ג'ויס באנדה
ג'ויס הילדה באנדה (באנגלית: Joyce Hilda Banda; נולדה ב-12 באפריל 1950). היא פוליטיקאית ואשת עסקים ממלאווי, שכיהנה כנשיאת מלאווי בשנים 2012–2014. היא ידועה גם כמחנכת ופעילה לזכויות הנשים. ג'ויס באנדה הייתה מנהיגת מפלגת העם אותה ייסדה בשנת 2011. חברת פרלמנט, כיהנה כשרה לענייני מגדר, ילדים וקהילה, היא הייתה בשנים 2006–2009 שרת החוץ של ארצה ובשנים 2009–2012 סגנית הנשיא של מלאווי. הושבעה לתפקיד הנשיא בעקבות מותו של הנשיא בינגו וה מותריקה באפריל 2012. הייתה לנשיאה ראשונה במרחב הדרום אפריקאי. אין קשר משפחתי בינה ובין נשיא מלאווי הראשון, הייסטינגס באנדה.
 | |||||||
| צילום משנת 2012 | |||||||
| לידה |
12 באפריל 1950 (בת 74) זומבה, מלאווי  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 מלאווי | ||||||
| השכלה |
Columbus University | ||||||
| מפלגה |
החזית הדמוקרטית המאוחדת, המפלגה העממית | ||||||
| בן או בת זוג |
Richard Banda | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
שנותיה הראשונות ולימודיה עריכה
ג'ויס הילדה באנדה נולדה בשנת 1950 במאלמיה, כפר במחוז זומבה, במלאווי, אז המושבה הבריטית ניאסאלנד, כבת של השוטר והמוזיקאי גריי ג'ון סטוארט מטילה (Mtila), הידוע בפעילותו במסגרת תזמורת כלי הנשיפה של המשטרה. בהתחלה עבדה כמזכירה.
ג'ויס מטילה, כפי שנקראה אז קיבלה בתום לימודיה תעודת קיימברדג' ובהמשך למדה חינוך לגיל הרך באוניברסיטת קולומבוס, בלואיזיאנה אותה סיימה עם תואר ראשון B.A. מאוחר יותר סיימה בהתכתבות תואר ראשון במדעי החברה בתחום לימודי המגדר ב"אוניברסיטה הבינלאומית האטלנטית" בארצות הברית ולמדה ניהול ארגונים לא ממשלתיים במרכז ארגון העבודה הבינלאומי בטורינו, איטליה. בגיל מבוגר יותר למדה לתואר שני בניהול (מנהיגות) באוניברסיטת רויאל רודס בקנדה. התחתנה עם רוי קצ'אלה ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים וחיה עד גיל 25 בניירובי, קניה.
התחלת הקריירה עריכה
בשנת 1975 בזמן שהותה בניירובי היא עזבה עם הילדים את בעלה האלים והפכה פעילה בתנועת הנשים בארצה שהייתה בחיתוליה. התגרשה רשמית בשנת 1981. פנתה לעסקים ופעלה במקביל למען זכויות האשה. בשנים 1997-1985 הקימה עסקים שונים כמו "נדקאני בגדים" (Ndekani Garments) (1985), "מפעלי אקאג'ווה" (Akajuwe Enterprises) (1992) ואת המאפייה קאלינגידזה (1995). ייסדה את האיגוד הלאומי לנשות העסקים של מלאווי, את רשת המנהיגות הצעירות ואת קרן באנדה לקידום החינוך, כמו כן את הסניף המקומי של פרויקט המאבק ברעב Hunger Project. הצלחותיה הניעו אותה לסייע לנשים אחרות להשיג עצמאות כלכלית ולשבור את מעגלי האלימות והעוני.
פעילותה הפוליטית עריכה
בתפקידים ציבוריים 2009-1999 עריכה
ג'ויס באנדה נכנסה לפוליטיקה בשנת 1999. אז היא נבחרה לפרלמנט של מלאווי בבחירות הדמוקרטיות השניות שהתקיימו בארץ זו. היא הצטרפה למפלגת הנשיא בקילי מולוזי והייתה לנציגת המחוז האלקטורלי זומבה-מלוסה. מולוזי מינה אותה לשרה לענייני מגדר, ילדים וקהילה. כשרה נאבקה להפעיל את החוק נגד האלימות במשפחה. כמו כן ניסחה מצע לאומי לסיוע ליתומים ולילדים טעוני טיפוח וניהלה מערכה ציבורית "אפס סובלנות לאלימות וניצול ילדים".
בשנת 2004 ג'ויס באנדה נבחרה מחדש לפרלמנט מטעם המפלגה של מולוזי. בראש המדינה נבחר הפעם בינגו והמותריקה. למרות שלא הייתה חברה במפלגתו, בשנת 2006 מינה אותה מותריקה לשרת החוץ. בעת כהונתה, ניתקה מלאווי את יחסיה הדיפלומטיים עם טאיוואן לטובת קשרים עם סין העממית. כפי שקיוותה, היחסים עם סין הועילו למדינה. בשנת 2010 סין בנתה למלאווי את הבניין החדש של הפרלמנט בלילונגווה.
סגנית נשיא עריכה
בשנת 2009 רצה ג'ויס באנדה לתפקיד סגנית הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית המתקדמת DPP לצידו של הנשיא המכהן מותריקה.
הקרע עם הנשיא מותריקה עריכה
באופן מפתיע ב-12 בדצמבר 2010 הנשיא מותריקה החליט להוריש את המנהיגות לאחיו הצעיר, פיטר מותריקה, וסילק את באנדה מהמפלגה DPP, יחד עם סגן הנשיא השני, חומבו קצ'אלי, בהאשמות של פעילויות נגד המפלגה. באנדה התנגדה למועמדותו של אחי הנשיא. בית המשפט לא הרשה על בסיס חוקתי את פיטוריה מתפקיד סגנית הנשיא ואיפשר לה להמשיך התפקיד עד סוף הקדנציה. נחסמו ניסיונות הנשיא לגזול ממנה את הזכות לרכב שרד ולרשום הקמת מפלגה חדשה שייסדה. בזמן הזה התחיל הנשיא להעביר את תפקידיה לאשתו, קליסטה צ'ימומבו מותאריקה. ב-8 בספטמבר 2011 לרגל חלופי גברי בממשלה נעשו לחצים על ג'ויס באנדה להתפטר מתפקיד סגנית הנשיא שנשאר חסר סמכויות. סילוקה של באנדה מ-DPP הביאה להתפטרויות רבות מהמפלגה הזאת והקמת רשתות חברתיות רבות שתמכו במועמדותה שלה לנשיאות בבחירות שעמדו להתקיים בשנת 2014. הנהגת המפלגה DPP הפחיתה בחשיבות הנטישות האלה. אחרי שסולקה מ-DPP, הקימה ג'ויס באנדה מפלגה משלה - מפלגת העם.
המשבר אחרי מות הנשיא מותריקה עריכה
ב-5 באפריל 2012 נפטר הנשיא בינגו וה מותריקה באופן פתאומי. אחרי מותו, ניסתה הממשלה למנוע הגעת הידיעה לאוזני הציבור. נוצר חשש למשבר חוקתי. הנשיא לשעבר באקילי מולוזי קרא ליישום סעיפי החוקה ולהעברת סמכויות הנשיא לסגנית באנדה. גם כוחות הביטחון ביקשו לשמור על הסדר החוקתי. החברה המלאאוית למשפט אישרה שלפי החוקה סגנית הנשיא היא היורשת הלגיטימית של הנשיא. אולם הממשלה פנתה לבית המשפט על מנת למנוע מג'ויס באנדה את כניסתה לתפקיד הנשיא. מצידה השיגה באנדה את תמיכת מפקד הצבא, הגנרל הנרי אודילו, ששלח חיילים להגן על ביתה.
נשיאה עריכה
.svg)
בסופו של דבר ב-7 באפריל 2012 הושבעה ג'ויס באנדה לנשיאת מלאווי בנוכחות נשיא בית המשפט העליון לאבמור מאנלו, בבניין האספה הלאומית בלילונגווה. אחרי השבעתה היא קראה לאחדות לאומית. הטקס שהתקיים בצורה חלקה, נחשב לניצחון הדמוקרטיה. ב-26 באפריל מינתה באנדה את הממשלה החדשה הכוללת 23 שרים ו-9 סגני שרים. התחלת כהונתה מתאפיינת במאמצים לשפר את מעמדה הבינלאומי של מלאווי שהתערער בשנים האחרונות של הנשיא בינגו וה מותריקה. במחאה על הפרות הדמוקרטיה ועל שרירותיות מדיניותו של מותריקה, ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה, גרמניה, נורווגיה, הבנק העולמי והבנק לפיתוח אפריקה השהו את הסיוע למלאווי. מותריקה אמר באותם ימים "שילכו לעזאזל" והאשים אותם בקשר נגד ממשלו. הנשיאה החדשה שואפת גם לחידוש היחסים הדיפלומטיים המנותקים עם השכנות מוזמביק ובוצוואנה. היא נפגשה עם נשיא זמביה על מנת לחדש את קשרי העבודה בין הנהגות שתי הארצות. ביוני 2012 סרבה לארח את פסגת האיחוד האפריקאי מפני שלא הסכימה לקבל ממלאווי את פני הנשיא הסודני עומר אל-באשיר, שנגדו עמד צו מעצר בינלאומי.
ב-18 במאי 2012 הודיעה הנשיאה באנדה על כוונתה לבטל את האיסור על הומוסקסואליות בארצה.[1] ממשלתה השהתה את יישום החוקים נגד ההומוסקסואלים, בניגוד למגמה השלטת בשנות ה-2000 במדינות אפריקה להחמיר בחקיקה נגדם.
חייה הפרטיים עריכה
ג'ויס באנדה נשואה לריצ'רד באנדה, ספורטאי ידוע בצעירותו ואחר כך שופט. הוא היה נשיא בית המשפט העליון של מלאווי ושל סווזילנד. מנישואים אלה נולדו לה עוד שני ילדים.
אחות של ג'ויס באנדה, אנג'ימילה אופוניו, הייתה אמורה להיות יושבת ראש האקדמיה לנערות מלאווי מיסודה של הזמרת מדונה, מוסד שבסופו של דבר לא קם. שיתוף הפעולה בין אופוניו ובין מדונה הסתיים בסכסוך שלבסוף נפתר מחוץ לכותלי בית המשפט.
פרסים ואותות כבוד עריכה
- 2006 - הפרס הבינלאומי לבריאות וכבוד הנשים - מטעם ידידי קרן האוכלוסייה של האו"ם (UNFPA)
- 2011 - המגזין פורבס ציין אותה במקום השלישי בין הנשים המשפיעות באפריקה.
קישורים חיצוניים עריכה
ג'ויס באנדה, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ויס באנדה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ויס באנדה, ברשת החברתית אינסטגרם- ג'ויס באנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בי בי סי על השבעתה של ג'ויס באנדה
הערות שוליים עריכה
- ^ Malawi president vows to legalise homosexuality, the Guardian, 2012-05-18 (באנגלית)