ג'ורג'ה קושבוק
| ערך מחפש מקורות | |
ג'ורג'ה קושבוק (ברומנית: George Coșbuc; 20 בספטמבר 1866 - 9 במאי 1918) היה משורר, עורך כתבי עת, פולקלוריסט ומתרגם רומני וחבר האקדמיה הרומנית.
 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1866 קושבוק, נסיכות טרנסילבניה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1918 (בגיל 51) בוקרשט, ממלכת רומניה |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית, ממלכת רומניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות בלו |
| שם עט |
C. Boșcu |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרנץ יוזף בקולוז'וואר (קלוז') (1918-1872), אוניברסיטת באבש-בויאי |
| שפות היצירה |
רומנית |
| סוגה |
שירה, אידיליה, בלדה, פואמה |
| זרם ספרותי |
semănătorism |
| הושפע מ |
יואן סלאביץ' |
| פרסים והוקרה |
פרס נסטורל-הרסקו (1897) |
| חתימה |
 |
  | |
שנותיו המוקדמות עריכה
ג'ורג'ה קושבוק נולד בשנת 1866 בכפר קושבוק, בטרנסילבניה, בממלכת הונגריה שבמסגרת האימפריה האוסטרית, הילד השמיני מ-14 ילדיהם של אביו, סבסטיאן, שהיה כומר "יווני-קתולי[1] ואימו, מריה, שהייתה בת של כומר אבקום אברם, גם כן "יווני-קתולי". ג'ורג'ה הקשיב בשקיקה לסיפורי האגדות של אימו וכשכבר ידע את כולם, הפנתה אותו אימו אל איכר מכפר שכן, יון גוריצה, שלדברי האם הכיר סיפורים רבים. המלמד הכפרי, טנסוקה מוקודאן, לימד אותו קרוא וכתוב כבר בגיל 5. את לימודיו בבית הספר הכפרי התחיל בסתיו 1871, אך הפסיק מסיבות בריאות, לאחר השנה הראשונה. מ-1873 למד את הכיתה השנייה והשלישית בבית ספר של ישוב גדול יותר, טלצ'יו, שם דודו היה המנהל והוא גם לימד אותו גרמנית. את הכיתה הרביעית סיים בבית הספר של נסאוד ובסתיו 1876 התחיל את לימודיו בגימנסיה של נסאוד. ב-1884 עמד בבחינות הבגרות ובסתיו, באותה שנה, נרשם ללימודי פילוסופיה וספרות באוניברסיטה (ההונגרית) של קלוז', שכללה גם חוג לשפה הרומנית.
תקופת סיביו עריכה
במקביל ללימודיו האוניברסיטאיים התחיל לפרסם בכתב העת טריבונה, שהופיע בסיביו, תחת שם העט C. Boșcu (אנגרמה של שם משפחתו). ב-1886, לאחר שחלה והיו לו בעיות כספיות, הפסיק להיות סטודנט מן המניין והמשיך לקחת רק קורסים בודדים. הוא המשיך לפרסם בטריבונה ובכתבי עת נוספים והחל מקיץ 1887 קיבל משרה של עורך בטריבונה.
בזכרונותיו מציין קושבוק שאת השיר הראשון, שיר אהבה נשכח, פרסם בגיל 15 בכתב עת פדגוגי בטרנסילבניה. הוא המשיך לפרסם שירים בכתבי עת שונים וזכה לעידוד ממוריו, שעמדו על כישרונו ופטרו אותו מהלימודים במקצועות הריאליים.
בתקופת עבודתו ב"טריבונה" התגבש סגנונו והשתבח, במידה לא מבוטלת הודות לפעילותו בחברת יתר העורכים, כולם סופרים משכילים. בתקופה זו קושבוק מתמקד יותר ויותר באידיליות, תחום בו נחשב עדיין למשורר הרומני הטוב ביותר. בשנת 1889 כתב העת טריבונה עבר למצב גרעוני, לכן נאלצו לבטל כמה משרות וביניהן גם את משרתו של קושבוק. העורך הראשי של "טריבונה", יואן סלביץ', השתדל למען קושבוק אצל טיטו מאיורסקו והאחרון הזמין אותו לבוקרשט, אליה הגיע בדצמבר.
תקופת בוקרשט עריכה
בבוקרשט הוצג על ידי מאיורסקו בז'ונימאה, שם הקריא משיריו והוצעה לו משרה פקידותית במשרד החינוך והתרבות. הוא הופיע פעם נוספת בפני ז'ונימאה ואף פרסם מיצירותיו בשיחות ספרותיות, אך היחסים בינו ובין החוג היו קרירים, כנראה בגלל העמדות הפוליטיות השונות.
לאחר כמה שנים התפטר ממשרתו הפקידותית והצטרף לאגודת סופרים שחברו לצורך הוצאתה לאור של מקראה לתלמידי בית הספר. הוא המשיך לפרסם בכתבי עת שונים, ב-1893 מופיע כרך ראשון של שירים מפרי עטו, הוא עורך יחד עם יואן סלביץ' ויון לוקה קאראג'אלה את כתב העת Vatra (הקמין) וב-1895 נשא אישה, את אלנה ובאותה שנה נולד בנו היחיד, אלכסנדר.
קושבוק כמתרגם עריכה
לצד עבודתו כעורך, קושבוק עסק רבות בתרגום. הוא תרגם לרומנית את אינאיס של ורגיליוס, תרגום עבורו קיבל את פרס האקדמיה הרומנית. הוא המשיך בתרגום יצירות נוספות של ורגיליוס, אך תרגם גם את "דון קרלוס" של פרידריך שילר, את אודיסיאה של הומרוס ושקע לחלוטין בעבודה על תרגום הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי, החשוב בתרגומיו. קושבוק תרגם תחילה מגרמנית, אך זה לא סיפק אותו וכדי לבצע תרגום טוב יותר של הקומדיה האלוהית למד איטלקית ואף נסע לשם כך לאיטליה.
מות בנו והקבלה לאקדמיה עריכה
אלכסנדרו קושבוק, בנו של ג'ורג'ה, נהרג בתאונת דרכים באוגוסט 1915. מות בנו השפיע מאוד על קושבוק, הוא הסתגר בביתו והפסיק לפרסם.
במאי 1916 הוצעה מועמדותו של קושבוק לאקדמיה הרומנית ובאסיפה, שנוהלה על ידי יאקוב נגרוצי, הוחלט ברוב של 4 קולות מתוך 6 לקבל אותו לשורות האקדמיה.
מותו ב-1918 צוין על ידי אישים דוגמת ניקולאיה יורגה וליביו רבריאנו.
יצירתו עריכה
השיר המפורסם ביותר של קושבוק הוא !Noi vrem pământ (אנו רוצים קרקע!), שיר המבטא את חייו הקשים של האיכר הרומני ואת שאיפתו לבעלות על קרקע. לפני פרסום השיר הזה, המפורסמת ביצירות קושבוק הייתה Nunta Zamfirei (חתונת זמפירה), שיר רחב יריעה המתאר דרך אגב את מנהגי החתונה הרומנים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ של הכנסייה הרומנית המאוחדת עם רומא, הידועה גם ככנייסה האוניאטית או הכנסייה הרומנית ה"יוונית-קתולית"