ג'וניוס ג'אייווארדנה

ג'וניוס ריצ'רד ג'אייווארדנהסינהלית: ජුනියස් රිචඩ් ජයවර්ධන, בטמילית: ஜூனியஸ் ரிச்சட் ஜயவர்தனா; ‏17 בספטמבר 1906 - 1 בנובמבר 1996), ידוע בסרי לנקה בראשי התיבות ג'יי.אר, היה מדינאי ופוליטיקאי סרי לנקי שהיה מנהיג סרי לנקה מ-1977 עד 1989. הוא כיהן כראש ממשלת סרי לנקה מ-1977 עד 1978 וכנשיא סרי לנקה השני מ-1978 עד 1989. הוא היה מנהיג התנועה הלאומנית בציילון (כיום בסרי לנקה) וכיהן במגוון תפקידים בממשלה בעשורים הבאים לעצמאותה של המדינה. הוא היה חבר ותיק במפלגה הלאומית המאוחדת והוביל אותה לניצחון מוחץ בבחירות 1977 ושימש כראש ממשלה במשך חצי שנה לפני שהפך לנשיא בעל הסמכויות הביצועיות הראשון של המדינה על פי החוקה המתוקנת[1].

ג'וניוס ג'אייווארדנה
ஜூனியஸ் ரிச்சட் ஜயவர்தனா (טמילית)
ජුනියස් රිචඩ් ජයවර්ධන (סינהלית)
ג'אייווארדנה בשנות השמונים
ג'אייווארדנה בשנות השמונים
לידה 17 בספטמבר 1906
קולומבו, ציילון הבריטית
פטירה 1 בנובמבר 1996 (בגיל 90)
קולומבו, סרי לנקה
שם מלא ג'וניוס ריצ'רד ג'אייווארדנה
מדינה סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה
השכלה
מפלגה המפלגה הלאומית המאוחדת
דת בודהיזם
בת זוג אלינה ג'אייווארדנה (1953–1996)
נשיא סרי לנקה ה־2
4 בפברואר 19782 בינואר 1989
(10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו והשכלה עריכה

ג'אייווארדנה, שנולד למשפחה ציילונית בולטת באי עם קשר חזק עם למקצוע המשפטי, היה הבכור מבין 11 ילדים. אביו היה השופט יוג'ין וילפרד ג'אייווארדנה, נשיא בית המשפט העליון של ציילון ואמו הייתה אגנס הלן דון פיליפ  וויג'וורדנה, בתו של סוחר אמיד. דודיו היו הקולונל תיאודור ג'אייווארדנה, השופט ולנטיין ג'אייווארדנה והעיתונאי בראון ד'ויג'אייווארדנה.

הוא גודל בידי אומנת אנגלית[2] וקיבל את השכלתו היסודי שלו בבישופ קולג' שבקולומבו ואת השלכתו התיכונית רכש בקולג' המלכותי בקולומבו. בקולג' המלכותי הוא שיחק בקבוצת הקריקט של המכללה. מאוחר יותר היה שימש כמזכיר של איחוד בוגרי המכללה[3].

ב-1926 ג'אייווארדנה הלך ללמוד באוניברסיטת ציילון קולג' כדי לדעת קרוא וכתוב באנגלית, לטינית וללמוד לוגיקה וכלכלה. הוא קיבל רשומה אקדמית מכובדת והראה עניין רב בספורט. בשנת 1928 הוא עבר ללמוד חוק ומשפט במכללה למשפטים של אוניברסיטת ציילון והתמחה בתור עורך דין, החל את התמחותו בבר לא רשמי, לתקופה קצרה. ג'אייווארדנה המיר את דתו מנצרות לבודהיזם בצעירותו[4].

קריירה פוליטית עריכה

ג'אייווארדנה לא עסק בחוק זמן רב. ב-1938 הוא הפך לפעיל במפלגת הקונגרס הלאומי של ציילון (CNC), שהייתה הפלטפורמה הארגונית לתנועה הלאומנית של ציילון (שמה של המדינה שונה ב-1972 ל"סרי לנקה"). הוא נבחר אל המועצה המדינה בשנת 1943. במהלך מלחמת העולם השנייה, ג'אייווארדנה, יחד עם לאומנים אחרים, יצר קשר עם האימפריה היפנית ודיבר על מרי אזרחי ולהוציא את הבריטים מן האי.

לאחר שהצטרף למפלגה הלאומית המאוחדת עם הקמתה בשנת 1946, הוא מונה לשר האוצר בקבינט הראשון של בתולדות המדינה בשנת 1947. הוא מילא תפקיד מרכזי בחלקה של ציילון בחוזה סן פרנסיסקו.

האינטליגנציה החריפה של ג'אייווארדנה ומיומנויותיו הפוליטיות המתוחכמות, הקנו לו תפקידים מובילים בממשלה (1947–1956, 1965-1970) ובאופוזיציה (1956-1965 ו- 1970–1977). בשנת 1951 הוא היה חבר בוועדה שבחרה ההמנון הלאומי של סרי לנקה.

נשיא סרי לנקה עריכה

ג'אייווארדנה נבחר לנשיאות סרי לנקה ב-1978. כנשיא הוא ניסה להפסיק את המהומות שהוצתו במסגרת מלחמת האזרחים בסרי לנקה על ידי הכרה אוטונומית בטיגריסי השחרור של טאמיל אילם צפון ובמזרח המדינה.

יחסו לישראל עריכה

  ערך מורחב – יחסי ישראל–סרי לנקה

ג'אייווארדנה היה ידיד ותיק של ישראל, בעל אישיות דומיננטית שהתערב במהלכים מדיניים של הממשלה בניגוד לקודמיו בתפקיד שנהגו שלא להתערב בהחלטותיהם של ראשי הממשלה השונים שכיהנו בימי כהונתם. באותה התקופה החל משא ומתן עם ישראל בחשאי[5]. בימי כהונתו לישראל הוצע לחדש את היחסים (שנותקו ב-1970) באופן חלקי תוך הקמת "מדור אינטרסים" שיפעל בחסות אחת מהשגרירויות של אחת ממדינות העולם המערבי בקולומבו. בסרי לנקה הסכימו לכך, בתנאי ש"מדור האינטרסים" יפעל בחסות שגרירות ארצות הברית בעיר. בראשית שנת 1984 מחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעה כי מסכימה לתוואי, אם כי הוחלט שה"מדור" לא ישוכן במשכן השגרירות עצמה אלא במשרד נפרד משלו.

ב-1 ביוני 1984 נחתם הסכם בנדון. לראש המדור נתמנה דוד מתני. בתחילת דרכו של ה"מדור" דאג הנשיא ג'אייווארדנה להסתיר את הידיעה על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל מפני שר החוץ שאהול חאמיד המוסלמי, אך לא לאורך זמן. חאמיד לא גילה התנגדות לכך ובצעד מפתיע סייע לנשיא להתגבר על המחלוקת שצעד זה הביא אתו. משרד החוץ של סרי לנקה פרסם הודעה ובה נכתב שהאמריקאים סייעו לסרי לנקה להשיג סיוע מישראל בלחימה נגד הטרור הטמילי. סרי לנקה פנתה בנוסף לישראל למדינות אחרות, אך רק ישראל נענתה לכך[6].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ J.R. Jayewardene, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ J. R. Jayewardene of Sri Lanka Dies at 90; Modernized Nation He Led for 11 Years, באתר הניו יורק טיימס
  3. ^ JR's 10th death anniversary today
  4. ^ de Silva, K. M.; William Howard Wriggins (1988). J.R. Jayewardene of Sri Lanka. Honolulu, HI: University of Hawaii Press. p. 133
  5. ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 186
  6. ^ דוד מתני, ישראל וסרי לנקה (בתוך הספר "משרד החוץ: 50 השנים הראשונות"), עמ' 608