ג'נאן באו (בסינית מדוברת: 鲍哲南) נולדה בשנת 1970. באו היא פרופסור להנדסת כימית ומדעי החומר באוניברסיטת סטנפורד. היא ידועה בשל מחקרה על טרנזיסטורים אורגניים ומוליכים למחצה אורגניים.

ג'נאן באו
鲍哲南
לידה 1970 (בת 54 בערך)
נאנג'ינג, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת כימיה, הנדסת חומרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • Beilby Medal and Prize (2009)
  • פרס וילארד גיבס (2020)
  • עמית/ה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2012)
  • Nature's 10 (2015)
  • פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2017)
  • מדליית וילהלם אקסנר (2018)
  • Clarivate Citation Laureates (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2015 נבחרה באו לאחת מעשרת האנשים הנחוצים ביותר לעתיד האנושות, על פי מגזין" Nature"[1][2] בזכות עבודתה על ביגוד אשר כולל בתוכו רכיבים אלקטרוניים. המחקר שלה כלל גם פיתוח של ביגוד אלקטרוני המשמש כעור מלאכותי ומאפשר תחושת מגע כמו בעור טבעי.

חיים אישיים עריכה

ילדות ונעורים עריכה

ג'נאן באו נולדה בשנת 1970, בעיר נאנג'ינג במחוז ג'יאנגסו אשר בסין. באו נולדה לשני הורים חוקרים, אשר זיהו את הפוטנציאל שלה ככימאית מגיל צעיר. בשנות ה-80 החליטו הוריה לעבור לארצות הברית, לשיקגו, אילינוי. באו הייתה צריכה לעבוד בשתי עבודות, ובנוסף ללמוד למבחן קבלה לאוניברסיטה, כדי שתוכל להתקבל לאוניברסיטה טובה.[1][2]

קריירה מחקרית עריכה

באו למדה כימיה באוניברסיטת שיקגו ועשתה דוקטורט בהנחיית לפוינג יו. הדוקטורט שלה מ-1995 עסק בפולימרים נוזליים-גבישיים, שיכולים לשמש ליצירת חומרים חדשים עם תכונות ייחודיות.

אחרי סיום הדוקטורט שלה, הוצע לבאו לעבור לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, אך היא העדיפה לעבוד במחלקת המחקר החומרי של מעבדות בל. שם החלה במחקר אשר היא מקוה שיוביל למהפכה תעשייתית בציוד אלקטרוני, שינוי בסדר גודל שיהווה לפי דבריה את ה"פלסטיק של העתיד".

בעקבות מחקרה במעבדות בל, החלה באו בשנת 2004 לעבוד עם אוניברסיטת סטנפורד בסן פרנסיסקו. שם קיבלה את התואר פרופסור להנדסה כימית והמשיכה לעבוד על המחקר שהתחילה במעבדות בל. כיום עובדים עם פרופסור באו מעל ל-50 חוקרים, וחברות רבות בארצות הברית ודרום קוריאה משקיעות תקציבים גדולים במחקרה.

מחקריה של פרופסור באו עריכה

מחקרה של באו הוביל לכמה תגליות חשובות בעולמות הכימיה והנדסת החשמל, להלן כמה מהן:

1. המעגל החשמלי הדק והאלסטי ביותר בעולם - מחקרה של באו, מחקה את היכולות של העור, שאחת מתכונותיו הקשות לחיקוי היא גמישותו. בעקבות כך, הצליחה באו ליצור את המעגל החשמלי האלסטי ביותר שנוצר אי פעם, אשר בתוכו עשרה טרנזיסטורים שעשויים מחומרים שונים. המעגל מתפקד כמו מעגל רגיל, אולם נמתח לממדים גדולים.[3][2]

2. סוללה חשמלית חדשה דקה ונמתחת - אחת ממטרות המחקר של באו היא לאפשר טכנולוגיה מבוססת חשמל, אשר תהיה גמישה ותוכל להימתח לממדים גדולים. לצורך כך על המעגל החשמלי כולו להיות גמיש, כולל מקור החשמל. לפיכך, פיתחו פרופסור באו ועוזריה סוללה דקיקה ונמתחת אשר עשויה מהפלסטיק החדש שבאו עובדת עליו.[3][2]

3. טרנזיסטור אשר "מרפא את עצמו" - תכונה נוספת של העור היא שיש לו יכולות להחלים. החומר החדש שפיתחה באו מסוגל לעשות זאת, וכאשר הוא נסדק או נשרט, הוא בעל יכולת לחזור למצב המכני המקורי שלו (ללא הפגיעות).[3][4]

בנוסף, כל הפיתוחים של באו עשויים מחומרים ביו-מתכלים, כך שלאחר השימוש הם לא גורמים נזק לסביבה.[2]

יישומים רפואיים עריכה

פרופסור באו רוצה להחזיר את התחושה לאנשים אשר חלו בשיתוק של חוש המישוש, בעזרת "עור" מלאכותי, אשר יחוש עבורם את הסביבה.[3][5][2]

מאמרים ופטנטים עריכה

בתקופת מחקרה באוניברסיטה, פרסמה באו 525 מאמרים, כ-285 מהם צוטטו על ידי כותבי מאמרים אחרים. כיום רשומים על שמה 65 פטנטים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה