גבריאל (טיל)

גבריאל
	טיל גבריאל משוגר מספינה מדגם סער 4, 1975.
מידע בסיסי
ייעוד	טיל נגד ספינות (טיל ים-ים)
ארץ ייצור	ישראל
יצרן	התעשייה האווירית לישראל
מלחמות ומבצעים	כל המלחמות החל ממלחמת יום הכיפורים
תקופת השירות	1962–הווה (כ־62 שנים)
משתמשים	משתמשים משתמשים לשעבר
מאפיינים כלליים
משקל	דור חמישי - 1,250 ק"ג
ממדים
אורך	דור חמישי - 5.5 מטר
ביצועים
טווח	דור ראשון - 22 ק"מ; דור חמישי - 200 ק"מ
גובה טיסה	2.5 מטר

גבריאל הוא טיל נגד ספינות מתוצרת התעשייה האווירית. הגרסאות הראשונות של הטיל פותחו בשנות השישים על בסיס טיל קרקע-קרקע בשם לוז. במלחמת יום הכיפורים נעשה בגבריאל שימוש קרבי לראשונה ובהצלחה רבה בקרב לטקיה, בקרב טרטוס ובקרב דמיאט. כ-50 טילי גבריאל שוגרו במלחמה זו, קרוב למחציתם פגעו במטרה.

תצוגת הטיל גבריאל בעת ביקור קציני צי קולומביה על סיפון אח"י יפו בנמל קרתגנה במהלך מבצע פעמון החירות, 1976

היסטוריית פיתוח עריכה

בשנות ה-60 של המאה ה-20 ספינות חיל הים היו מטרות פגיעות לטילי ים-ים מצריים, והוחלט בתעשייה האווירית להיכנס לפיתוח שאפתני של טיל הים-ים הראשון בישראל.

טיל הלוז עריכה

ערך מורחב – לוז (טיל)

מאז שנת 1954 עסק חמ"ד (שהפך לימים לרפא"ל) בפיתוח טיל מונחה נהוג כבל. טיל זה פותח במקור עבור חיל האוויר לשיגור ממטוס דקוטה, אך אומץ לבסוף על ידי חיל התותחנים לשימוש יבשתי.^[1]

הטיל סבל מטווח מינימלי בן שישה ק"מ שהיה גדול מדי לכוחות היבשה, ומאי עדיפות על פני סוללות תותחים רגילות. נציגי חיל הים שהשתתפו בניסויים בשנת 1958 החליטו לאמץ אותו כטיל נגד ספינות בכינוי "לוז" וב-18 במאי 1959 נערך ניסוי שיגור מוצלח מהמשחתת אח"י אילת.

בשנת 1962 נעשו ניסויים בדגמים משופרים מעל סיפון המשחתת אח"י יפו. בשנת 1963 נערך ניסוי נוסף של לוז מן היבשה לעבר מטרה ימית בנוכחות הרמטכ"ל צבי צור ומוניה מרדור. על כך קיבלו מדעני רפא"ל את פרס ביטחון ישראל. ההתקדמות המצרית בתחום טילי הקרקע-קרקע הביאה להעתקת משאבי הפיתוח לתחום זה. מאחר שהטיל סבל מבעיות הנחיה הועבר הפיתוח על ידי חיל הים לתעשייה האווירית, שקיבלה מוצר שתכנונו לא הושלם לחלוטין.

פיתוח הגבריאל עריכה

ראשוני צוות הפיתוח בתעשייה האווירית היו יורם שפירא, אהרון שפירא ויעקב בקר. אליהם הצטרף המהנדס אורי אבן טוב שפרש מרפא"ל ועבר לתעשייה האווירית בעידודו של אל שווימר, כדי להוביל את פרויקט הגבריאל.^[2]

התעשייה האווירית שיפרה את מנגנון הנחיית הטיל שפוצל להיגוי גובה מבוסס מד גובה (אלטימטר) ומכ"ם נעילה והיגוי. מכ"ם הנעילה וההיגוי, שקולט את ההד החוזר ממערכת בקרת האש של הספינה המשגרת, מעביר הנחיה לטיל (שיטה המכונה "הנחיה חצי-אקטיבית"). שיטה זו אפשרה הטבעת ספינות אויב קרובות מאוד לחוף, פגיעה במטרות חוף וכן התגברות על לוחמה אלקטרונית, במחיר אי יכולת שיגור הטיל מעבר ל"אופק" מכ"ם המשגר. השיטה לפיתוח שתי מערכות הייתה פרי מחשבתו של מוביל הפיתוח אבן טוב.

מאפיין נוסף של ה"גבריאל" הוא מעופו הנמוך מעל פני הים, מה שהקשה על יירוטו בתותחי נ"מ.

הפיתוח הושלם ב-7 באפריל 1969 עת הוטבעה המשחתת אח"י חיפה (ק-38) שהוצאה משירות והוטבעה באמצעות טיל, שנורה ממערכת הטילים הראשונה שהותקנה על ספינת הטילים שקיבלה גם את שמה, אח"י חיפה (ס-322).

גבריאל סימן פריצת דרך ביכולות המבצעיות של חיל הים להשמדת ספינות אויב ממרחק של עשרות קילומטרים ובגובה טיסה של מטרים ספורים מעל פני הים, המקשה על גילוי הטיל. בנוסף היווה פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה האווירית כולה, והביא לזכייתה בפרס ביטחון ישראל ולעסקאות נוספות ברחבי העולם.

במלחמת יום הכיפורים טיבעו טילי הגבריאל 13 ספינות אויב. טיל הגבריאל שימש כנשק התקיפה העיקרי של חיל הים במשך שלושה עשורים.

פרויקט מרקיז - בזמן מלחמת ההתשה סופקו לחיל האוויר 20 מערכות של טילי גבריאל שהורכבה בראשם עדשת מכ"ם, כפיתיון להסחה של טילי נ"מ. מצריים. טיל קרקעי זה שהורכב על נגמ"ש, היה עולה לגובה של מטוס סקייהוק וצולל לעבר סוללת נ"מ. במלחמת יום כיפור נעשה שימוש בטילים אלו. על פי פיני דגן ממנהלי הפיתוח של טיל הגבריאל, כנגד כל טיל גבריאל שהופעל נורו בממוצע כ-30 טילי נ"מ מצריים. ^[3]

תפוצה עריכה

טילי גבריאל נמכרו למספר ארצות שלישראל היה קשר איתן. בין היתר, טאיוואן, סינגפור, דרום אפריקה והמשטר הצבאי בארגנטינה, שהשתמש בטילים נגד הצי המלכותי הבריטי במלחמת פולקלנד.^[4]^[5]

גרסאות עריכה

טילי הגבריאל הראשנים עריכה

גבריאל 1 עריכה

ירי טיל גבריאל מעמדה קדמית באח"י חיפה (סער 2) במסגרת ניסויי קבלת המערכת, 1969

בדיקת ארגז שיגור הגבריאל שנורה מאח"י מזנק (סער 2) בלילה הקודם, 7 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים.

משגר מצטודד לגבריאל בספינות סער 2 וסער 3, 1973

ב-1969 הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של הטיל, והוא הוצג לראשונה לציבור ב-1970. בגרסה זאת נעשה שימוש במלחמת יום הכיפורים. הטיל היה לוחך ים בגובה של כ-2.5 מטר וטווח מקסימלי של 22 ק"מ. 50 טילים מדגם זה הועברו לאבלואציה לחיל הים של טאיוואן.

גבריאל 2 עריכה

פיתוח של גרסה משופרת, "גבריאל 2" החל בשנת 1972, והיא נכנסה לשירות מבצעי ב-1978. דרום אפריקה קיבלה רישיון לייצר את הדגם הזה. גרסת ים-קרקע של הטיל כונתה "הילטון" ושימשה במלחמת לבנון הראשונה.

גבריאל 3 עריכה

גרסה מתקדמת בשם "גבריאל 3" הוצגה בשנת 1978 ונכנסה לשירות מבצעי ב-1982,^[6] לצד גרסת אוויר-ים בשם "גבריאל 3‏ A/S".^[7] שתי הגרסאות צוידו במנגנון שגר ושכח. גרסת האוויר-קרקע בעלת טווח של 60 ק"מ.

גבריאל 4 עריכה

בתחילת שנות ה-90 פותחה הגרסה "גבריאל 4". הטיל מבוסס על גבריאל 3, אך גדול ממנו ובעל מנוע טורבו-סילון. לגרסה זו 3 אפשרויות הנחיה: שגר ושכח, שגר ועדכן ושגר ושלוט בעזרת עדכוני מכ"ם.

גבריאל 5 עריכה

במאה ה-21 פותח טיל ים-ים מתקדם תוצרת התעשיה האווירית אשר נקרא גבריאל 5 (למרות שהוא טיל שונה אשר אינו קשור הנדסית לדגמים הקודמים בסדרה).^[8]^[9] במהלך העשור השני של המאה ה-21 נחשפה גרסת הייצוא של הטיל תחת השם Advanced Naval Attack Missile.^[10]

ביולי 2018 נחתם חוזה בין התעשייה האווירית לפינלנד למכירת מערכות הטיל בשווי של כ-162 מיליון יורו. במסגרת החוזה יסופקו משגרים, טילים, סימולטור, ציוד בדיקה וחלקי חילוף. הטילים הראשונים יימסרו ב-2019 והאספקה תימשך עד שנת 2025.^[11]

חיל הים הפיני חשף את הטיל גבריאל-5 לטווח של 200 ק"מ, שכולל מערכות ניווט GPS ו-INS ומסוגל לפגוע גם במטרות בחוף. בטיל ראש ביות מכ"מי ויכולת ל"א. משקלו של הטיל 1,250 ק"ג ואורכו 5.5 מטרים. יש הסוברים שפעולה זו הביאה לידי חשיפת יכולות של חיל הים הישראלי.^[12]

בספטמבר 2020, הודיע צה"ל על ניסוי מוצלח, לקראת שילובו בספינות סער 5 וסער 6^[13] ובאוגוסט 2022 הושלם ניסוי מוצלח נוסף במערכת שבוצע מספינת סער 6.^[8]

בספטמבר 2021 נחשף בעמדה של התעשייה האווירית בתערוכת DSEI 2021 בלונדון כי לטיל יש טווח של כ290 ק"מ.^[14]

באוקטובר 2021 פורסם כי בעקבות פינלנד, גם אסטוניה תרכוש טילי גבריאל בסכום של 30 מיליון דולר.

גרסאות מוצעות עריכה

Blue Spear - טיל נגד ספינות דור 5 המוצע לסינגפור כתחליף להרפון. הגרסה המוצעת היא שת"פ בין התעשייה האווירית ל-ST Engineering מסינגפור.^[15] באוקטובר 2021 דווח כי אסטוניה תרכוש את טיל ה-Blue Spear.^[16]
Sea Serpant - טיל נגד ספינות דור 5 המוצע לחיל הים הבריטי כתחליף להרפון. הגרסה המוצעת היא שת"פ בין התעשייה האווירית לחברת Thales ומיועדת לשימוש פריגטה Type-23 של הצי הבריטי.^[17] הטיל הוצג לראשונה בתערוכת DSEI 2021 שנערכה בלונדון.