ג'רי מאליגןאנגלית: Gerry Mulligan;‏ 6 באפריל 1927 - 20 בינואר 1996) נחשב לגדול נגני סקסופון הבריטון בכל הזמנים. סקסופון הבריטון נחשב במחצית הראשונה של המאה ה-20 לכלי הנשיפה ממתכת ה"כבד" ביותר, בעוד ששאר הסקסופונים הנפוצים (קרי הסופרן, האלט והטנור) שימשו הן לסולואים והן לליווי, הבריטון שימש ככלי לליווי בלבד. הסקספוניסט הראשון שנהג בכלי זה כבכל שאר הסקסופונים היה הארי קרני, אך מאליגן היה הראשון לבנות קריירה (מרשימה) בשימוש בסקסופון הבריטון ככלי ראשי.

ג'רי מאליגן
Gerry Mulligan
לידה 6 באפריל 1927
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 20 בינואר 1996 (בגיל 68)
דריאן, קונטיקט, ארצות הברית
שם לידה ג'רלד ג'וזף מאליגן
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1946–1996 (כ־50 שנה)
מקום לימודים תיכון ווסט פילדלפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי
סוגה ג'אז, קול ג'אז, פוסט-בופ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סקסופון, פסנתר
חברת תקליטים Pacific Jazz Records עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים צ'ט בייקר, מיילס דייוויס, גיל אוונס, לי קוניץ, דייב ברובק, סטן קנטון
בן או בת זוג ג'ודי הולידיי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שנים ראשונות ותחילת הקריירה עריכה

ג'רי מאליגן נולד בעיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית ב-6 באפריל 1927 ובצעירותו עברה משפחתו בין ערים שונות בארצות הברית בעקבות עבודתו של אביו. בגיל 14, בזמן שמשפחתו התגוררה בפנסילבניה החל לנגן בקלרינט ובסקסופון ולעבוד כמעבד מוזיקלי. ב-1946 הצטרף מאליגן לביג בנד של ג'ין קרופה כמעבד מוזיקלי ומאוחר יותר הצטרף כמעבד ונגן כלי נשיפה ללהקתו של קלוד ת'ורנהיל, בתקופה זו גם הפך לשותפו לדירה של המעבד המוזיקלי גיל אוונס.

עם מיילס דייוויס עריכה

בספטמבר 1948 הצטרף מאליגן לתשיעייה שהוביל החצוצרן מיילס דייוויס וכללה גם את ג'ון לואיס (פסנתר), לי קוניץ (סקסופון אלט), מייק זוורין (טרומבון), ג'וניור קולינס (קרן יער), ביל בארבר (טובה), אל מק'קיבון (בס) ומקס רואץ' (תופים). ההרכב הופיע פעמים ספורות בלבד, אך בשנתיים לאחר הקמתו הקליט (בשינויים פרסונליים שונים, כאשר רק דייוויס, מאליגן, קוניץ ובארבר משתתפים בכל הקטעים) 12 קטעים שאוגדו מאוחר יותר על ידי חברת קפיטול לתקליט Birth of the Cool (אנ'), הנחשב לאחד התקליטים המשפיעים ביותר על התפתחות הג'אז ולאחת מאבני היסוד של הקול ג'אז.

תחילת שנות ה-50 והרביעייה עם צ'אט בייקר עריכה

ב-1951 הקליט מאליגן את אלבומו הראשון כמוביל, שהושפע מסגנונו של לסטר יאנג וב-1952, בחיפושיו אחר הזדמנויות חדשות, עבר מאליגן ללוס אנג'לס והצטרף כמעבד ללהקתו של סטן קנטון. באותה תקופה ניגן מאליגן במועדון בלוס אנג'לס שם פגש את החצוצרן צ'ט בייקר והשניים הקימו רביעייה נטולת פסנתר (הרכב לא אופייני באותן שנים) יחד עם הבסיסט בוב וויטלוק והמתופף צ'יקו המילטון. בשנת 1952 הם הוציאו אלבום שכלל גם "Bernie's Tune". ההרכב זכה להצלחה רבה, אך זו נקטעה באמצע 1953, כאשר מאליגן נעצר בשל עבירות סמים וריצה חצי שנת מאסר. בזמן שמאליגן היה בכלא, בייקר התחיל בקריירת סולו מצליחה, ולמרות שהשניים ניגנו יחד בהזדמנויות שונות מערכת היחסים ביניהם הפכה למתוחה, לא מעט בגלל התמכרותו לסמים של בייקר, התמכרות שמאליגן השתחרר ממנה בקושי רב. נגן הטרומבון בוב ברוקמייר תפס את מקומו של בייקר ברביעייה, שהמשיכה לפעול עד סוף שנות ה-50.

המשך הקריירה עריכה

משנות ה-60 עד שנות ה-80 הוביל מאליגן הרכב שחזר לסגנון הביג בנד והקליט בחברת וורב. כמו כן ניגן בהרכבים קטנים יותר, בין היתר עם הפסנתרן דייב ברובק. החל משנות ה-70 מאליגן ניגן גם עם תזמורות סימפוניות, ביניהן התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק התזמורת הסימפונית של סינסינטי והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

ב-1965 הלחין את הפסקול לסרט "אלף ליצנים".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'רי מאליגן בוויקישיתוף