ג'פרי באוורס

תובע אמריקני

ג'פרי פ באוורס (אנגלית: Geoffrey Bowers; ‏29 בדצמבר 195330 בספטמבר 1987) היה התובע באחד המשפטים הראשונים בנושא אפליה על רקע איידס.

ג'פרי באוורס
Geoffrey Bowers
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 בדצמבר 1953
קיימברידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1987 (בגיל 33)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות מ-1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עד לקריירה המשפטית עריכה

באוורס נולד במסצ'וסטס. הוא קיבל את התואר הראשון שלו מאוניברסיטת בראון, שם למד מדעי המדינה. הוא עבד במפעל וכן ככתב הטלוויזיה החדשות לפני שנרשם לבית הספר קרדוזו למשפטים בניו יורק בסתיו 1979.

קריירה ואבחון עריכה

במהלך שהותו בבית הספר למשפטים, עבד במשרה חלקית, בתחילה כמגיה במשרד עורכי דין ובהמשך כחוקר וכותב במשרד פיליפס משרד עורכי דין חדש בניו יורק. לאחר סיום לימודיו הוא הצטרף לפיליפס, כעורך דין.

בחודש אוגוסט 1984, הצטרף באוורס למשרד עורכי הדין הבינלאומי בייקר אנד מקנזי. באוורס ניצל לצורך תפקידו את השליטה שלו בשפות איטלקית, גרמנית, צרפתית, הולנדית וספרדית. בשנה שלאחר מכן, החל באוורס לחוש כאבי ראש ולראות כתמים צהובים על גופו. הוא אובחן כחולה בדלקת קרום המוח וסרקומת קפוסי. באפריל 1986, אובחן כחולה איידס[1].

במאי 1986 שותפים במשרד עורכי הדין נתנו על באוורס חוות דעת משביעת רצון. חודשיים לאחר מכן, בחודש יולי, הצביעו לפטר אותו, מבלי להמתין לסיום הליכים נורמליים, כולל התייעצות עם הממונה עליו או חוות דעת מרשימה של לקוחותיו. הממונים עליו התנגדו להחלטה, ורצו לעכב את ביצועה. עם זאת, בחודש אוקטובר, 12 מתוך 15 שותפים שוב הצביעו לפטר אותו. הוא עזב את החברה ב-5 בדצמבר 1986.

התביעה נגד בייקר אנד מקנזי עריכה

באוורס לאחר מכן הגיש תלונה במדינת ניו יורק בדבר זכויות האדם בטענה לאפליה. ב-14 ביולי 1987, נערכו הדיונים הראשונים בתיק, בפני השופט עמוס קרנגי. נציג החברה טען כי באוורס פוטר בגלל בעיות ביצועים, בעוד התביעה טענה שהוא פוטר מעבודתו בשל פצעי העור שהחלו להופיע על גופו ופניו. באוורס מת בספטמבר, בגיל 33, חודשיים בלבד לאחר שהדיונים החלו מסיבוכי מחלת האיידס[1]. בן זוגו מת שנה לאחר מכן, גם מאיידס.

39 ימי דיונים התקיימו שנפרשו על פני שנתיים. לקח יותר מ-6 שנים למקרה להיפתר, כאשר בדצמבר 1993 נפסק כי המשרד ישלם 500,000 $ פיצויים. בייקר אנד מקנזי ערערו, לאחר מכן נסוגו מן הערעור. בשנת 1995 לאחר משא ומתן חסוי בו הגיעו להסדר עם משפחתו של באוורס, כשכל הידוע מן ההסכם הוא ש"ההסכם אוסר על הצדדים אי פעם לדון במקרה או בתנאי ההסכם".

פילדלפיה עריכה

בשנת 1993 יצא הסרט פילדלפיה המספר את סיפורו של אנדרו בקט, עורך דין שפוטר בעקבות הידבקות באיידס, הסיפור נכתב בהשראת סיפורו של באוורס.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה