ויקיפדיה

ג'יליאן אנדרסון

שחקנית אמריקאית-בריטית

ג'יליאן אנדרסון (באנגלית: Gillian Anderson; נולדה ב-9 באוגוסט 1968) היא שחקנית, אקטיביסטית ומחברת אמריקאית-בריטית אשר זכתה בפרס אמי, בפרס גלובוס הזהב ובשני פרסי גילדת שחקני המסך. ידועה בעיקר כסוכנת דיינה סקאלי בסדרה האמריקאית "תיקים באפלה" וכסטלה גיבסון בסדרה הבריטית "The Fall" וגם בסדרות של נטפליקס כמו בעונה הרביעית של הכתר בתור מרגרט תאצ'ר ובסדרה "חינוך מיני" בתור ד"ר ג'ין מילברן.

ג'יליאן אנדרסון
Gillian Anderson
ג'יליאן אנדרסון בפסטיבל ברלין, 2017
ג'יליאן אנדרסון בפסטיבל ברלין, 2017
לידה 9 באוגוסט 1968 (בת 55)
שיקגו, אילינוי
שם לידה Gillian Leigh Anderson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות מ-1986
עיסוק שחקנית קולנוע טלוויזיה ותיאטרון, סופרת, אקטיביטית ומפיקה
מקום לימודים
  • אוניברסיטת דהפול (1990)
  • אוניברסיטת קורנל (1987)
  • City High-Middle School (1986)
  • בית הספר לאטרון באוניברסיטת דהפול עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
    • קלייד קלוץ (1994–1997)
  • ג'וליאן אוזן (2004–2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • פיטר מורגן (2016–2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://gilliananderson.ws
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנוסף לסרטים ולטלוויזיה, אנדרסון זכתה לשבחים והכרה על הופעותיה על הבמה. עבודות הבמה שלה כוללות את המחזה Absent Friends עליו זכתה ב-Theatre World Award, "בית הבובות" עליו קיבלה מועמדות לפרס אוליבייה ותפקידה כבלאנש דובאה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" עליו קיבלה מועמדות שנייה לפרס אוליבייה.

ביוגרפיה עריכה

השנים הראשונות והשכלה עריכה

אנדרסון נולדה בשנת 1968 בשיקגו לרוזמרי, מתכנתת מחשבים, ולאדוארד אנדרסון, מנהל חברת פוסט-פרודקשן.[1] לאחר שנולדה, עברו הוריה להתגורר בפוארטו ריקו למשך 15 חודשים ומשם עברו לאזור הקראוץ' אנד (Crouch End) בצפון לונדון, שם למד אביה בבית הספר לקולנוע של לונדון (אנ').[2] בגיל 11, חזרה משפחתה לארצות הברית לעיר גרנד ראפידס במישיגן, שם השתתפה במסגרת בית הספר בתוכנית לילדים מחוננים עם דגש על מדעי הרוח. אנדרסון חשה לא שייכת לארצות הברית ורכשה לעצמה מוניטין של נערה פרועה ומתמרדת. היא פיתחה ניב של המערב התיכון עקב הלעג לו זכתה בשל מבטאה הבריטי. במהלך התיכון החלה להתעניין בתיאטרון ולשחק בהצגות בתיאטרון הקהילתי המקומי, וכן עבדה כמתמחה בתיאטרון ובית הספר האזרחי לאמנות הבמה של גרנד ראפידס (Grand Rapids Civic Theatre & School of Theatre Arts). היא סיימה את התיכון בשנת 1986. בשנת 1990 היא סיימה את תוארה בלימודי משחק ואמנות הבמה מאוניברסיטת דה פול (The Theatre School at DePaul University) במישיגן. אנדרסון סיימה גם קורס משחק של התיאטרון המלכותי הלאומי (Royal National Theatre) באוניברסיטת קורנל בניו יורק.

אחיה הצעיר אהרון נפטר בגיל 30 מגידול מוחי אשר מקורו היה במחלת הנוירופיברומטוזיס. כאשר אובחנה מחלתו, אהרון היה בשנתו השנייה ללימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת סטנפורד. אחותה הצעירה זואי היא אומנית קרמיקה. זואי היא לסבית מוצהרת ונשואה לבת זוגה.

קריירה עריכה

 
אנדרסון בהצגתה The Sweetest Swing In Baseball בתיאטרון רויאל קורט הלונדוני, 2004
 
אנדרסון ההרה בהצגת הבכורה של סרטה "תיקים באפלה: רוצים להאמין", יולי 2008

בגיל 22 עברה אנדרסון לניו יורק והחלה להופיע במחזות. ב-1991 היא זכתה ב-Theatre World Award על משחקה במחזה Absent Friends,[3] לצידה של ברנדה בלתין. במקביל עבדה כמלצרית.

בשנת 1992 עברה אנדרסון ללוס אנג'לס ועשתה מבחני בד למיניהם במשך שנה. על אף שנשבעה כי לעולם לא תשחק בטלוויזיה, בהיותה מובטלת משך כשנה שלמה, שינתה את דעתה. היא עשתה סרט לטלוויזיה בכבלים The Turning עם טס הרפר וספר לשמיעה לסיפור "Exit to Eden" של הסופרת אן רייס. ב-1993 הופיעה הופעת אורח בסדרת קולג' בשם "Class of '96" אשר שייכת לרשת הטלוויזיה FOX.

בעקבות הופעת אורח זו, נשלח אל אנדרסון תסריט הסדרה "תיקים באפלה" בגיל 24, והיא החליטה לגשת לאודישנים משום שלדבריה, לראשונה מזה זמן רב, היה זה תסריט עם דמות נשית חזקה, אינטליגנטית ועצמאית כדמות ראשית בסדרה. כריס קארטר, מפיק הסדרה, רצה להעסיק אותה, אולם רשת FOX העדיפה שחקנית ותיקה יותר בתחום ובעלת חזות פרונטלית מודגשת. הרשת שלחה מועמדת נוספת לתפקיד סקאלי אולם קארטר עמד על כך שג'יליאן היא זו שתשחק את סקאלי. ג'יליאן אכן קיבלה את התפקיד של הסוכנת המיוחדת דיינה סקאלי בחושבה שהסדרה תחזיק מעמד 13 פרקים בלבד. הסדרה זכתה להצלחה רבה וצולמה בוונקובר ובלוס אנג'לס במשך תשע עונות ואף צולמו שני סרטי קולנוע. ג'יליאן זכתה בפרסים על משחקה כסוכנת סקאלי, כולל פרס אמי, פרס גלובוס הזהב ושני פרסי גילדת המסך.

בעת צילומי הסדרה אנדרסון פגשה את בעלה הראשון, קלייד קלוץ, שהיה המנהל האמנותי של "תיקים באפלה". ב-1997 שיחקה בדרמה הקומית "מונית לשיקגו" לצד ג'ון קיוזאק וג'וליאן מור. ב-1999 היא נתנה את קולה לסרט יפני בשם "הנסיכה מונונוקי" של הבמאי הייאו מיאזאקי לדמות מורו. אנדרסון ידועה כמעריצת עבודותיו של הייאו מיאזאקי. ב-2000 אנדרסון שיחקה בעיבוד קולנועי לספרה של אדית וורטון בשם "בית האשליות" (The House of Mirth) עליו קיבלה שבחים רבים וזכתה בפרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקנית הטובה ביותר. היא השתתפה בעבודתה של איב אנסלר במופע "מונולוגים מהווגינה". מנובמבר 2002 ועד 9 בפברואר 2003 הופיעה אנדרסון לראשונה על במות הווסט אנד בהצגה What The Night is For בלונדון. ב-2004 שיחקה בהצגה What The Night Is For בתיאטרון רויאל קורט.

ב-2005 הופיעה בתפקיד ליידי דדלוק בסדרה "בית קדרות" ברשת האנגלית BBC המבוססת על ספרו של צ'ארלס דיקנס בעל אותו השם. גם על משחקה זה זכתה בפרסים ובמועמדויות, ביניהם פרס אמי ופרס גלובוס הזהב. היא כיכבה בסרט אירי בשם The Mighty Celt וזכתה בפרס IFTA. סרט נוסף בו הופיעה היה A Cock and Bull Story, המבוסס על ספר בשם "טריסטרם שנדי". ב-2006 הופיעה בסרט "המלך האחרון של סקוטלנד" וב-2007 ייצא סרטה Straighthead. ב-2008 חזרה אנדרסון לגלם את דיינה סקאלי בסרט ההמשך של "תיקים באפלה". ב-2009 חזרה לבמות הווסט אנד בהצגה "בית הבובות" של המחזאי הנריק איבסן, בתפקיד נורה - תפקיד עליו קיבלה אנדרסון מועמדויות ושבחים רבים. בשנת 2011 שיחקה בסרט "ג'וני אינגליש חוזר".

בשנת 2013 החלה לשחק בתפקיד הראשי בסדרה הבריטית "The Fall". בין 2013 ל-2015 גילמה את ד"ר בידיליה דה מוריאר בסדרה האמריקאית של הרשת NBC, "חניבעל". עוד ב-2013, שיחקה במותחן הקנדי "אני אעקוב אחרייך". ב-2014 הופיעה בסרטים "סיפור האהבה של מיסטר מורגן" ו-I'll Follow You Down. באותה שנה זכתה גם לשבחים ולפרסים רבים על גילום דמותה של בלאנש דובאה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" בווסט אנד הלונדוני. ב-2015 ביימה ושיחקה בתפקיד הראשי בסרט קצר מקדים ל"חשמלית ושמה תשוקה" בשם The Departure. היא שבה לגלם את התפקיד של בלאנש דובאה על הבמה ב-2016 בברוקלין שבניו יורק.

ב-2017 כיכבה אנדרסון לצידו של יו בונוויל בסרטה התקופתי של גורינדר צ'אדה Viceroy's House, בו היא גילמה את ליידי אדווינה מאונטבאטן. באותה שנה, היא החלה לגלם את מדיה בעיבוד טלוויזוני לספרו של ניל גיימן - "אלים אמריקאים", וכן השתתפה בעיבוד קולנועי לספרה של אגאתה כריסטי, "בית המזימות". ב-2018 שיחקה בסרט "המרגל שזרק אותי" ובסרט "עצם בלתי מזוהה".

החל מ-2019, אנדרסון מככבת עד כה בארבע עונות של הסדרה הבריטית "חינוך מיני" שהופקה עבור נטפליקס.

משנת 2020 אנדרסון מגלמת את ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר בעונה הרביעית של סדרת הדרמה זוכת הפרסים "הכתר" של נטפליקס.[4] על תפקידה בסדרה זו זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה.

פילמוגרפיה נבחרת עריכה

קולנוע עריכה

שנה סרט תפקיד הערות
1986 Three at Once אשה 1 סרט קצר
1988 A Matter of Choice צעירה בהריון סרט קצר
1992 The Turning אפריל קוואנו
1997 Chicago Cab נערה מהדרום
1998 תיקים באפילה סוכנת מיוחדת דיינה סקאלי
מעל כולם לורטה לי
משחקים מהלב מרדית
1999 הנסיכה מונונוקי מורו (קול) דיבוב בגרסה האנגלית
2000 בית האשליות לילי בארט
2005 The Mighty Celt קייט מוריסון
טריסטרם שנדי עצמה
2006 המלך האחרון של סקוטלנד שרה מרית
2007 נקמה מושלמת אליס קומפורט
2008 תיקים באפלה: רוצים להאמין סוכנת מיוחדת דיינה סקאלי
איך לאבד חברים ולהרחיק אנשים אלינור ג'ונסון
2009 בוגי ווגי ג'ין מקלסטון
2011 ג'וני אינגליש חוזר פמלה "פגסוס" תורנטון
מובי דיק אליזבת' מיני-סדרה
2012 Sister קריסטין ג'נסן
רקדן הצללים קייט פלטשר
טרמפ על מטאטא מכשפה (קול) סרט קצר
2013 סיפור האהבה של מיסטר מורגן קארן מורגן
תצפית על גבעת הפרגים ד"ר מיקי הוקוטו דיבוב בגרסה האנגלית
I'll Follow You Down מריקה וויאט
2014 Sold סופיה
Robot Overlords קייט פלין
The Departure בלאנש דובואה סרט קצר, גם במאית
2017 Viceroy's House אדווינה "מאונטבאטן"
בית המזימות מגדה ווסט
2018 המרגל שזרק אותי וונדי
עצם בלתי מזוהה פרופסור רבקה הנדריקס
2019 לילה שטוף שמש אוליאנה גרגוריוב
2021 רובין עם הכנפיים חתולה דיבוב; סרט אנימציה קצר של נטפליקס
קתרינה יוהנה אליזבת, נסיכת הולשטיין-גוטורפ 2 פרקים
2022 עיניה התכולות ג'וליה
2024 ציפור לבנה: סיפור פלא ויויאן
2025 טרון: ארס

מבחר מההצגות בהן שיחקה עריכה

 
אנדרסון בקומיק-קון, סן דייגו, 2013

דיסקוגרפיה עריכה

  • Hal Featuring Gillian Anderson – Extremis EP (1997), Virgin Records

ביבליוגרפיה עריכה

  • חזון של אש (A Vision of Fire), יצא לאור ב-2014
  • חלום של קרח (A Dream of Ice), יצא לאור ב-2015
  • קולות הימה (The Sound of Seas), יצא לאור ב-2016
  • אנחנו: מניפסט לנשים (We: A manifesto for Women Everywhere), יצא לאור ב-2017

חיים פרטיים עריכה

 
אנדרסון באירוע התרמה עבור ארגון Buskaid בלונדון, יולי 2004

ב-1994 נישאה אנדרסון למנהל האמנותי של "תיקים באפלה", קלייד קלוץ, בטקס בודהיסטי ליד החור השבעה-עשר במגרש הגולף בהוואי. ב-25 בספטמבר 1994 ילדה אנדרסון את בתה הבכורה. אנדרסון התגרשה מקלוץ ב-1997.

ב-2002, בתום סיום העונה האחרונה של "תיקים באפלה", אנדרסון עברה ללונדון. שם היא מתגוררת עם שלושת ילדיה.

בדצמבר 2004 אנדרסון נישאה בשנית לעיתונאי ומפיק הסרטים העצמאיים ג'וליאן אוזאן. ב-21 באפריל 2006 הודיעה אנדרסון על פרידתם. מ-2006 ועד ל-2012 הייתה במערכת יחסים עם איש העסקים מארק גריפיט, עמו הביאה לעולם שני בנים.

ביולי 2012 התראיינה לעיתון "סאנדיי טיימס" וסיפרה כי ניהלה בעבר מספר מערכות יחסים עם נשים.

אקטיביזם עריכה

אנדרסון היא אקטיביסטית ומרבה לתמוך בארגוני הומוניטריים ופעילויות רבות למען מטרות חברתיות וגלובאליות. אחיה של ג'יליאן נפטר ב-2011 בהיותו בן 30, הוא סבל ממחלת הנוירופיברומטוזיס. אנדרסון היא דוברת של רשת הנוירופיברומטוזיס לקידום מחקר וגיוס תרומות עבור המחלה. אנדרסון היא גם מייסדת של ארגון פילנתרופי לקידום חינוך של נוער בדרום-אפריקה (SAYes).

אנדרסון מזדהה כפמיניסטית.

פרסים והוקרה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יליאן אנדרסון

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Gillian Anderson Biography (1968-) באתר Filmreference.com
  2. ^ Gillian Anderson באתר Yahoo!
  3. ^ Theatre World Award Recipients
  4. ^ איתי שטרן, ג'יליאן אנדרסון תגלם את מרגרט תאצ'ר ב"הכתר", באתר הארץ, 20 בינואר 2019


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27יליאן_אנדרסון&oldid=38238424"