ג'ורג' ברידג'טוור

מוזיקאי בריטי

ג'ורג' אוגוסטוס פולגרין ברידג'טווראנגלית: George Augustus Polgreen Bridgetower,‏ 1778 - 29 בפברואר 1860) היה כנר וירטואוז ממוצא אפרו-פולני, שרוב חייו עברו עליו באנגליה. הוא נולד בביאצה שבפולין, שם עבד אביו אצל הירונימוס וינצנטי רדזיוויל והוטבל בשם הירונימו היפוליטו דה אוגוסטו ב-11 באוקטובר 1778[1]

ג'ורג' ברידג'טוור
George Bridgetower
לידה 11 באוקטובר 1778
ביאלא פודולסק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בפברואר 1860 (בגיל 81)
פקהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קנסאל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים טריניטי הול עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית הקריירה עריכה

אביו של ג'ורג', ג'ון פרדריק ברידג'טוור, היה כנראה בן איי הודו המערבית (אולי מברבדוס), משרת בבית הנסיך ההונגרי ניקולאוס אסטרהאזי, איש חסדו של יוזף היידן, אף כי במקביל טען להיותו נסיך אפריקאי. אמו הייתה ילידת שוואביה, כנראה משרתת בביתה של סופי פון טורן וטאקסיס. ג'ורג' הראה כישרון מרשים בילדותו והופיע בנגינת כינור בקונצרטים בפריז, לונדון, באת' ובריסטול בשנת 1789. יורש העצר הבריטי, (בהמשך ג'ורג' הרביעי, שמע אותו ב-1791, גילה בו עניין ופיקח על המשך הכשרתו המוזיקלית. בהנחיית הנסיך, למד אצל פרנסואה-היפוליט ברתלמון (ראש האופרה המלכותית, אצל המלחין הקרואטי-איטלקי איבן ירנוביצ'י, ואצל תומאס אטווד (נגן עוגב בקתדרלת סנט פול ופרופסור באקדמיה המלכותית למוזיקה). הוא הופיע בכ-50 קונצרטים בתיאטראות לונדון - קובנט גארדן, תיאטרון דרורי ליין ותיאטרון היימרקט - בשנים 1789 ל-1799, וניגן בתזמורת של הנסיך בברייטון ובלונדון.

הפגישה עם בטהובן עריכה

ב-1802 קיבל ברידג'טוור חופשה לביקור אצל אמו ואחיו (צ'לן) בדרזדן, ואף הופיע שם בקונצרטים. בשנת 1803 ביקר בווינה, שם ניגן עם בטהובן. בטהובן התרשם והקדיש לברידג'טוור את הסונאטה הגדולה שלו, מס' 9 בלה מז'ור, אופוס 47 לכינור ופסנתר. ההקדשה הלבבית נשאה אופי היתולי: "סונאטה פר אונו מולאטיקו לונאטיקו". מיד עם השלמתה, זכתה היצירה לביצוע פומבי ראשון בתיאטרון אוגארטן ב-24 במאי 1803, עם בטהובן ליד הפסנתר וברידג'טוור בכינור. ברידג'טוור נאלץ לקרוא את תפקיד הכינור מן העותק של בטהובן, מעל כתפו. הוא הכניס בתפקידו תיקון קל, שבטהובן קיבל בתודה, קפץ ממקומו והכריז, "Noch einmal, mein lieber Bursch!" ("עוד פעם, בחורי היקר!"). בטהובן גם העניק לברידג'טוור את הקולן שלו, השמור עכשיו בספריה הבריטית. כעבור זמן קצר הסתכסכו השניים, כשברידג'טוור העליב אישה, בבלי דעת שהיא ידידתו של בטהובן; בטהובן ניתק את כל קשריו עם ברידג'טוור ושינה את ההקדשה לסונאטה החדשה לכנר הווירטואוז רודולף קרויצר, שלא ניגן אותה מעולם בטענה, שהיא כבר בוצעה פעם והיא קשה מדי לביצוע. זו היצירה המוכרת מאז כסונאטת קרויצר. המשוררת ריטה דאב הנציחה את הקשר בין בטהובן לברידג'טוור בסיפור לירי-דרמטי ארוך, "סונאטה מולאטיקה" (נורטון, 2009).

השיבה לאנגליה עריכה

ברידג'טוור חזר לאנגליה, שם נשא לאישה את מרי ליץ' לק בשנת 1816 והמשיך בקריירה המוזיקלית שלו, בהוראה ובנגינה. הוא נבחר לאגודת המוזיקאים המלכותית ב-4 באוקטובר 1807 וביוני 1811 קיבל תואר ראשון במוזיקה באוניברסיטת קיימברידג'. הוא ניגן עם תזמורת האגודה הפילהרמונית המלכותית ובהמשך יצא למסעות קונצרטים מחוץ לאנגליה, בעיקר באיטליה, שם חיה בתו. הוא מת בלונדון.

יצירות עריכה

יצירותיו של ברידג'טוור כוללות את "דיאטוניקה ארמוניקה" לפסנתר, שיצאה לאור בלונדון ב-1812 ואת "הנרי: באלאדה" לקול בינוני ופסנתר, שגם היא יצאה לאור בלונדון. רשימה של יצירותיו אפשר למצוא בכתב העת לחקר מוזיקה שחורה, כרך 10, מס' 2, סתיו 1990, במאמר מאת דומיניק-רנה דה לרמה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' ברידג'טוור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ C. Wight, Bridgetower's early years, www.bl.uk