ג'ידאי גקי

ג'ידאי גקי (בקאנג'י: 時代劇) הוא ז'אנר יפני של קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה של דרמה תקופתית. ה"תקופה" במקרה זה מתייחסת בדרך כלל לתקופת אדו, שלהי התקופה הפיאודלית, בין השנים 1603–1868. סרטים בז'אנר זה מתמקדים בדרך כלל בחיים של סמוראים, איכרים, בעלי מלאכה או סוחרים מתקופה זו. סרטים אלו מכונים לעיתים סרטי צ'מברה, למרות שמדובר בתת-ז'אנר. לז'אנר זה יש מאפיינים ייחודיים הכוללים סוג איפור, שפה ייחודית וכדומה.

קוטארו סאטומי בMito Kōmon

רוב סרטי ז'אנר זה מתרחשים באדו (שמה הקודם של טוקיו, בירת יפן כיום). אחרים מציגים את הרפתקאותיהם של אנשים הנודדים ממקום למקום. סדרת הטלוויזיה Zenigata Heiji וAbarenbō Shōgun אופיינית לסגנון הג'ידאי גקי. בסרטי הזטואיצ'י מוצג סגנון המסעות באותה תקופה.

בין אם נושא התפקיד הראשי הוא סמוראי פשוט או נושא במשרה נכבדת, שיאם של סרטי הג'ידאי גקי הוא בדרך כלל מאבק עם חרב עצומה לקראת סופו של העלילה. הדמות הראשית של העלילה תמיד מנצחת, אם בעזרת חרב או jutte**.

מאפיינים בג'ידאי גקי

ישנם כמה מאפיינים הקיימים ברוב סרטי הג'ידאי גקי:

• לרוב עיניהם של הגיבורים מאופרות, ושיער הרשעים בדרך כלל סתור.
• סגנון הדיבור מיושן, והשפה נוטה להיות פורמלית וארכאית.
• בסדרות טלוויזיה ארוכות כמו Mito Kōmon וZenigata Heiji הגיבורים הראשיים לפעמים משתנים, ללא שיש נימוק ברור לשינוי השחקן. שחקן חדש תופס את מקומו של הישן והעלילה ממשיכה כרגיל. סגנון זה דומה לסדרות טלוויזיה של ג'יימס בונד.
• בקרבות-חרב, בשעה קבוצה גדולה של לוחמים תוקפת את הדמות הראשית, הם לעולם לא תוקפים יחד. תחילה מפרטת הדמות הראשית את פשעיהם של ה"רשעים". לאחר מכן הם מתחילים לתקוף - יחידים או בזוגות, וכולם מובסים בקלות. הקרבות הללו הם שיא הסרט וסצנות הללו יש מבנה מיוחד משלהם וגם מוזיקה ייחודית.