גאוקורונהאנגלית: Geocorona) היא השכבה החיצונית ביותר באטמוספירת כדור הארץ. היא מורכבת מאטומי מימן ומשתרעת למרחק של 19 עד 50 פעמים קוטר כדור הארץ (כ-240,000 עד 630,000 קילומטר).[1][2] הגאוקורונה נצפית בעיקר בספקטרום האור האולטרה-סגול הקיצוני המגיע מהשמש, בחתימה הספקטרלית של גז מימן (קו לימן-אלפא (Lyman-alpha)).

כדור הארץ והגאוקורונה שלו, כפי שצולמו מהירח בשנת 1972 במשימת אפולו 16

הגאוקורונה נחקרה מהחלל החיצון על ידי הלוויין אסטריד ועל ידי גשושית החלל גלילאו, תוך שימוש בספקטרומטר אולטרה-סגול (UVS) במהלך טיסה קרובה לכדור הארץ, וכן על ידי מכשיר ה-SWAN שבגשושית SOHO.

הסבר עריכה

גאוקורונה היא למעשה ענן גז של אטומי מימן. קרינת השמש מגיבה עם אטומי מימן דרך אורך גל מסוים בתחום האולטרה-סגול המכונה לימן-אלפא, אותו יכולים האטומים לספוג או לפלוט. כך אטומי המימן מפזרים את אור השמש לכל הכיוונים. עם זאת, הקרינה הנפלטת מהגאוקורונה זניחה לעומת קרינת השמש שם. מכיוון שאורך גל זה נספג ע"י אטמוספרת כדור הארץ, ניתן לצפות בו רק מהחלל.[2]

במחקר[3] מ-2019 התברר שקרינת השמש דוחסת את אטומי המימן בגאוקורונה בצד המואר של כדור הארץ, וגם מייצרת איזור של צפיפות מוגברת בצד החשוך. דחוס ככל שיהיה איזור המימן בצד המואר, הוא עדיין דליל למדי - רק 70 אטומים לסנטימטר מעוקב במרחק 60,000 קילומטר מפני השטח של כדור הארץ, ובערך 0.2 אטומים במרחק הירח. חלקיקי המימן בצפיפות כזו לא מהוווים איום על האסטרונאוטים במסלול סביב הירח, אך הם עלולים להשפיע על תצפיות אסטרונומיות בסביבת הירח. [2]

היסטוריה עריכה

בסוף שנות השישים של המאה העשרים, תפסה הגשושית האמריקאית מארינר 5 מבט חטוף בגאוקורונה של כדור הארץ ממרחק 240,000 קילומטר.[1]

הצילום המכוון הראשון של הגאוקורונה של כדור הארץ נערך בשנת 1972, באמצעות הטלסקופ הראשון על הירח (מרחק 380,000 קילומטר) שהוצב שם על-ידי האסטרונאוטים של אפולו 16. ניתן לראות בו את הגאוקורונה זוהרת סביב כוכב הלכת באור אולטרה-סגול. [2]

גם הגשושית היפנית PROYCON, שהייתה פעילה בין השנים 2014-2015, צילמה את הגאוקורונה של כדור הארץ בדרכה, ממרחק של 15 מיליון קילומטר. מהתמונה הזו הסיקו המדענים שלגאוקורונה יש סימטריה של צפון-דרום והיא משתרעת למרחק 240,000 קילומטרים (19 פעמים קוטר כדור הארץ).[1]

בין השנים 1996 ל-1998 צילם מצפה החלל SOHO את כדור הארץ ואת האטמוספרה שלו שלוש פעמים, באמצעות מכשיר ה-SWAN שבו, ממרחק 1.5 מיליון קילומטר מכדור הארץ לכיוון השמש. צוות חוקרים רוסי פרסם בשנת 2019 ניתוח חדש של המידע מתצפיות אלה והראה ששולי הגאוקורונה מגיעים למרחק של כ-630,000 קילומטר (50 פעמים קוטר כדור הארץ), ולמעשה הירח נמצא בתוך הטווח שלה.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 S. Witman, Tracing the Path of Gas Atoms from Earth to the Final Frontier, Eos, ‏22 January 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 Earth’s atmosphere stretches out to the Moon – and beyond, ESA - European Space Agency, ‏20/02/2019 (באנגלית)
  3. ^ I. I. Baliukin, J.-L. Bertaux, E. Quémerais, V. V. Izmodenov, W. Schmidt, SWAN/SOHO Lyman-α Mapping: The Hydrogen Geocorona Extends Well Beyond the Moon, Journal of Geophysical Research: Space Physics Volume 124, Issue 2, 2019, עמ' 861-885
אטמוספירת כדור הארץ ושכבות נוספות
(לא בקנה מידה)
 ח                        
             ל            
                         ל

מגנטוספירה מגנטופאוזה

גאוקורונה פלזמספירה
א               
  ט              
    מ            
      ו          
        ס        
          פ      
            י    
              ר  
                ה
אקסוספירה
תרמוספירה יונוספירה
מזופאוזה
מזוספירה
סטרטופאוזה
סטרטוספירה
טרופופאוזה
טרופוספירה
כדור הארץ