ג'רוויס (אי)
האי ג'רוויס (באנגלית: Jarvis Island) הוא אי בלתי מיושב ששטחו 4.75 קמ"ר הנמצא בדרום האוקיינוס השקט, בחצי הדרך בין הוואי לאיי קוק, ליד איי קיריבטי.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 0°22′00″S 160°01′00″W / 0.36666666666667°S 160.01666666667°W |
| שטח | 4.75 קילומטר רבוע |
| אורך | 2.9 קילומטר |
| רוחב | 1.7 קילומטר |
| גובה מרבי | 7 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 0 (2015) |
| אזור זמן | UTC-11 |
| על שם |
אדוארד, תומאס וויליאם ג'רוויס |
| תאריך גילוי |
21 בינואר 1821 |
|
(למפת קיריבטי רגילה) | |
  | |
היסטוריה עריכה
האי התגלה ב-21 באוגוסט 1821 על ידי האנייה הבריטית "אליזה פרנסיס" ונקראה על שם מפקדה - רב החובל ג'רוויס בראון. בשנת 1858 סופח האי לארצות הברית במסגרת חוק איי הגואנו וננטש בשנת 1879 לאחר שנכרה כל הגואנו מהאי. בריטניה סיפחה את האי בשנת 1889. ארצות הברית תפסה מחדש את שטח האי ותבעה אותו כשטחה בשנת 1935.
בצדו המערבי של האי ישנה התיישבות בשם "מלירסוויל" אשר שמשה תחנת חיזוי מזג אוויר בין 1935 ועד שננטשה במלחמת העולם השנייה. התחנה נפתחה מחדש בשנת 1957 ונסגרה שוב ב-1958.
ממשל עריכה
האי מנוהל על ידי שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית במשרד הפנים של ארצות הברית. הכניסה לאי אסורה בלא אישור ממשרד הדגה והבר - וכיום מותרת הכניסה לאי רק לחוקרים הבאים לחקור את חיי הבר והצומח באי.
גאוגרפיה עריכה
גובה השיא של האי מעל פני הים הוא כ-7 מטרים. מרביתו של האי חולי והוא מוקף שונית אלמוגים. באי גדלים עשבים ושיחים נמוכים. האקלים באי טרופי, והוא משמש כאתר קינון לעופות ים רבים. באי לא קיימים מים מתוקים.[1]
באי אין נמלים ומעגנים, וניתן להגיע אליו רק בסירות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'רוויס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ UNITED STATES PACIFIC ISLAND WILDLIFE REFUGES, The World Factbook, CIA website.