בראווה (כף ורדה)

בראווהפורטוגזית: Brava) הוא אי געשי באיי כף ורדה שבאוקיינוס האטלנטי. האי הוא הקטן באיי כף ורדה, ומהווה חלק מקבוצת האיים סוטאוונטוס.

בראווה
Brava
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס האטלנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 14°52′00″N 24°42′00″W / 14.866666666667°N 24.7°W / 14.866666666667; -24.7
ארכיפלג איי כף ורדה
סוג אי געשי
שטח 64 קמ"ר
אורך 11 קילומטר
רוחב 9 קילומטר
גובה מרבי 976 מטר
נתונים מדיניים
מדינה כף ורדה
אוכלוסייה 5,638 (2016)
אזור זמן UTC-1
עיר ראשית Nova Sintra עריכת הנתון בוויקינתונים
מגלה מגלי ארצות פורטוגזים
תאריך גילוי 1462
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נובה סינטרה

האי יושב לראשונה במאה ה-16. אוכלוסיית האי גדלה לאחר שנמלטה אליו אוכלוסיית האי פוגו לאחר התפרצות הר הגעש פוגו בשנת 1675.

עיקר תעשיית האי מתבססת על החקלאות. היישוב המרכזי באי הוא וילה נובה סינטרה.

באי נמצא שדה התעופה היחיד הפעיל של איי כף ורדה.

גאוגרפיה עריכה

שטחו של האי 67 קמ"ר. האי הררי ומכוסה יערות. בחלקו הדרומי של האי מספר עמקים מיוערים. האקלים באי לח בשל רוחות הסחר, והאי מכוסה בענן תמידי המאפשר את גידולה של הצימחיה הרבה שבאי.

כל הכפרים באי מצויים בצידו הצפוני של האי, הגדול שבהם הוא הכפר וילה נובה סינטרה. בכפר פורנה ישנו נמל מסחרי המשמש את האי.

היסטוריה עריכה

האי התגלה לראשונה על ידי מגלים אירופאים פורטוגזים בשנת 1462. היישוב הראשון באי נוסד בשנת 1573 וכלכלתו התבססה על סחר עבדים. בשנת 1680 ברחו תושבי האי לאי הסמוך פוגו בשל התפרצות הר הגעש באי.

במאות ה-17 וה-18 היו יישובי האי נתונים להתקפות שודדי ים.

במהלך המאה ה-19 היגרו מהגרים רבים מהאי לארצות הברית.

אוכלוסין עריכה

אוכלוסיית האי לאורך ההיסטוריה[1]:

שנה מספר תושבים
1940 8,528
1950 7,937
1960 8,625
1970 7,756
1980 6,985
1990 6,975
2000 6,820

כלכלה עריכה

עיקר כלכלת האי מתבססת על החקלאות והדייג. מרבית תושבי האי נוהגים לקבל כספים מקרובי משפחתם העובדים בארצות הברית ובקנדה. האי אינו מהווה אתר תיירות בשל חופי הים התלולים שבאי, שאינם נוחים לרחצה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בראווה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה