ג'ספר ג'ונס
ג'ספר ג'ונס הבן (.Jasper Johns Jr; נולד ב-15 במאי 1930) הוא אמן אמריקאי המתמחה בציור ובהדפסים. זוכה פרס וולף לאמנות לשנת 1986.
 | |
| לידה |
19 במאי 1930 (בן 93) אוגוסטה, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
נאו דאדא |
| יצירות ידועות |
Target with Four Faces, Three Flags, Map |
| פרסים והוקרה |
פרימיום אימפריאל (1993) מדליית החירות הנשיאותית המדליה הלאומית לאומנויות עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים |
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ג'ספר ג'ונס נולד באוגוסטה שבג'ורג'יה, וגדל באלנדייל שבדרום קרוליינה. בהיזכרו בתקופה זו בחייו הוא אומר: "במקום שגדלתי כילד, לא היו כל אומנים ולא הייתה שום אומנות, כך שכלל לא ידעתי מה זה. אני חושב שסברתי שהכוונה הייתה שאהיה במצב שונה מאשר הסיטואציה שהייתי נתון בה".
ג'ונס למד בשנים 1947 ו-1948 באוניברסיטת דרום קרוליינה במשך שלושה סמסטרים, ולאחר מכן עבר לעיר ניו יורק, ולמד זמן קצר בבית ספר פרסונס לעיצוב בשנת 1949. בעת שהותו בניו יורק פגש ג'ונס את מרס קנינגהם, את ג'ון קייג' ואת רוברט ראושנברג, שלימים היה לבן זוגו.[1] הם חקרו את סצנת האומנות בת זמנם, והחלו לפתח את רעיונותיהם בנוגע לאומנות. בשנים 1952 ו-1953 הוא הוצב בסנדאי שביפן במהלך מלחמת קוריאה.
ב-1958 גילה את ג'ונס בעל הגלריה ליאו קסטלי (אנ') בעת שביקר בסטודיו של רוברט ראושנברג.
בשנת 2011 קיבל ג'ונס את מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית ברק אובמה.
יצירותיו עריכה
אחת מיצירותיו המוכרות ביותר היא הציור "דגל" (אנ'),[2] שצייר בשנים 1954–1955, לאחר שחלם על דגל ארצות הברית. עבודתו מתוארת לעיתים קרובות כ"נאו-דאדאיסטית", ומנוגדת לפופ ארט, אף על פי שחומר הנושא שלו מכליל לעיתים דימויים ואובייקטים מהתרבות הפופולרית. עם זאת, אוספים רבים של אומנות פופ כוללים את ג'ספר ג'ונס כאמן פופ בשל שימושו האומנותי באיקונוגרפיה הקלאסית.
הוא יצר את עבודותיו המוקדמות באמצעות שימוש בשרטוטים פשוטים כגון דגלים, מפות, אותיות ומספרים. טיפולו של ג'ונס מבחינת החיצוניות הוא לעיתים קרובות עשיר וצבעוני; הוא מפורסם בשל מיזוגו של מדיות שונות כגון ציור בשעווה חמה ותבליט גבס בציוריו. ג'ונס נוהג להציב זה מול זה סתירות, ניגודים, פרדוקסים ואירוניות, במידה רבה בדומה למרסל דושאן (אשר קושר עם תנועת הדאדא). ג'ונס אף הפיק הדפסי תחריט, פיסולים וליתוגרפיות בעלי מוטיבים דומים.
צעדו פורץ הדרך של ג'ספר ג'ונס, שפילס את הדרך לבאים אחריו, היה להכין איקונוגרפיה פופולרית בציור, וכך לאפשר למערך אסוציאציות ידועות לספק את הצורך בנושא. למרות שהאקספרסיוניסטים האבסטרקטים בזו לעניין הנושא, בסופו של דבר יש לומר זאת, הם פשוט החליפו נושא. ג'ונס הפך את הנושא לנייטרלי, כך שמשהו כמו צבע טהור, הנצבע על פני השטח, יכול לדבר בעד עצמו. במשך עשרים השנים שלאחר שצייר את יצירתו "דגל", היוותה זו השראה לשימוש במסכי המשי של אנדי וורהול או הסביבה המוארת של רוברט אירווין.
בניגוד למושג של 'האמן הגיבור' המאצ'ואיסטי, שמשייכים לדמויות אקספרסיוניסטיות אבסטרקטיות, כמו ג'קסון פולוק ווילם דה קונינג, שציוריהם הם בקנה מידה מלא (כלומר כולם על גבי בד קנבס), נאו-דאדאיסטים כגון ג'ונס וראושנברג נדמה כי הם פחות מסתמכים בעבודותיהם על איכויות של קנה מידה ומחפשים במקום זאת ליצור משמעות אך ורק דרך השימוש בסמלים שגרתיים, ומלגלגים על האינדיבידואלי המקודש באקספרסיוניזם האבסטרקטי. ישנה גם סוגיה של סמלים הקיימים מחוץ לכל הקשר התייחסותי. דגלו של גונס, למשל, הוא בעיקרו אובייקט חזותי, המנותק מן ההקשרים הסמליים שלו, ומצומצם למהותו העצמית.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ספר ג'ונס- מפגשים מהסוג החזותי
- ג'ספר ג'ונס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Richard Wood Massi, Captain Cook's first voyage: an Interview with Morton Feldman, retrieved July 27, 2009
- ^ איימי פינרטי The Wall Street Journal, הציור שהמבקרים הכריזו עליו כעל פריצת דרך אמנותית, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2023