גוגסה, צ'יף יג'ו

גוגסה
מדינה	האימפריה האתיופית
פטירה	23 במאי 1825
שושלת יג'ו
צאצאים	Alula of Yejju; מאריה, צ'יף יג'ו; אימם, צ'יף יג'ו
	1799–1825; (כ־26 שנים)
	→ וולדה גברה אימם ←

גוגסה (מת ב-23 במאי 1825) היה הראס של באגמדיר מ-1798 עד מותו ורגנט/סגן הקיסר של האימפריה האתיופית. על פי נתנאל פאריכה הוא נשא את השם הנוצרי וולדה מיכאל^[1]. הוא היה בנו של מארסו בראנטו מאשתו קאפאי שהייתה אחותו של עליגז. על פי בהרו זאווד ופאול ב. האנז שלטונו של גוגסה היה שיא כוחם של שושלת היג'ו אורומו בתקופת השופטים האתיופית^[2]^[3].

גוגסה נשא לאישה את בתו של דאג'זמץ מארו מדאמבייה וכן נשא אשה שנייה שהייתה בתו של דאג'זמץ היילה מריאם^[4].

כאשר גוגסה התמנה לסגן-הקיסר הוא החל לחזק את שלטונו ונישל אצילים רבים מאדמותיהם בעיקר בבאגמדיר. כאשר סיים את מטרותיו הוא הכריז ב-1800 בשמו של הקיסר שכל האדמות שייכות לקיסר בלבד. בעלי האדמות קיבלו זאת בהכנעה אך גוגסה המשיך לנשל את המשפחות הגדולות בעלות ההשפעה מאדמתם. ריצ'רד פאנקהארסט כותב ש:

שחיילי גוגסה נהפכו לבעל הון. הם היו כל כך טורפניים שלפעמים כפרים שלמים נטשו את האדמות שלהם והיגרו לשטחים סמוכים, בעקבות זאת איכרים רבים הצטרפו לצבא מכיוון שהעדיפו את הסכנות ועצמאות של חיים צבאיים לעומת עבודת אדמה.

— Richard P.K. Pankhurst, Economic History of Ethiopia, 1800-1935 (Addis Ababa: Haile Selassie I University Press, 1968), pp. 137ff.

ב-1803 ראס גוגסה נכנס לוויכוח הבלתי פוסק בכנסייה האתיופית ותמך באיצ'גה וולדה יונה בלהוציא את דוקטרינת קבאת מבאגמדיר. לאחר שהאבונא יוסאב השלישי נפטר ב-12 בספטמבר 1803 גוגוסה ניצל זאת ולקח על עצמו סמכויות דתיות^[5]^[6].

ראס גוגסה נפטר ונקבר בכנסיית ייאסו בעיר דברה תבור^[7].

הערות שוליים עריכה

^ Pearce, The Life and Adventures of Nathaniel Pearce, edited by J.J. Halls (London, 1831), vol. 1 p. 70
^ Bahru Zewde, A History of Modern Ethiopia, 1855-1994, second edition (Oxford: James Currey, 2001), p. 12
^ Henze, Layers of Time (New York: Palgrave, 2000), p. 122.
^ Mordechai Abir, Ethiopia: The Era of the Princes; The Challenge of Islam and the Re-unification of the Christian Empire (1769-1855) (London: Longmans, 1968), p. 32.
^ Donald Crummey, Priests and Politicians, 1972 (Hollywood: Tsehai, 2007), p. 25
^ H. Weld Blundell, The Royal chronicle of Abyssinia, 1769-1840 (Cambridge: University Press, 1922), p. 474
^ Richard P.K. Pankhurst, History of Ethiopian Towns (Wiesbaden: Franz Steiner Verlag, 1982), p. 266.

הקודם: וולדה גברה	צ'יף יג'ו אורומו 1799–1825	הבא: אימם

[1] Pearce, The Life and Adventures of Nathaniel Pearce, edited by J.J. Halls (London, 1831), vol. 1 p. 70

[2] Bahru Zewde, A History of Modern Ethiopia, 1855-1994, second edition (Oxford: James Currey, 2001), p. 12

[3] Henze, Layers of Time (New York: Palgrave, 2000), p. 122.

[4] Mordechai Abir, Ethiopia: The Era of the Princes; The Challenge of Islam and the Re-unification of the Christian Empire (1769-1855) (London: Longmans, 1968), p. 32.

[5] Donald Crummey, Priests and Politicians, 1972 (Hollywood: Tsehai, 2007), p. 25

[6] H. Weld Blundell, The Royal chronicle of Abyssinia, 1769-1840 (Cambridge: University Press, 1922), p. 474

[7] Richard P.K. Pankhurst, History of Ethiopian Towns (Wiesbaden: Franz Steiner Verlag, 1982), p. 266.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]