גוטפריד קלר
גוטפריד קלר (בגרמנית: Gottfried Keller; 19 ביולי 1819, ציריך – 15 ביולי 1890, ציריך) היה סופר ומשורר שווייצרי, כותב גרמנית.
 | |
| לידה |
19 ביולי 1819 ציריך, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1890 (בגיל 70) ציריך, שווייץ |
| מדינה |
שווייץ |
| לאום |
שווייצרים |
| מקום קבורה |
בית הקברות זילפלד |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות יפה, מינכן, אוניברסיטת היידלברג |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| סוגה |
רומן, שירה לירית, נובלה, ציור נוף |
| יצירות בולטות |
Heroic Landscape, The People of Seldwyla, The Banner of the Upright Seven, Green Henry, Martin Salander, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| תקופת הפעילות |
מ-1846 |
| פרסים והוקרה |
אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1876) |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייו עריכה
קלר נולד בציריך, בנו של הנס-רודולף קלר, גלף עץ מן הכפר גלאטפלדן שבצפון קנטון ציריך, אשר מת ב-1824, כשהיה בנו בן חמש. למוות המוקדם של האב ולרקע שממנו בא נודעו חשיבות גדולה מאוד ביצירתו של קלר. אימו אליזבת (לבית שויכצר) התחתנה שוב כעבור שנתיים. נישואיה השניים לא עלו יפה וב-1834 התגרשה.
בגיל שש נשלח קלר לבית הספר לעניים, ובגיל 12 נשלח לבית ספר תעשייתי. כעבור שנה גורש מן המוסד בשל ריב בין התלמידים. מכיוון שנראה שדרך זו באה אל קיצה, החל ללמוד ציור ושירת שנה אצל אומן הליטוגרפיה וציורי הנוף (ודוטות) פטר שטייגר. בשנים 1837–1838 המשיך במסלול האמנותי, ועבר למורה רודולף מאייר, שאצלו שיפר את כישורי הציור שלו ושאיתו עבד במהלך לימודי האמנות במינכן שאותם התחיל באפריל 1840 וסיים ב-1842 ללא הצלחה.
לאחר שהותו במינכן שב לציריך, במטרה להקדיש את עצמו למלאכת השירה. הוא פרסם את שיריו הראשונים, לקח חלק בשינויים החברתיים של זמנו (התקופה שקדמה לאביב העמים) ובשנת 1846 פרסם את אסופת שיריו. עד שנת 1848 התגורר אצל אימו. לאחר הכישלון במינכן זנח לחלוטין את הציור והתמקד עתה בשירה. בתקופה זו נוצרו גם הטיוטות הראשונות ליצירתו המפורסמת ביותר, היינריך הירוק, אשר לאחר עריכה מקיפה הפך בגרסתו השנייה לאחד מרומני החניכה החשובים ביותר בשפה הגרמנית, שווה בחשיבותו ל"וילהלם מייסטר" של גתה ול"צייר נולטן" של אדוארד מוריקה. בנוסף לכתיבה היה מעורב פוליטית, כתב טורי שירה אקטואליים והשתתף במיליציות שלחמו במלחמות הבין-קנטוניות נגד לוצרן (בשנים 1844–1845). קלר אימץ עמדה דמוקרטית רדיקלית ותיעב את השמרנים.
בשנת 1845 עזב לחלוטין את הציור. מעבר לסכומי הכסף הקטנים שהרוויח על כתיבתו, נתמך כספית בידי אימו. בנוסף לאימו ולאחותו הצעירה רגולה (Regula), שאליהן היה קשור מאוד, החלו נשים אחרות לצוץ בחייו. בשנים הבאות התאהב בשלוש נשים שונות שסירבו לחיזוריו.
בשנים 1861–1876 נדחק פועלו הספרותי לשוליים, משום שקלר היה לפקיד ממשלתי בכיר בממשלה המקומית בציריך. בשנת 1864 שבר מותה של אימו את חיי השיגרה שלו. בשנת 1869 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ציריך. כעבור חמש שנים השלים את קובץ הסיפורים המצליח שלו, אנשי זלדווילה.
בשנת 1878 פרסם את "הנובלות הציריכיות" בשני כרכים, בשנת 1884 את "שיר ההגיון" ("Das Sinngedicht") ומעט מאוחר יותר את יצירתו האחרונה "מרטין זלנדר", שעניינה ביקורת חברתית נוקבת.
קלר מת ב-15 ביולי 1890 בציריך ונטמן בה בבית הקברות זילפלד (Sihlfeld).
קלר סבל כל חייו ממבנה גוף חריג. פלג גופו העליון היה גדול, ואילו רגליו היו קצרות במיוחד. מראהו הזה, וכן הדחיות הרומנטיות שהיו מנת חלקו, היו אולי בין הגורמים לאופיו, שתואר לא פעם כתוקפני (קלר היה מעורב בין השאר בתגרות). כן סבל מאלכוהוליזם.
יצירותיו עריכה
- היינריך הירוק, רומן אוטוביוגרפי למחצה; מהדורה ראשונה 1854. תרגום לעברית משה טמקין, עם עובד, תל אביב 1968.
- אנשי זלדווילה; 1856. אחדים מן הסיפורים בקובץ תורגמו לעברית בידי מאיר מוהר, תל אביב 1983.
- שבע אגדות; 1872.
- המשך של קובץ הסיפורים אנשי סלדווילה; 1873.
- נובלות ציריכיות; 1877.
- "שיר ההגיון"; 1881.
- אוסף שירים; 1883.
- מרטין זלנדר; 1886.
קישורים חיצוניים עריכה
- יצירותיו בפרויקט גוטנברג הגרמני
- גוטפריד קלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- גוטפריד קלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי גוטפריד קלר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
גוטפריד קלר (1819-1890), דף שער בספרייה הלאומית
