גבריאל מיליטו
גבריאל אלחנדרו מיליטו (בספרדית: Gabriel Alejandro Milito; נולד ב-7 בספטמבר 1980) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בקבוצות אינדפנדיינטה, ריאל סרגוסה, ברצלונה ובנבחרת ארגנטינה. כיום הוא מאמן את ארחנטינוס ג'וניורס. גבריאל הוא אחיו של דייגו מיליטו, כדורגלן אף הוא.
 | ||||
| מיליטו כמאמן אסטודיאנטס, 2015 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
7 בספטמבר 1980 (בן 43) ברנל, ארגנטינה  | |||
| שם מלא | גבריאל אלחנדרו מיליטו | |||
| גובה | 1.76 מטר | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קריירת מועדונים עריכה
מיליטו, יליד ברנל שבמחוז בואנוס איירס, החל את הקריירה בקבוצת אינדפנדיינטה בעוד שאחיו שיחק ביריבתה הגדולה של אינדפנדיינטה, ראסינג קלוב. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בגיל 17. כבר מהשנה הראשונה שלו בקבוצה סומן מיליטו כאחד מבלמי העתיד של ארגנטינה, בנוסף ליכולתו הגבוהה הוא ניחן בכושר מנהיגות ובמהרה הפך גם לקפטן הקבוצה. במרץ 2001 נפצע בברכו הימנית, ומשום כך הושבת לתשעה חודשים. זמן קצר לאחר חזרתו למשחק, נפצע בשנית. הוא זכה בתואר כדורגלן השנה בארגנטינה ב-2002 וזכה יחד עם קבוצתו באליפות ארגנטינה.
בקיץ 2003 הוא היה על סף חתימה בקבוצת הפאר ריאל מדריד שהחליטה לבסוף לא להחתימו בטענה שהשחקן אינו כשיר גופנית עקב שתי הפציעות. על המציאה עטה סראגוסה שהחתימה את השחקן. במדיה הפך מיליטו לאחד הבלמים הטובים בליגה הספרדית. הוא זכה עם סראגוסה בגביע המלך הספרדי, כאשר בגמר ניצחה סראגוסה את ריאל מדריד, ובסופר קאפ הספרדי ב-2004. שמו נקשר בעבר למעבר אפשרי לקבוצות הפאר של אירופה ביניהן ברצלונה וליברפול. בשתיים מתוך ארבע עונותיו בסראגוסה שיחק לצד אחיו הגדול, החלוץ דייגו מיליטו.
בשנת 2007 עבר גבי מילטו לקבוצת הכדורגל ברצלונה תמורת סכום של 20 מיליון אירו. מיליטו חתם על חוזה לארבע שנים. מיליטו התאקלם מצוין בקבוצה ונחשב לאחד ממצטייניה. בחצי גמר ליגת האלופות, בתום משחק הגומלין מול מנצ'סטר יונייטד חש מיליטו בבעיה בברכו הימנית. לאחר כשבוע, אובחנה חומרת הבעיה: פציעה ברצועה הצולבת הקדמית. מיליטו נאלץ להיעדר מהמגרשים למשך כ-600 ימים - שנה ושבעה חודשים.[1] השתקמותו של מיליטו מן הפציעה הייתה ארוכה מן הרגיל, שכן מיליטו חש כאבים בכל פעם שהחל להתאמן. הוא חזר להתאמן עם הקבוצה רק בנובמבר 2009, ובדצמבר השתתף במשחק ידידות של ברצלונה בכווית.
בשנת 2011 עבר מיליטו לאינדפנדיינטה, קבוצת נעוריו.
ב- 13 ביוני 2012 הודיע מיליטו על פרישה מכדורגל בשל פציעות טורדניות שתקפו אותו בתקופה האחרונה.
נבחרת ארגנטינה עריכה
מיליטו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ארגנטינה בדצמבר 2000 במשחק הידידות מול מקסיקו. למרות ההערכה המקצועית הרבה לה הוא זוכה בארגנטינה, מיליטו התקשה לתפוס מקום בהרכב הנבחרת, בעיקר בשל התחרות מצידם של בלמים בכירים ומנוסים יותר כדוגמת וולטר סמואל.
מיליטו היה בסגל ארגנטינה לגביע הקונפדרציות ולמונדיאל 2006. עם מינויו של אלפיו באסילה לתפקיד המאמן הפך מיליטו לשחקן הרכב ונחשב ליורשו של רוברטו אז'אלה כמנהיג הנבחרת.
תארים עריכה
- עם אינדפנדיינטה:
- אליפות ארגנטינה - 2002/03
- עם סראגוסה:
- גביע המלך הספרדי - 2003/04
- הסופרקאפ הספרדי - 2004
- עם ברצלונה:
- אליפות ספרד - 2008/09, 2009/2010, 2010/2011
- גביע המלך הספרדי - 2008/2009, 2010/2011
- ליגת האלופות - 2008/2009
- הסופרקאפ הספרדי - 2009, 2010
- הסופרקאפ האירופי - 2009
- גביע העולם לקבוצות - 2009
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים עריכה
- ^ Shared joy at Milito return האתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה, 22.12.09
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2007 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2011 | ||
|---|---|---|
|
1 קאריסו • 2 גאראי • 3 סבאלטה • 4 בורדיסו • 5 קמביאסו • 6 ג. מיליטו • 7 די מריה • 8 זאנטי • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 אנדוחר • 13 פארחה • 14 מסצ'ראנו • 15 ביגליה • 16 אגוארו • 17 רוחו • 18 פסטורה • 19 באנגה • 20 גאגו • 21 לאבסי • 22 ד. מיליטו • 23 רומרו • מאמן: בטיסטה |
| |