ג'זה קולצ'אר

ג'זה קולצ'אר
Kulcsár Győző
לידה	18 באוקטובר 1940; בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	19 בספטמבר 2018 (בגיל 77); בודפשט, הונגריה
מידע כללי
מדינה	הונגריה
השכלה	האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט; האוניברסיטה לחינוך גופני ;
משקל	79 ק"ג
גובה	1.88 מטרים
ספורט
ענף ספורט	סיף
תת-ענף	דקר, רומח
	מאזן מדליות
סייף
מתחרה עבור הונגריה
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם בסיף
אוניברסיאדה

ג'זה קולצ'אר (בהונגרית: Kulcsár Győző; בודפשט, 18 אוקטובר 1940 – בודפשט, 19 ספטמבר 2018) היה סייף ומאמן הונגרי, אלוף אולימפי בעל 6 מדליות, מהן 4 זהב (טוקיו 1964, מקסיקו סיטי 1968 ומינכן 1972) שלוש פעמים אלוף העולם (1970, 1971 ו-1978). זכה בתואר "ספורטאי האומה". דודו של קריסטיאן קולצ'אר, אלוף העולם בסיף ומדליסט כסף אולימפי.

ביוגרפיה עריכה

במהלך מלחמת העולם השנייה חי עם הוריו בגרמניה ולאחר מכן בשוודיה. המשפחה חזרה הביתה ב-1946. ג'זה התחיל לשחק בגיל 15 בקורס סיף של בית הספר שלו. מ-1957 הפך לספורטאי של אויפשט דוז'ה (Újpest Dózsa). במהלך שנותיו באוניברסיטת מישקולץ שיחק ב-EAFC מישקולץ, לאחר מכן עבר לבודפשט ולמשך תקופה קצרה חתם בוואשאש ולאחר מכן ב-OSC (מועדון הספורט של אוניברסיטת זמלווייס).

הוא התחרה הן ברומח (Foil) והן בדקר (Épée) ובין 1962 לבין 1979 התחרה בנבחרת הונגריה בשני סוגי כלי הנשק, אך השיג תוצאות יוצאות דופן בדקר. במשך כמעט שני עשורים מילא תפקיד משמעותי בהצלחת נבחרת הדקר ההונגרית, שנחשבה אז לאחת הנבחרות הטובות בעולם. הוא זכה באליפות האולימפית עם נבחרת הונגריה שלוש פעמים ברציפות משנת 1964 ועד 1972. ב-1968 זכה גם בתחרות האישית, כך שהוא אחד מסייפי הדקר המצליחים בכל הזמנים. הוא זכה בתשע מדליות באליפות העולם בסיף, לרבות שלוש מדליות זהב, כולן קבוצתיות של נבחרת הונגריה. הוא פרש מהנבחרת הלאומית לפני אולימפיאדת מוסקבה (1980), וסיים קריירת ספורט פעיל.

קריירת אימון וניהול עריכה

ב-1968 קיבל תואר בהנדסה אזרחית באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה, ב-1976 קיבל הסמכה כמאמן מקצועי בסיף ב"מכללה לחינוך גופני" וב-1985 קיבל תואר כמאמן מאסטר בסיף. לאחר סיום לימודיו בהנדסה עבד במחלקה להנדסה תרמית של המכון לחקר תעשיית החשמל. בשנים 1979–1980 היה המזכיר הכללי של איגוד הסייף ההונגרי, ואחר כך עד 1988 היה הקפטן הפדרלי של נבחרת הסיף ההונגרית.

הוא נסע לחו"ל ב-1988, השתקע באיטליה והפך למאמן הסיף של התאחדות AC Pro Vercelli בעיר ורצ'לי. בין תלמידיו היה גם מאוריציו רנדצו שזכה באליפות אולימפית ובשלוש אליפויות עולם. הוא חזר הביתה ב-2001 והפך למאמן הראשי של בודפשט הונווד – LNX. משנת 2005 הפך לחבר בוועד האולימפי ההונגרי ולאחר מכן חבר הנשיאות כציר של ספורטאי האומה. בשנת 2009 הוא נבחר מחדש כחבר הנשיאות.

בדצמבר 2005 מונה לקפטן הפדרלי של חטיבת הדקר. משרתו חודשה ב-2008. בפברואר 2012 התפטר מתפקיד הקפטן הפדרלי באגף הדקר, כיוון שלא היה מועמד כחבר הוועד האולימפי ההונגרי על ידי איגוד הסיף ההונגרי.^[1]

פרסים והוקרה עריכה

הסייף ההונגרי של השנה (1968, 1971, 1974)
טבעת זהב אולימפית של הוועד האולימפי ההונגרי (1995)
האלמותי של הספורט ההונגרי (2000)
ספורטאי האומה (2004)
מדליית ההצטיינות של הוועד האולימפי ההונגרי (2004)
הפרס הנשיאותי המיוחד של הוועד האולימפי הבינלאומי (2005)
מאמן הסיוף ההונגרי של השנה (2006)
הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (2010)^[2]
הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות ההונגרי עם הכוכב (2016)
פרס MSU והוועד האולימפי ההונגרי למפעל חיים (2016)^[3]

הנצחה עריכה

לוח זיכרון לכבודו נחשף בנובמבר 2018 בעיר Vercelli, איטליה.^[4] ^[5]

ראו גם עריכה

רשימת ספורטאים זוכי מדליות זהב אולימפיות מרובות

לקריאה נוספת עריכה

Ki Kicsoda 2004 – ISBN 963-86345-0-2
Lukács László – Szepesi György: 112. A magyar olimpiai aranyérmek története – Budapest, 1980 – ISBN 963-253-553-7
Havas László: A magyar sport aranykönyve – Budapest, 1982 – ISBN 963-253-572-3
Kahlich Endre – Gy. Papp László – Subert Zoltán: Olimpiai játékok 1896–1976 – Budapest, 1977 – ISBN 963-253-526-X
Keresztényi József: Kis olimpiatörténet – Budapest, 1988 – ISBN 963-282-024-X
Magyar Ki Kicsoda 1990 – ISBN 963-7840-28-1
Bocsák Miklós: Hogyan élnek olimpiai bajnokaink (166-an szerte a világban) – St. plusz kft., 1998 – (ISBN szám nélkül)
Csiffáry Gabriella. "Kulcsár Győző" (doc) (בהונגרית). csiffary.extra.hu.
"Fechten - Weltmeisterschaften (Herren - Degen)". sport-komplett.de (בגרמנית). Sport-Komplett.
Adatok