ג'יבריש

דיבור הנשמע כשפה טבעית

גִ'יבְּרִישׁ (לפי האקדמיה ללשון העברית: קַשְׁקֶשֶׁת[1]) הוא כינוי לדיבור הנשמע כשפה טבעית אך אינו אלא רצף של הברות חסרות פשר, שאינן מובנות אף לדובר עצמו.

מקור המילה עריכה

המילה לקוחה מאנגלית: gibberish, מהבסיס gibber והסיומת -ish, המציינת בין היתר שפות. ישנן מספר תאוריות למקור הבסיס gibber: לפי האחת, המקור הוא הפועל gibber, הקרוב לפועל jabber, "לקשקש", אך מאחר שהמילה gibberish תועדה עוד לפני המצאת הפועל הזה, נכונות התאוריה מוטלת בספק. לפי השנייה, נקראת השפה על שמו של האלכימאי הערבי גַּ'אבִּר בִּן־חַיַאן (ערבית: جَابِر بِن حَيَّان), הידוע גם בשמו הלטיני Geber, אשר כתב את עבודותיו בכתב סתרים לא מובן לאחרים מחשש לרדיפה דתית. הסבר אחר מייחס את השם לבליל השפות של יורדי הים השונים שהתיישבו בגיברלטר.

שימושים עריכה

לעיתים משמש המונח ככינוי גנאי לתיאורה של שפה תקנית עמוסה במילים לועזיות שאינן מובנות לשומע המצוי, וכל מטרתן, לכאורה, ליצור רושם על השומע. המונח "ג'יבריש" משמש גם לתיאור תוצאות תקלה בטקסטים כתובים המוצגים באמצעי מדיה אלקטרוניים (כגון דפדפנים, דואר אלקטרוני, מסרים מיידיים, SQL). התקלה מתבטאת בהצגה של הטקסט בכיוון הפוך או בהצגה של תווים שונים מאלו שנכתבו, למשל רצף סימני שאלה או תווים מיוחדים. בעיות כאלו נוצרות עקב אי-תאימות בקידוד השפה בין הצדדים.

בתרבות עריכה

בסרט "זמנים מודרניים" משנת 1936, צ'ארלי צ'פלין, המגלם נווד שמקבל עבודה כבדרן בבית קפה, שר שיר בג'יבריש, לאחר ששכח את מילות השיר שהיה עליו לשיר. בסרט "הדיקטטור הגדול", שהופק ארבע שנים לאחר מכן, עושה צ'פלין שימוש קומי נוסף בג'יבריש, כאשר הוא מגלם את דמותו של אדנואיד הינקל (בן דמותו של היטלר), ונושא נאום ג'יבריש שכולו לעג לדיקטטורים ולסגנון דיבורו הצורם וההיסטרי של היטלר.

בין היצירות האמריקניות המפורסמות הכוללות קטעי ג'יבריש, ניתן למנות את סרטי "החבובות" ואת סדרת הטלוויזיה. חלק מהדמויות שם, כגון הטבח השוודי והעוזר של המדען, דוברות ג'יבריש.

בין היצירות הישראליות שבהן יש ג'יבריש, ניתן למנות את השיר "סנדניה" ("Sandanya") של פוריין אפייר (רמי פורטיס וברי סחרוף), ועוד שירים באלבום "east on fire" הם בג'יבריש. גם אלבום הבכורה של חיים צינוביץ', פרויקט הג'יבריש, מכיל שירים אתניים בג'יבריש, בשילוב עם מוזיקת רוק. ניתן למנות גם שיר של משינה, "כרים עבדול זמר" וחלק נכבד מאחת מסצנות הפתיחה של הסרט נקמתו של איציק פינקלשטיין. סרטו של אריק קפלון סולו לטוּבּה דובר כולו ג'יבריש, וכתוביות "מתרגמות" את התסריט לצופים. בסדרה אחמד וסלים מדברות הדמויות בשפה ייחודית המורכבת משפות רבות. בין יתר ה"שפות" מהולה גם הג'יבריש.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה