בקבוק
בקבוק הוא מכל חלול, או לחלופין כלי קיבול בעל פייה צרה. בקבוקים עשויים כיום בדרך כלל מחומר שקוף, זכוכית או פלסטיק. בימי קדם היו עושים את הבקבוקים משלל חומרים, כגון חרס, וצורתם הייתה כעין כד או צלוחית. מעור יצרו נאד, בקבוק העמיד במסעות.
אטימולוגיה עריכה
מקור המילה בקבוק הוא בספר ירמיהו[1] והיא אונומטופיה: חיקוי הצליל 'בק-בוק' הנשמע כשנוזל נשפך מפיו הצר של הבקבוק[2].
סוגי בקבוקים על פי תכליתם או אופן השימוש בהם עריכה
בקבוקים משמשים בדרך כלל לאחסון נוזלים, כגון תרופות, חלב, מים, אלכוהול, בושם, שמן, חומץ ועוד.
בקבוקי זכוכית מיוצרים בדרך כלל מזכוכית שקופה. הצבע ירוק בקבוק הוא גוון ירוק כהה, בו צבועים בקבוקי בירה מסוימים. בקבוקי בירה אחרים וכן בקבוקי חומץ עשויים זכוכית חומה. תפקידה של זכוכית צבעונית הוא לסנן את קרני השמש בדרכן אל תכולת הבקבוק, כדי להגן עליה משינויים כימיים.
תחתיתו של בקבוק זכוכית עשויה בדרך כלל זכוכית עבה ומעוותת. משקפיים בעלי עדשות עבות במיוחד מכונים לעיתים "תחתיות של בקבוק ערק".
בקבוקים מסוימים מיוצרים גם ממתכת. ה"בּרְוָזָה" ("פלסק" באנגלית, "באטה" בעיראק) הוא בקבוק קטן ושטוח, שייעודו נשיאה דיסקרטית של משקה חריף. הבקבוק מעוצב באופן מעוגל מעט, כדי שייצמד לגוף (למשל בתוך כיס פנימי של מעיל) בלי לבלוט.
"ובעוד פאוזי שוקל, הוציא מישל בקבוק כיס שטוח, שהיה מצוי תמיד בסמוך ללבו, וגמע שתי גמיעות ערק מן הבאטה (הברוזה); שכך כינויו של אותו בקבוקיס המלוּוה לו לאדם משלנו לכל מקום."
— "מישל עזרא ספרא ובניו", מאת אמנון שמוש
בקבוק האכלה לתינוקות עשוי פלסטיק, בעל פטמת סיליקון ומכסה. על דפנותיו שנתות למדידת נפח הנוזל על מנת לאפשר מעקב אחר תזונת התינוק או הפעוט. בקבוק זה מנוקה באמצעות מברשת מעוגלת.
שימוש חוזר ומיחזור עריכה
ערכים מורחבים – שימוש חוזר, מיחזור
בשנות החמישים השישים והשבעים היה קיים שימוש חוזר בבקבוקי חלב ומשקה בישראל. הלקוחות היו משאירים בקבוקים ריקים על מפתנם, יחד עם כסף מזומן. החלבן היה עובר בשעות הבוקר המוקדמות, ומחליף את הבקבוקים הריקים בבקבוקים מלאים חלב. בבתים אמידים שנבנו בשנות השלושים של המאה העשרים בהדר הכרמל שבחיפה נבנו חלונות חלב: חלונות מיוחדים בצד הדלת, שיועדו להנחת בקבוקי חלב. בקבוקי משקה אחרים, כמו בירה לדוגמה, היו מוחזרים לחנות. הבקבוקים היו נרחצים, והיה נעשה בהם שימוש חוזר. בשיטה זו קיימת סכנה של זיהום, אם הבקבוק לא נרחץ כהלכה, ולכן השימוש החוזר בבקבוקים הופסק.
בשנות האלפיים, מיוצרים גם בקבוקים לשימוש חד-פעמי מפלסטיק מסוג פוליאתילן טרפתאלט (PET), בעיקר עבור משקאות קלים ולאחרונה גם לבקבוקי בירה ויין.
בשלהי המאה העשרים הוחל במיחזור של בקבוקי זכוכית ופלסטיק. בשיטה זו לא נעשה שימוש חוזר בבקבוק, אלא הוא משמש כחומר גלם בתעשיית הזכוכית והפלסטיק. לקידום מיחזור זה נחקק בישראל חוק הפיקדון על מכלי משקה, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2002.
סגירת בקבוקים עריכה
פקקי בקבוקים מיוצרים בשיטות שונות ולמטרות שונות:
- פקק חד פעמי - לבקבוקי בירה ומשקאות אלכוהוליים תוססים אחרים
- פקק מחוזק בתילי מתכת - לבקבוקי שמפניה
- פקק פלסטיק בעל סגירה חוזרת - לבקבוקי משקאות קלים ומים מינרליים
- פקק שעם, עטוף יריעת מתכת - לבקבוקי יין. כיום מוחלף השעם לעיתים בחומר פלסטי.
- פקק שואב אוויר - לאטימת בקבוקי יין לאחר שימוש חלקי.
- פקק ספורט - ניתן לפתיחה באמצעות השיניים בלבד. משווק כמיועד לספורטאים. מהווה גם פייה.
לעיתים מוחלף הפקק בפייה:
- פיית מזיגה ליין- למניעת נזילת היין על הבקבוק.
- פטמת סיליקון ופקק מונע נזילה - לבקבוק האכלה לתינוק.
- פיית מזיגה לשמן/חומץ - לטפטוף כמויות קטנות ומדויקות.
שימושים מושאלים במושג "בקבוק" עריכה
- בקבוק תבערה, כפי שהוא מכונה כיום, או בקבוק מולוטוב, כפי שכונה במחצית המאה העשרים, מהווה כלי נשק.
- במתמטיקה, בקבוק קליין הוא יריעה תלת־ממדית בעלת צד אחד במרחב ארבע ממדי, בדומה לטבעת מביוס, שהיא יריעה דו־ממדית במרחב תלת־ממדי, ולה צד אחד בלבד.
- בקבוק חם הוא מכל גומי המכיל מים חמים ומיועד לשימושים רפואיים כגון הרגעת כאבי שרירים.
- בעיצוב שיער, תלתלי בקבוקים הם תלתלים גדולים המזכירים בקבוקים התלויים בשיער.
- בכדורסל, הכינוי של רחבה במגרש בצורת טרפז או מלבן בין קו העונשין לסל, הצבועה בדרך כלל בצבע שונה משאר המגרש, הוא "בקבוק".
- בקבוק מגנטי הוא שדה מגנטי הכולא מטענים נעים (כמו שבפלזמה) בתוכו ללא יכולת לצאת וללא פגיעה בדפנות מכל חומר שהוא, ומהווה פתרון תאורטי לבעיית ההיתוך הקר.
המצאת הבקבוק עריכה
הרעיון עריכה
הרעיון שאפשרי לאחסן עצמים (בעיקר נוזלים) הועלה לראשונה בשנת 1598 על ידי תום וושינגטון, חוקר וממציא ידוע מזמנו. תום הוא בן אדם מאוד מסתורי ומעט חומר ידוע עליו, אך בכל מיני ספרים עתיקים העוברים מדור לדור במשפחות מסוימות, נמצאו שרטוטים והסברים על כלי קיבול לנוזלים- כזה שיהיה אפשר לסגור בקלות, שלא יהיה כבד מדי, וכמובן, שיהיה בגודל סביר. לאחר מאות שנים, מצא אמיתי לינק את הרישומים של תום ושכלל אותם לבקבוקים של ימינו, הוא חשב על הרעיון הגאוני של תום, אך בניגוד לרישומים, הוא מצא שעדיף לייצר בקבוק בצורה קצת שונה.
התוצר הסופי עריכה
כמוזכר למעלה, אמיתי מצא את הרישומים, ומצא, שאת הבקבוק צריך לייצר בצורה הרבה יותר צרה, מכיוון שבשרטוטים של תום הבקבוק נראה יותר כמו גיגית אמבטיה שנמחצה. וכך, לאחר ניסויים וכשלונות רבים- הומצא הבקבוק, כלי ממתכת (יחסית כבד) שמאפשר נשיאת נוזלים ממקום למקום. לאחר שיווק הבקבוקים הגדול של אמיתי, השתכלל הבקבוק מהר והפך לבקבוק ה"משוכלל" כפי שאנו מכירים אותו כיום- כלי קיבול יעיל כדי לאחסן דברים, כלי קל, קטן, ונוח.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הצעות יצירתיות לשימוש חוזר בבקבוקי פלסטיק (הקישור אינו פעיל)
- פרויקט מיחזור בקבוקי בירה של נזירים בודהיסטים - מנזר מיליון הבקבוקים (הקישור אינו פעיל)
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים:למה לא מוכרים אלכוהול בבקבוקי פלסטיק?, באתר "הידען"
- בקבוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר ירמיהו, פרק י"ט, פסוק א' בכתיב חסר "בקבק"
- ^ מצודת ציון "בקבק" - כן שם הכלי שפיה צר על כי בעת ישפך ממנה נשמע כעין קול בקבק וכן ובקבק דבש (מלכים א', י"ד)