ברייתא דל"ב מידות
ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן. הוא נחשב כברייתא, וכתיבתו מיוחסת לרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי.
תיאור עריכה
הוא מהווה מערכת של 32 כללים ללימוד האגדה הנקראים 'מידות שהתורה נדרשת בהם', מתוכן 13 מידות הן מתורתו של רבי ישמעאל ומשמשות גם ללימוד ההלכה ו19 מידות שהוסיף רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי הייחודיות ללימוד האגדה.
חיבור זה מופיע כ"פרשה ראשונה" בתוך חיבור שנקרא 'משנת רבי אליעזר', המשך החיבור (מ'פרשה שלישית' ואילך) מכונה מדרש אגור. הוא יצא לאור מכתב יד על ידי הלל גרשם ענעלאו בשנת 1934[1]. בש"ס וילנא הברייתא נדפס לאחר כללי התלמוד שבסוף מסכת ברכות, בלוויית פירוש.
הברייתא נזכר בספרות פרשנות התורה, מאחרי תקופת הגאונים והלאה[2].
יש המאחרים את חיבורו לתקופות מאוחרות, וטוענים שאיננה מתקופת התנאים[3].
שלושים ושתיים המידות עריכה
- בריבוי
- במיעוט
- בריבוי אחר רבוי
- במיעוט אחר מיעוט
- בקל וחומר מפורש
- בקל וחומר סתום
- בגזרה שווה
- בבניין אב
- בדרך קצרה
- בדבר שהוא שנוי
- מסדור שנחלק
- מדבר שבא ללמד ונמצא למד
- מכלל שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון
- מדבר גדול שנתלה בקטן הימנו, להשמיע האוזן בדרך שהיא שומעת
- משני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם
- מדבר שהוא מיוחד במקומו
- מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר
- מדבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל
- מדבר שנאמר בזה והוא הדין בחברו
- מדבר שנאמר בזה ואינו עניין לו, אבל הוא עניין לחברו
- מדבר שהוקש לשתי מידות, ואתה נותן לו כוח היפה שבינותיהם
- מדבר שחברו מוכיח עליו
- מדבר שהוא מוכיח על חברו
- מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו
- מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו
- ממשל
- מלשון נופל על לשון[4]
- מנגד
- מלשון גימטריה
- מלשון נוטריקון
- מוקדם שהוא מאוחר בעניין
- מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות
פירושים לברייתא עריכה
ממפרשי הברייתא:
- רבי שמשון מקינון חיבר ספר מיוחד העוסק בכללי הלימוד והפסיקה היהודיים, בשם ספר הכריתות; מתוך חמשת חלקי הספר, עוסק החלק הקרוי "נתיבות עולם" בדיון בברייתא דל"ב מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי. בספרו הוא גם מסביר מדוע לא כלל רבי ישמעאל את המידות הללו בשיטתו למניית מידות התורה. הפירושים על ספרו מהווים גם הם פירושים לברייתא זו, ביניהם ספר תחלת חכמה שחיבר רבי יעקב חאגיז.
- רבי אהרן אבן חיים חיבר ספר מיוחד, מידות אהרן, המפרש ומלבן את שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל הכלולות בברייתא דל"ב מידות.
- רבי זאב וולף איינהורן (מהרז"ו) חיבר ספר העוסק בברייתא זו, בשם מדרש תנאים.
- רבי צבי הירש קצנלבוגן מווילנה חיבר ספר בשם נתיבות עולם, כפירוש ודיון נרחב בברייתא דל"ב מידות.
- הרש"ש ובנו רבי מתתיהו שטראשון כתבו הערות על הברייתא.
רבים מהפירושים יצאו לאור כספר בפני עצמו בדפוס ראם, וילנא תרפ"ה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- מבוא לתורה שבעל פה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991. יחידה 2. עמ' 127.
- משנת רבי אליעזר, או, מדרש שלשים ושתים מדות - י"ל בפעם הראשונה מכתבי יד ישנים עם מבוא והערות על ידי הלל גרשם ענעלאו. הוצאת בלוך, ניו יורק, תרצ"ד.
- ברייתא דרבי אליעזר מל"ב מדות - מהדורה חדשה מוגהת ומוערת על-פי כתבי יד עם שינויי נוסחאות, בתוך ספר ילקוט מדרשים, חלק ח', צפת, תשע"ט. עמ' יז - לב, ועמ' קכה - רמה, בסוף הספר.
קישורים חיצוניים עריכה
- צבי הירש קצנלנבוגן, נתיבות עולם, ברייתא דל"ב מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי עם חדושים ובאורים ; ווילנא, תקפ"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ הוצאת בלוך, ניו יורק, תרצ"ד
- ^ לדוגמה: רד"ק על ירמיהו ל"ג כ"ו; יונה אבן ג'נאח בחיבורו הרקמה; הרמב"ם ספר המצוות עשה ל"ז
- ^ משה צוקר, "לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'", PAAJR 23 (1954), עמ' א'-ל"ט. לדבריו, ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי המאה ה-10, ולדעתו היא עיבוד של מ"ט מידות שכתב ר' שמואל בן חפני בפירושו לתורה.
- ^ בנוסחאות אחרות: ממעל, ובאחרות: מרמז.