ג'ו בייקר
ג'וזף הנרי "ג'ו" בייקר (אנגלית: Joseph Henry "Joe" Baker; 17 ביולי 1940 - 6 באוקטובר 2003) היה כדורגלן אנגלי בינלאומי.
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
17 ביולי 1940 ליברפול שבאנגליה | |||
| פטירה |
6 באוקטובר 2003 (בגיל 63) וישו, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | ג'וזף הנרי בייקר | |||
| גובה | 1.7 מטרים | |||
| עמדה | חלוץ מרכזי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קריירה עריכה
בייקר נולד בעיר ליברפול, ולאורך רוב ילדותו התגורר במאת'רוול שבסקוטלנד. הוא התפרסם בזכות היותו השחקן הראשון בהיסטוריה ששיחק במדי נבחרת אנגליה מבלי לשחק קודם לכן במערך ליגות הכדורגל האנגליות, ובכך שהבקיע 100 שערים בליגה האנגלית ו-100 שערים בליגה הסקוטית.
בייקר החל את הקריירה שלו כחלוץ מרכזי במדי קבוצת הנוער ארמדייל ת'יסל, ולאחר מכן חתם אל חוזה מקצועני והצטרף למועדון היברניאן, שבמדיו הבקיע 102 שערים ב-117 משחקים. בגיל 17 הוא הבקיע את ארבעת השערים בניצחון 4 - 3 על הארט אוף מידלות'יאן, במסגרת רבע-גמר הגביע הסקוטי ב-1958[1]. בייקר היה המבקיע המצטיין של היברניאן במשך ארבע עונות, כאשר בעונת 1959/1960 הוא מבקיע למעלה מ-40 שערים.
בייקר החל לשחק עבור נבחרת אנגליה בחוסר רצון. למרות מוצאו הסקוטי והעובדה שגדל בסקוטלנד, הוא יכול היה לשחק רק עבור אנגליה כתוצאה מהחוקים שהיו בתוקף באותה תקופה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת במשחק נגד נבחרת צפון אירלנד ב-1959, והפך לשחקן הראשון ששיחק עבור הנבחרת מבלי לשחק קודם לכן עבור מועדון כדורגל אנגלי. אואן הארגריבס הוא השחקן היחיד שעשה זאת מאז. בייקר הופיע שמונה פעמים במדי הנבחרת, ולמרות שהבקיע בניצחון 2 - 0 על נבחרת ספרד ב-1965, הוא לא זומן לסגל האנגלי לקראת מונדיאל 1966.
ב-1961 עבר בייקר לטורינו, שם שיתף פעולה עם דניס לאו. אולם, למרות שהצליח להבקיע בדרבי נגד יובנטוס הוא שיחק בטורינו זמן קצר מאוד, שכמעט והסתיים בטרגדיה; בייקר היה מעורב בתאונת דרכים קשה ב-7 בפברואר 1962. הוא ניסה לחצות כיכר עירונית נגד כיוון התנועה, ותוך כדי כך המכונית פגעה באבן שפה והתהפכה. כתוצאה מההתהפכות נפצע גם דניס לאו שנסע עם בייקר ברכב.
בייקר החלים מהפציעה שנגרמה בתאונה, וביולי 1962 הוא חזר לאנגליה והצטרף לארסנל של בילי רייט תמורת שיא מועדו של 72,500 £. בייקר ערך את הופעת הבכורה שלו בארסנל במשחק נגד לייטון אוריינט ב-18 באוגוסט 1962, ובסך הכל שיחק עבור ארסנל ארבע עונות. בשלוש מהעונות שבהן שיחק הוא היה המבקיע המצטיין של המועדון, ובסך הכל כבש 100 שערים ב-156 משחקים בכל המסגרות, והפך לאחד המבקיעים המצטיינים בהיסטוריה של ארסנל.
קצב המשחק והמהירות של בייקר הפכו אותו לשחקן תוקף יעיל ודינמי, והוא שיחק באותה רמה עם רגליו ועם ראשו, למרות שלא היה שחקן גבוה. בייקר וג'ף סטרונג, ששיחק איתו בארסנל, היו צמד התקפי פורה ביותר, אך ההגנה של ארסנל באותה תקופה לא הייתה טובה, כך שהמועדון התקשה להתחרות על אליפות הליגה או על מקום בטורניר אירופאי. במרץ 1966 עזב בייקר את ארסנל ועבר לנוטינגהאם פורסט, לאחר עונה לא טובה של המועדון שבסיומה פוטר המאמן בילי רייט.
בייקר עבר לסנדרלנד לאחר שלוש במדי פורסט, שבהן הבקיע 41 שערים ב-118 משחקים. לאחר שתי עונות בסנדרלנד הוא חזר להיברניאן ב-1971, אך לאחר 30 משחקים שבהם הבקיע 12 שערים הוא עזב את היברניאן, וב-1971 עבר לשחק עבור ריית' רוברס.
בייקר פרש ממשחק פעיל ב-1974, ובמהלך הקריירה שלו הבקיע 294 שערי ליגה בלמעלה מ-500 משחקים. בייקר הוא אחיו הצעיר של הכדורגלן גרי בייקר, ששיחק עבור מנצ'סטר סיטי, איפסוויץ' טאון וקובנטרי סיטי.
בייקר אימן לאחר פרישתו את אלביון רוברס בשתי קדנציות, אך מעולם לא עסק באימון באופן מלא, ובמקום זאת פנה לעסקים פרטיים ולפעילות למטרות צדקה. הוא מת בגיל 63 לאחר שלקה בהתקף לב בזמן טורניר גולף שנערך למטרות צדקה.
לקריאה נוספת עריכה
- Harris, Jeff & Hogg, Tony (ed.) (1995). Arsenal Who's Who, Independent UK Sports. ISBN 1-899429-03-4.
- Jeffrey, Jim (2005). The Men Who Made Hibernian F.C. since 1946, Tempus Publishing Ltd. ISBN 0-7524-3091-2.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- ג'ו בייקר באתר Englandstats