחברי בעיות ישראלים מפורסמים: ז'אק רוטנברג, עפר קומאי, מרק ארנבורג, יוחנן אפק, אורי אבנר, שלמה זיידר, יוסי רטר, פז עינת, אהרון הירשנזון, מנחם ויצטום, עמנואל נבון, יואל אלוני, הלל אלוני, יהודה הוך, אמציה אבני, גדי קוסטף, לאוניד מקרונץ, דוד רוברט ורטהים ויפים רוחליס.

פותרי בעיות ישראלים מפורסמים: עפר קומאי, רם סופר, עומר פרידלנד, לב גליאצנשפיגל ומוטי צ'ובניק.

המתמטיקאי היהודי נועם אלקיס הוא מחבר ופותר של בעיות שחמט וזכה באליפות העולם ליחידים בפתרון בעיות שחמט בשנת 1996.

רישום עריכה

סימוני הבעיות עריכה

מט מסומן ב-#, מט עזר ב-H (קיצור של helpmate) ומט לדעת ב-S (קיצור של selfmate). לידם מוסיפים את מספר המסעים. (לדוגמה: 2# פירושו מט בשני מסעים. 3#H פירושו מט-עזר בשלושה מסעים).

רישומי הפתרונות עריכה

רישומי התנועות לפי הכללים שבערך שחמט.

רישום הפתרונות:

בבעיות מסוג מט ב-n מסעים רושמים את המסע הראשון, איום (אם יש) ואת כל הווריאנטים באורך מלא, מלבד מסע אחרון של שחור ושל לבן.
בבעיות מט עזר רושמים את כל המסעים בכל הפתרונות.
בבעיות מט לדעת רושמים מסע ראשון, "איום" ווריאנטים לכל אורכם, מלבד המט של השחור.
בסיומים רושמים את כל המסעים עד לניצחון ברור (מט או יתרון חומרי מכריע) או לתיקו ברור, כאשר מספיק לציין את המסעים שבהם משחק השחור בצורה הטובה ביותר (לעיתים די בציון הווריאנט העיקרי).

ראו גם עריכה

חידת שחמט

לקריאה נוספת עריכה

אליהו פשר, הפרובלמאי הישראלי

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא בעיית שחמט בוויקישיתוף