ג'ורג' וון לנגרקה מאייר
ג'ורג' וון לנגרקה מאייר (באנגלית: George von Lengerke Meyer; 24 ביוני 1858 – 9 במרץ 1918) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי ממסצ'וסטס, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מסצ'וסטס, כשגריר ארצות הברית באיטליה, כשגריר ארצות הברית ברוסיה, כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בין השנים 1907–1909 בממשלו של הנשיא תאודור רוזוולט, וכמזכיר הצי של ארצות הברית בין השנים 1909–1913 בממשלו של הנשיא ויליאם הווארד טאפט.
 | |||||||
| לידה |
24 ביוני 1858 בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1918 (בגיל 59) בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות המילטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת הרווארד  | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בן או בת זוג |
Marian Alice Appleton | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
קורות חייו עריכה
ג'ורג' מאייר נולד בבוסטון וגדל בחברה האריסטוקרטית של העיר. סבו מצד אביו, ג'ורג' אוגוסטוס מאייר (אביו של ג'ורג' וון לנגרקה מאייר, שגם הוא נקרא ג'ורג' אוגוסטוס מאייר), היגר לניו יורק מגרמניה. ב-1879 סיים ג'ורג' וון לנגרקה מאייר את לימודיו באוניברסיטת הרווארד ובמשך עשרים שנה היה איש עסקים. ב-1885 הוא נשא לאישה את מריאן אליס אפלטון. הוא היה דירקטור במגוון של חברות, בנקים, מפעלי תעשייה ותאגידי תשתיות ציבוריות. במקביל לפעילותו העסקית הוא החזיק גם במשרות ממשלתיות במדינתו ובעירו. פעילותו זו החלה ב-1889 כאשר היה חבר במועצה המחוקקת של העיר של בוסטון ובהמשך כחבר מועצת העיר. לאחר מכן הוא נבחר לבית הנבחרים של מסצ'וסטס, שם הוא כיהן למשך תקופה כיושב ראש הבית. ב-1898 הוא מונה על ידי מושל המדינה רוג'ר וולקוט, כיושב ראש צוות הניהול של מסצ'וסטס בתערוכה העולמית של פריז.
קריירה דיפלומטית עריכה
מאייר היה רפובליקן שמרן וב-1899 הוא היה נציג בוועידה הארצית של המפלגה. הנשיאים הרפובליקנים ויליאם מקינלי ותאודור רוזוולט מינו אותו כשגריר באיטליה (1905-1900) וכשגריר ברוסיה (1907-1905). שורשיו האריסטוקרטיים הקלו על קשריו עם אצולת אירופה, ששלטה אז ביבשת. הנשיא רוזוולט נעזר לעיתים קרובות במאייר להעברת מסרים לווילהם השני, קיסר גרמניה, במקום באמצעות השגריר הרשמי בגרמניה, שרלמן טאוור. כשגריר ברוסיה הוא הציג את הצעותיו של רוזוולט בנוגע למלחמת רוסיה–יפן ישירות אל הצאר.
חבר הקבינט עריכה
מאייר כיהן כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בממשלו של רוזוולט בין השנים 1907–1909, ובתפקיד זה הוא ניהל את ההכנסה לשירות של מכונות הממכר הראשונות לבולי דואר והוצאו בולי הגליל הראשונים.
עם כניסתו לנשיאות במרץ 1909, מינה הנשיא ויליאם הווארד טאפט את מאייר כמזכיר הצי, משרה שהוא החזיק במשך כל תקופת נשיאותו של טאפט. במהלך תקופה זו החל צי ארצות הברית בניסויים הראשונים בתעופה ימית, אף על פי שמאייר עצמו התנגד בתחילה למיזם.[1] בניסויים נפרדים שנערכו ב-1910 וב-1911, הוכיח הטייס האזרחי יוג'ין אלי (אנ') את האפשרות של המראה ונחיתה על בסיס נושאת מטוסים, כאשר עשה זאת מסיפון אחת הספינות של הצי.
אנקדוטה מעניינת הקשורה לטביעתה של הטיטניק, הייתה כאשר משרתו האישי של מאייר, ג'יימס אלי קנדל, העיר אותו באמצע הלילה, בניגוד להוראות מפורשות, כאשר הגיעו הידיעות על אירוע הטביעה. מאייר פיטר אותו בשל כך, לאחר מכן התנצל בפניו והחזירו לעבודתו.[2]
שנותיו האחרונות עריכה
ב-1913, עם תום נשיאותו של טאפט, סיים מאייר את כהונתו. הוא השתתף במאמץ לבחירתו מחדש של תאודור רוזוולט ב-1916. הוא מתח ביקורת על המדיניות של ממשל וודרו וילסון בנושאי הצי, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה והאיץ להגברת המוכנות. הוא היה פעיל בארגונים "ליגת הביטחון הלאומית" (National Security League) ו"ליגת הצי של ארצות הברית" (Navy League of the United States) ושימש כדירקטור במספר רב של חברות.
בדצמבר 1916, רכשו מאייר, רוזוולט ופילנתרופים נוספים, כולל ג'ון מופט, ויליאם א. צ'אנלר, ג'וזף צ'ואט, קלרנס מק'קי, ג'ון היבן וניקולס מארי באטלר, את טירת שוונייאק, מקום הולדתו של המרקיז דה לה פאייט שבחבל אוברן, כדי שתשמש כמטה של "הקרן להצנחת הגיבורים הצרפתים על שם לה פאייט", שנוהלה על ידי רעייתו לשעבר של צ'אנלר, ביאטריס אשלי צ'אנלר.[3]
מותו והנצחתו עריכה
ג'ורג' מאייר נפטר בבוסטון ב-9 במרץ 1918. צי ארצות הברית הנציח אותו בקריאת משחתת על שמו. המשחתת הייתה בשירות בשנים 1919–1929.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Michael E. Haskew, Aircraft Carriers: The Illustrated History of the World's Most Important Warships, Voyageur Press, 2016, p. 13.
- ^ Lee B. Croft, Ashleigh Albrecht, Emily Cluff, Erica Resmer, The Ambassadors: U.S.-To-Russia/Russia-To-U.S., Lulu.com, 2010, p. 43.
- ^ "Americans buy Lafayette's Home," The Sacred Heart Review, Volume 57, Number 4, 6 January 1917, p. 3.
- ^ USS MEYER (DD-279) - NavSource Naval History