ג'ורג' מ. קוהאן
ג'ורג' מייקל קוהאן (אנגלית: George Michael Cohan; 3 ביולי 1878 – 5 בנובמבר 1942) היה בדרן, שחקן תיאטרון וקולנוע, רקדן, זמר, פזמונאי, מחזאי, מלחין ואמרגן אמריקאי. "אבי הקומדיה המוזיקלית האמריקאית"[1], "האיש שברודוויי הייתה שלו (the man who owned Broadway)"[2], "כוכב-העל הראשון של הבמה האמריקאית"[3] בעידן שלפני מלחמת העולם הראשונה. פטריוט אמריקאי, שנהג להניף את הדגל בתיאטרון ואף להתעטף בו, גם התכנים של מחזותיו ושיריו היו שיר הלל לאמריקה ונועדו להעלאת מורל האומה[1].
 | |
| לידה |
3 ביולי 1878 פרובידנס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1942 (בגיל 64) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלואן |
| שם לידה |
George Michael Cohan |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בן או בת זוג |
אתל לוי |
| צאצאים |
הלן קוהאן, מרי קוהאן, ג'ורג'ט קוהאן |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תולדות חייו עריכה
קוהאן נולד למשפחת בדרני וודוויל ממוצא אירי-קתולי בפרובידנס, רוד איילנד. למרות שקיים תיעוד רשמי (תעודת הטבלה, המקבילה לתעודת לידה) המציין את יום הולדתו ב-3 ביולי, התעקשו הוא ומשפחתו שהוא "נולד בארבעה ביולי" והוא ציין זאת פעמים רבות בהמשך דרכו כסמל להזדהות שלו עם ארצות הברית (בפרט בשיר "I'm Yankee Doodle Dandy").
כבר כתינוק צורף למופע "ארבעת הקוהאנים" עם אביו, אמו ואחותו ג'וזי, שנישאה לפרד ניבלו, שהיה במאי חשוב בתקופת הסרט האילם ואחד מארבעת מייסדי האקדמיה האמריקאית לקולנוע. המשפחה הופיעה במסגרת מופעי מינסטרל וודוויל ברחבי ארצות הברית. כבר כנער נודע ג'ורג' הצעיר כרקדן והוא כתב מערכונים ושירים עבור המופעים.
ב-1893 מכר את השיר הראשון פרי עטו למוציא לאור בסמטת טין פאן. ב-1904 העלה את המופע הראשון שלו בברודוויי, Little Johnny Jones, שכלל את השירים I'm Yankee Doodle Dandy ו-Give My Regards to Broadway ואחריו את הלהיט Forty-five Minutes from Broadway. במהלך השנים הפך לאחד מכותבי השירים הבולטים של סמטת טין פאן ונודע במילותיו השנונות ובלחניו הקליטים. הוא גם שימש כאמרגן ומפיק למחזות זמר ומופעי מינסטרל, לבד או בשותפויות שונות. ברוב המחזות שהעלה שימש כשחקן ראשי.
ב-1925 פרסם אוטוביוגרפיה בשם "עשרים שנה בברודוויי והשנים שלקח כדי להגיע לשם" ("Twenty Years on Broadway and the Years It Took to Get There"). עד 1925 היה קוהאן כוכב בלתי-מעורער ושיריו נחשבו ללהיטים. אולם בתקופה זו הפכה מוזיקת הג'אז למוזיקה הפופולרית שחדרה גם לברודוויי עם מלחינים כג'רום קרן, אירווינג ברלין וג'ורג' גרשווין, שחקנים כאל ג'ולסון ואדי קנטור וכותבים שנונים וביקורתיים כאיירה גרשווין, ג'ורג' קאופמן וגאי בולטון תפסו את מרכז הבמה. מבקרי התיאטרון ראו את מחזותיו של קוהאן כמיושנים, סנטימנטליים ותמימים מדי לעידן שנות העשרים הסוערות[4]. קוהאן לא הפסיק לעבוד אך לא זכה להצלחה. ב-1928 נפטרה אמו, האחרונה שנותרה מ"ארבעת הקוהאנים" (אביו ואחותו נפטרו קודם לכן), דבר שגרם לו לשקוע בדיכאון. בשנה זו כתב את המחזמר האחרון שלו, "בילי".
למרות שנראה כי הקריירה של קוהאן כאיש ברודוויי חלפה, הוא זכה להכרה כשחקן[5]. בשנת 1932 קיבל תפקיד ראשי ראשון בהוליווד (אולפני סרטי פרמאונט) וגילם בסרט "נשיא הרפאים" (The Phantom President) שתי דמויות, של פוליטיקאי מושחת וקר רוח ושל כפילו האידיאליסט, לצידו כיכבה קלודט קולבר, השירים בסרט היו מאת רוג'רס והארט. הסרט המצליח ותפקידו המבריק של קוהאן זיכו אותו שוב באהדה ציבורית ודיוקנו הופיע על עמוד השער של הטיים מגזין ב-9 באוקטובר 1933[6]. אחד מתפקידיו הנודעים היה גילום דמותו של הנשיא פרנקלין רוזוולט במחזמר של רוג'רס והארט I'd Rather Be Right ("מוטב שאהיה צודק") מ-1937.
בשנת 1942 הופק הסרט יאנקי דודל דנדי בבימויו של מייקל קורטיז כסרט ביוגרפי אודות חייו של קוהאן. דמותו של קוהאן בסרט גולמה על ידי ג'יימס קאגני, אשר זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר עבור תפקידו בסרט. הסרט הוקרן לקוהאן באופן פרטי, בעת שנלחם בשלביה האחרונים של מחלת סרטן הקיבה בה לקה. הסרט זכה בפרס אוסקר על המוזיקה בסרט, שכולה נכתבה על ידי קוהאן.
קוהאן נפטר בן 64 ונקבר בהלוויה גדולה בבית קברות בברונקס, במאוזוליאום משפחתי, לאחר טקס אשכבה שנערך בקתדרלת פטריק הקדוש בניו יורק.
חשיבות, השפעה והוקרה עריכה
קוהאן המציא את המחזמר[7] המבוסס על ליברית ומיצב אותו כאומנות-במה ייחודית שאינה וודוויל ואינה אופרטה, אינה "בורלסקה" (וודוויל מוזיקלי) ואינה רוויו או "אקסטרווגנצה" (מופעים בהשתתפות רקדני-שורה). בהשפעתו התכנים של מחזות הזמר היו אמריקאים מקוריים, נלקחו מתוך עיתוני התקופה וגוללו עלילות אודות אנשי ממשל, עיתונות, ממציאים, בדרנים וכדומה. כמו כן היה חלוץ השימוש בקטעי הריקוד במחזמר ככלי לקידום העלילה.
ב-1914 היה מבין היוזמים של התאגדות מו"לים וכותבים שיצרו גוף בשם (American Society of Composers, Authors, and Publishers (ASCAP, לשמירת זכויות הקניין הרוחני של היוצרים והמו"לים משום שבאותה התקופה חוקי זכויות יוצרים לא היו מפותחים ולא הייתה אכיפה שלהם.
ב-1936 קיבל קוהאן את מדליית הזהב של הקונגרס מאת הנשיא רוזוולט, עבור תרומתו למורל הלאומי במלחמת העולם הראשונה ובפרט עבור השיר You're a Grand Old Flag. הוא היה לאדם הראשון מתעשיית הבידור שזכה לכבוד זה, שניתן עד אז לאנשי צבא ומדינאים.
ב-11 במאי 1957 שודר ב-NBC סרט הטלוויזיה "Mr. Broadway", שהוקדש לזכרו של קוהאן, עם מיקי רוני בתפקיד הראשי.
בשנת 1959 הוצב פסל של קוהאן בכיכר טיימס, תרומתו של אוסקר המרשטיין.
ב-1968 הועלה בברודוויי המחזמר !George M שהיווה מחווה למחזותיו של קוהאן וכולו מוזיקה ושירים של קוהאן.
חיי משפחה עריכה
קוהאן היה נשוי פעמיים. בין השנים 1899 ל-1907 היה נשוי לשחקנית את'ל לוי, ולזוג נולדה בת אחת. ב-1907 נישא לאגנס מרי נולן, רקדנית במופעיו. לזוג נולדו שתי בנות ובן, הם לא נפרדו עד מותו.
לקריאה נוספת עריכה
- John McCabe, George M. Cohan: The Man Who Owned Broadway, Da Capo 1980 ISBN 978-0306801181
- Ward Morehouse, George M. Cohan, Prince Of The American Theater, Greenwood Press 1972 ISBN 978-0837162256
קישורים חיצוניים עריכה
ג'ורג' מ. קוהאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ורג' מ. קוהאן, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ורג' מ. קוהאן, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ורג' מ. קוהאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ורג' מ. קוהאן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ג'ורג' מ. קוהאן, באתר Discogs (באנגלית)- ביוגרפיה מפורטת (באנגלית)
- ג'ורג' מ. קוהאן במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- ג'ורג' מ. קוהאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ורג' מ. קוהאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 MUSICAL COMEDY IS BORN פורסם כמאמר-David Ewen. New York: Chilton Company, 1961. pp. 65-76.
- ^ על שם אחד ממחזותיו: The Man Who Owns Broadway, כשם אחת מהביוגרפיות שלו (ISBN 9780306801181)
- ^ George M. Cohan In America's Theater
- ^ Decline & Fall: 1920-1929
- ^ Broadway Legend: 1930-1978
- ^ תמונת השער
- ^ MUSICAL COMEDY IS BORN