בקע (רפואה)
בֶּקַע (או קִילֶה, פּקע, שֶבֶר; בלועזית: הֶרְנִיָּיה, Hernia) הוא מעבר של איבר או רקמה אחרת ממקומם הטבעי בגוף במחיצה שרירית או אחרת.
 | |
| תחום |
general surgery  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
775630 |
| MeSH | D006547 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
K40, K44, K45, K43, K41, K42, K46 |
  | |
לתיקון המצב נדרשת התערבות כירורגית. הניתוח לתיקון הבקע ידוע כניתוח שבר, והוא אחד הניתוחים השכיחים ביותר ברפואה. הניתוח פשוט, ובדרך כלל נעשה בהרדמה מלאה. ההחלמה מהניתוח תהיה בדרך כלל מהירה, ואינה מצריכה שינויים מיוחדים באורח החיים למעט הגבלה על הרמת משאות במשך חודשים אחדים לאחר הניתוח. סיבוכים בניתוח כוללים דימום העשוי לגרום להמטומה, זיהום, פגיעה בעצבים באזור, פגיעה בכלי הדם של האשך או השחלה, פגיעה בצינור הזרע בזכרים (בבקע מפשעתי) וחזרה של הבקע. סיבוכים אלה אינם שכיחים אך רובם לא מאוד נדירים. שכיחות הסיבוכים עולה כשהבקע כלוא.
סוגי בקעים עריכה
הבקע השכיח ביותר מתרחש באזור הבטן, והוא נגרם עקב חולשה של שריר בדופן הבטן, המאפשרת ללולאת מעי לצאת ממקומה הטבעי. בקע מעין זה יכול להיות בקע סרעפתי, טבורי, מפשעתי או פוסט-ניתוחי.
בקע סרעפתי עריכה
ערך מורחב – בקע סרעפתי
מצב בו נכלאת לולאת מעי או חלק מן הקיבה מעל הסרעפת עקב התרחבות הפתח בשריר הסרעפת שבו עובר הוושט. מאפיין נוסף של בקע זה הוא צרבת.
בקע מפשעתי עריכה
שכיח יותר אצל גברים. בבקע זה יוצאת לולאת מעי ממקומה ונכנסת לתעלת המפשעה - דרכה, בחיים העובריים, ירדו האשכים למקומם מחוץ לגוף.
בקע טבורי עריכה
- ערך מורחב – בקע טבורי
שכיח יותר אצל נשים, ונוצר פעמים רבות לאחר הריונות. וזאת עקב חולשת שרירי הבטן האורכיים והרוחביים לאחר התרחבותם בזמן ההריון. שכיח גם בקרב תינוקות.
בקע פוסט-ניתוחי עריכה
עשוי להיווצר באזור צלקת ניתוחית בבטן עקב חולשת השרירים באזור.
בקע כלוא עריכה
מצב שבו הבקע נכלא בתוך השריר, ומתחיל להיווצר בו נמק. יכול להיווצר בכל סוגי הבקע. מצב זה, המאופיין בכאבי בטן, בעליית חום ובסימנים נוספים, הוא מצב חירום והוא דורש ניתוח דחוף. בקע שאינו כלוא אינו דורש ניתוח דחוף.
קישורים חיצוניים עריכה
- קילה (בקע / הרניה), באתר מדיקו
- בקע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.